בגרויות הקיץ כבר החלו, אך אלו שסיימו את הלימודים לפני כשנתיים עדיין לא יודעים מה הממוצע העירוני שלהם, ואפילו לא את הציון הבית ספרי. בשנים האחרונות משרד החינוך לא מפרסם את ציוני הבגרויות לפי ערים ובתי ספר, אבל מיזם מיוחד של ynet והתנועה לחופש המידע חושף את הציונים זו השנה השלישית.
במסגרת המיזם ניתן לבדוק את הציון הממוצע במקצועות החובה בכלל היישובים בישראל בשנים 2020-2016, ואף להשוות בין היישובים השונים. הציונים של 2020, שנת הלימודים הראשונה שהושפעה ממגפת הקורונה, מתפרסמים כאן לראשונה בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה למשרד החינוך על ידי התנועה לחופש המידע. מה הממוצע ביישובים השונים, מי בצמרת ומי בתחתית?
רוצים לראות את ציוני הבגרות של בית הספר שלכם בשנת 2020? לחצו כאן לפתיחת קובץ Excel
איך חושבו ודורגו ההישגים?
בהתאם למדיניות עיבוד הנתונים של משרד החינוך, לא חושבו ולא נספרו בתי ספר שבהם נבחנו פחות מ-11 תלמידים בבחינה מסוימת (לדוגמא בבחינת 5 יחידות במתמטיקה). חישוב הממוצע בכל אחד מהיישובים נעשה כך: איגדנו בנפרד את הציון הממוצע בכל בית ספר והכפלנו אותו במספר הנבחנים שניגשו באותו מוסד לימודים. את התוצאה שהתקבלה מכל בתי הספר של אותו יישוב חילקנו במספר הנבחנים שניגשו לבחינה באותו יישוב. (למשל: בתל אביב ישנם 63 בתי ספר שניגשו לבחינה ב-2 יח' אזרחות - הכפלנו כל ממוצע של בית ספר במספר הנבחנים. את הסכום שיצא חילקנו במספר התלמידים הכולל מתל אביב שניגשו לבחינה).
הצמרת והתחתית של 2020
הנתונים של שנת 2020 נחשפים כאן לראשונה, בעקבות בקשת חופש המידע של התנועה לחופש המידע. בין היתר ניתן לראות איזה יישובים נמצאים בראש הטבלה והצטיינו במקצועות השונים, ואיזה יישובים צריכים חיזוק.
כדי לתת משקל סטטיסטי סביר בדירוגי הצמרת והתחתית של בחינות הבגרות במקצועות החובה המשותפים לכלל הזרמים במערכת החינוך, חושבו יישובים שבהם ניגשו יותר מ-200 תלמידים לבחינה. המקצועות שבהם חושב המדד: מתמטיקה (כל היחידות), אנגלית (כל היחידות), אזרחות (2 יחידות), ספרות (2 יחידות) והבעה עברית (2 יחידות). בשאר המקצועות החישוב נעשה בהתאם לכל היישובים שנתוניהם חושבו על ידי משרד החינוך. בחלק מהמקצועות לא מופיע דירוג בשל העובדה שהתקבלו נתונים של פחות מ-20 יישובים.
המקצועות שנכללו בפרויקט
המקצועות שמופיעים במפת הבגרויות הם מקצועות החובה המרכזיים במערכת החינוך הישראלית. מקצועות החובה שמשותפים לכלל זרמי החינוך השונים הם מתמטיקה ואנגלית (3 יחידות לימוד לפחות), היסטוריה (2 יחידות לימוד, בבתי ספר ערבים ודרוזיים מתקיימות בחינות נפרדות בהיסטוריה), אזרחות, ספרות (בחינוך הממלכתי דתי יש אפשרות להיבחן במקום בבחינה של ספרות ומחשבת ישראל בהיקף דומה של 2 יחידות לימוד), הבעה עברית (בבתי הספר הדרוזיים והערביים יש חובה להיבחן ברמה של לפחות 3 יחידות לימוד בעוד שבבתי הספר היהודיים חייבים להיבחן ברמה של 2 יחידות לימוד), ותנ"ך (בחינוך הממלכתי חובה להיבחן ברמה של 2 יחידות לימוד ובחינוך הממלכתי דתי המינימום הוא שלוש יחידות לימוד).
בבתי ספר דתיים ישנה חובה להיבחן גם בבחינת בגרות בתושב"ע בהיקף של לפחות 3 יחידות לימוד, ואילו בבתי הספר הערביים יש להיבחן בתרבות ומורשת האסלאם, עם אפשרות לבחינה ב"דת האסלאם" בהיקף של 5 יחידות לימוד.
היקף יחידות הלימוד שצוין למעלה זה המינימום הנדרש לקבלת תעודת בגרות, אך ניתן כמובן להרחיב ולהיבחן בהיקף רחב יותר של יחידות לימוד. בין היתר ניתן להיבחן ברמה של חמש יחידות בספרות, היסטוריה, תנ"ך, תושב"ע ואזרחות - גם נתונים אלה מופיעים במפת הבגרויות שלנו.
בגרויות 2020
מגפת הקורונה שפרצה בתחילת 2020 השפיעה משמעותית על הבגרויות. ההתמודדות עם סגרים, בידודים ולמידה מרחוק, בפעם הראשונה, הובילה את משרד החינוך לתת הקלות לתלמידים. בין היתר נקבע שהתלמידים נבחנו באותה השנה בחמישה מקצועות לכל היותר, בהן מתמטיקה, אנגלית ושפה. בנוסף נבחנו במקצוע אחד הומני ומקצוע נוסף מאשכול "מדעים".
במקצועות הבחירה שעליהם התלמידים לא נבחנו הופעל ציון בית ספרי משוקלל, שנקבע בתיאום עם נציגי האקדמיה.
למה חשוב לדעת את הציונים?
פרסום הציונים מאפשר להורים, לתלמידים ולמורים לקבל מידע מפורט לגבי ההישגים בבתי הספר שלהם, ומסייע למשפחות שמתייחסות להישגי בתי הספר כשיקול בבחירות מקום המגורים. הציונים גם משמשים את ראשי הרשויות ומערכת החינוך.
עו"ד אור סדן, מהתנועה לחופש המידע והקליניקה לחופש המידע במכללה למנהל, הסביר: "פרסום ציוני הבגרות באופן נגיש, ברמת בית הספר, יכולה ללמד את הציבור על אודות מצב החינוך בארץ, גם ביחס של מרכז-פריפריה, ובכלל. אנחנו מקווים שהמידע ישמש גם את הציבור עצמו וגם מקבלי החלטות בהליך התוויית מדיניות שתהיה בה כדי לקדם שוויון". בניתוח הנתונים סייעו מור חכם וירין נחאיסי מהקליניקה לחופש המידע במכללה למנהל.
קריית אונו שומרת על מקומה, גבעת שמואל מתחזקת
העיר שמובילה זו השנה השלישית בקרב הערים הגדולות בציון הממוצע בחמש יחידות מתמטיקה לשנת 2020 היא קריית אונו עם ציון של 88.99 – חמש נקודות וחצי מעל הממוצע הארצי. במקום השני נמצאת רמת גן עם 87.34 ואחריה רמת השרון ומודיעין-מכבים-רעות, בהפרש של עשיריות הנקודה. בהמשך נמצאות רעננה, תל אביב-יפו והרצליה עם ממוצע ציונים של כ-86 כל אחת.
בתחתית הערים הגדולות בחמש יחידות מתמטיקה נמצאת אשקלון, שאמנם שיפרה את הממוצע משנה שעברה ביותר מנקודה, אך עדיין הגיעה לתחתית הרשימה עם ממוצע של 77.85. אשדוד, שהייתה בתחתית אשתקד, עלתה שתי מקומות עם ממוצע 79.49, ובין שתי השכנות נמצאת בירת הדרום באר שבע עם ממוצע של 79.04.
את ההובלה בקרב הערים הגדולות ב-5 יחידות אנגלית קטפה השנה גבעת שמואל עם ממוצע 93.34. במקום השני נמצאת רמת השרון, שהובילה בשנה שעברה, עם ממוצע 91.61, ומיד בצמוד אליה, בהפרשים של עשרות נקודה, נמצאות נצרת, עין שמר והרצליה.
בתחתית רשימת היישובים הגדולים בבחינת 5 יחידות אנגלית נמצאת השנה רמלה עם ממוצע 80.55. אילת, שהייתה בשנתיים הקודמות בתחתית, עלתה מקום אחד עם ממוצע 82.92 – שיפור של יותר מנקודה בממוצע. מעליה נמצאות דימונה וגן יבנה עם ממוצע של כ-83. בנימינה-גבעת עדה, קריית גת ויבנה נמצאות גם כן בתחתית עם ציון ממוצע של כ-84 – שלוש נקודות פחות מהממוצע הארצי.
ומה עם שאר מקצועות החובה? גבעת שמואל מובילה בציון הממוצע ב-2 יחידות לימוד אזרחות, בקרב היישובים הגדולים, עם ממוצע של 87.55 – כתשע נקודות מעל הממוצע הארצי. במקום השני שעלבים (אולפנה וישיבה תיכונית במועצה אזורית גזר) עם ממוצע 85.15, ואז רמת השרון ושפיים (מועצה אזורית חוף השרון) עם ציון ממוצע של כ-84. מבין עשרת היישובים הגדולים בתחתית הרשימה אין ולו יישוב יהודי אחד.
רמת השרון ממשיכה להוביל את רשימת היישובים הגדולים ב-2 יחידות ספרות עם 84.25, למרות ירידה של יותר מנקודה, ומיד אחריה מבשרת ציון עם 84.22, עלייה של כשמונה נקודות. במקום השלישי נמצא בית ברל (היישובים הצפוניים במועצה האזורית דרום השרון), בנימינה-גבעת עדה וזכרון יעקב עם ציון ממוצע של כ-83.
