התקשורת בטורקיה דיווחה היום (ג') כי באיסטנבול נפתח משפטם של 16 בני אדם שמואשמים בריגול "פוליטי וצבאי" למען ישראל. הנאשמים, שלפי הדיווחים חלקם פלסטינים וסורים ומתוארים כ"סוכני מוסד", נעצרו באוקטובר אשתקד במבצע נרחב של המודיעין הטורקי, ואם יורשעו הם עומדים בפני עונש מאסר של 20 שנה. משפטם נפתח כשברקע דווקא מסתמן שינוי לטובה ביחסי ירושלים ואנקרה: בחודש הבא צפוי לבקר בטורקיה הנשיא יצחק הרצוג, ולהיפגש עם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.
מבצע המעצרים בטורקיה בשנה שעברה
הנאשמים, נזכיר, נעצרו בשנה שעברה בטענה כי פעלו במסגרת רשת ריגול של המוסד. במבצע שבו נעצרו על ידי ארגון הביון הלאומי של טורקיה (MIT), השתתפו 200 מאנשי המודיעין, שעקבו אחר החשודים במשך שנה שלמה לפני מעצרם. מבצע המעצרים התקיים ב-7 באוקטובר, בארבעה מחוזות שונים בטורקיה, והוא תואר כגדול ביותר במדינה מאז המעקב והמעצרים אחרי המחסלים הסעודים של העיתונאי ג'מאל חשוקג'י.
כל הנאשמים הם לפי הדיווחים ממוצע ערבי, ופעלו בשירות המוסד תמורת תשלום כספי בחמישה "תאים" שונים, כשבכל תא פעלו שלושה חברים. בין היתר התבקשו לאסוף מידע על סטודנטים טורקים ופלסטינים שלומדים באוניברסיטאות בטורקיה. הרשת, כך נטען, השתמשה במידע שאספה כדי להכין פרופילים על היעדים השונים, ושלחה אותם לקציני מוסד בחו"ל באמצעות תוכנות רשת מוצפנות. כמה מהנאשמים, נטען, נפגשו עם גורמים ישראלים במדינות זרות, בהן שווייץ, קרואטיה, רומניה וקניה.
במקביל לפתיחת משפטם של הנאשמים, שהדיונים הראשוניים בו צפויים לפי העיתון "סבאח" להימשך ארבעה ימים, הצהיר היום שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו כי למרות ההתחממות המסוימת ביחסים עם ישראל, אנקרה לא תתפשר על מחויבותה להקמתה של מדינה פלסטינית. "כל צעד שננקוט בנוגע ליחסינו עם ישראל, כל נורמליזציה, לא ייעשה על חשבון הפלסטינים, כמו שעשו מדינות אחרות", אמר צ'בושולו – כשהוא רומז בכך לאיחוד האמירויות ובחריין, מדינות המפרץ שנרמלו את יחסיהן עם ישראל במסגרת "הסכמי אברהם", שאליהם התנגדה אנקרה.
"העמדה שלנו הייתה תמיד ברורה", הוסיף שר החוץ הטורקי. "עוד קצת נורמליזציה ביחסים יכולה גם לחזק את התפקיד שתשחק טורקיה בפתרון שתי המדינות, כמדינה שתהיה בקשר עם שתי המדינות, אבל אנחנו לעולם לא נחזור בנו מעקונות היסוד שלנו".
דף חדש ביחסים? "להתקדם לאט לאט"
דבריו של צ'בושולו נאמרו כאמור על רקע הזמנתו של הרצוג לביקור בטורקיה. לפי ארדואן הביקור צפוי להיערך באמצע מרץ. בכך יהפוך נשיא המדינה למנהיג הישראלי הראשון שמבקר במדינה זה שנים רבות. ארדואן העלה אפשרות לקדם שיתוף פעולה כלכלי עם ישראל בתחום הגז. הביקור ייערך אחרי שארדואן כבר שוחח עם ראש הממשלה נפתלי בנט בנובמבר האחרון, אז בנט בירך את ארדואן על הסיוע שלו בשחרורם של בני הזוג הישראלים שנעצרו באיסטנבול כיוון שצילמו את מעונו הפרטי. שיחת הטלפון ההיא הייתה השיחה הפומבית הראשונה זה שמונה שנים בין ארדואן לראש ממשלת ישראל.
ביקורו הצפוי של הרצוג עשוי כעת לסמל את פתיחתו של דף חדש ביחסי ירושלים ואנקרה, שהיו מתוחים למדי לאורך שנים ארוכות, לנוכח הביקורת הקשה שהטיח ארדואן במדיניות הישראלית בכל הנוגע לפלסטינים, והתמיכה שמספקת ארצו לחמאס. התמיכה הזו ממשיכה להוות מכשול ביחסים, אולם בחודש שעבר התפרסמו בטורקיה דיווחים שלפיהם ארדואן הורה לכמה מבכירי חמאס לעזוב את המדינה. על פי דיווחים אחרים, ארדואן בוחן מחדש את קשריו עם ארגון הטרור הפלסטיני, והחל בשבועות האחרונים להגביל את פעילותו על אדמת טורקיה.
בעבר כבר פורסם כי פעילי חמאס שהיו בטורקיה לא קיבלו אשרות ארוכות טווח, ואפילו נלקחו לחקירות באיסטנבול וגורשו. בישראל אין אימות לדיווחים האלה, אך אם הם יתבררו כנכונים – מדובר בפריצת דרך של ממש, שכן מבחינת ישראל גירוש חמאס מטורקיה הוא מפתח לשיפור היחסים בין ירושלים לאנקרה. ואולם, גורמים בישראל מתייחסים לדיווחים האלה בחשדנות רבה שכן ארדואן, איש האחים המוסלמים, מתייחס לחמאס כאל מפלגה אחות – ומתנהג כפטרון של החמאס בעזה. על כן ישראל ממשיכה לדרוש מטורקיה לסגור את משרדי הארגון שבשטחה.
לסוגיה התייחס אתמול גורם מדיני בכיר בישראל, ששמר על עילום שם. "עם טורקיה אנחנו נתקדם בזהירות מאוד גדולה", אמר. "לאט לאט. הם לא חברים גדולים של איראן בלשון המעטה, אז אנחנו צריכים לא לגזור עלינו איזושהי טהרנות שתמנע מאיתנו לפעול ולייצר בריתות".
