בקיבוץ בארי, שספג אבדות רבות ב-7 באוקטובר, קיימה הקהילה טקס לקראת יום הזיכרון להוקרת ההקרבה של 33 החללים שנפלו בהגנה על הקיבוץ. הטקס נערך בנוכחות חברי משפחות הנופלים והוקדש לחיילים, השוטרים, אנשי מערכת הביטחון, המתנדבים וחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ שנהרגו בו בימי הלחימה של 7 באוקטובר ואחריו.
טקס ההוקרה בבארי לקראת יום הזיכרון
(צילום: מאיר אבן חיים)
הטקס הוא חלק מיוזמת הקיבוץ בשם "בלב בארי", שנועדה להוקיר את ההקרבה של הנופלים שנחלצו להגן על התושבים, לזכור ולחבר בין אלה שאיבדו רבים כל כך מאהוביהם במתקפת הטרור האכזרית. במתקפת הפתע הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר נרצחו 101 מתושבי הקיבוץ ונחטפו 30 מהם.
עילם מאור, חבר כיתת הכוננות של בארי, סיפר על מיזם "בלב בארי": "בעת המאורעות הקשים בשבעה באוקטובר הרגשנו מגוון תחושות בבארי – תחילה תדהמה, דאגה, אימה, בדידות ופחד, כאשר עברו עלינו שעות רבות לבדנו מול רוע אנושי יוצא דופן. רבים מאיתנו נפגעו קשות בשעות אלו, בחיים ובחירות שלהם, של בני משפחתם ושכניהם. אולם, בשעות אלו היו בבארי גם מגוון פעולות ומעשים של אנשי הקיבוץ ושל אנשים נפלאים שהגיעו אלינו מבחוץ, שהביאו עימם תחושות נוספות: אכפתיות, סולידריות, אומץ ותקווה".
הוא הוסיף: "יצאנו פגועים, כאובים והמומים, ניסינו לעכל ולהבין מה עבר עלינו כאן בביתנו. עם שלם עטף אותנו והזדהה עימנו, כעת לא היינו לבדנו! בימים הראשונים אחרי האירוע דיברנו המון עם גורמים מהצבא, מהמשטרה ומזק"א, אבל בעיקר דיברנו עם כוחות שהיו איתנו כאן ולחמו לצידנו. השיחות האלה היו כמו אוויר לנשימה בשבילנו".
"אחרי מספר שבועות התחלנו ליצור קשר גם איתכן, משפחות הנופלים", אמר. "הרגשנו את הצורך האדיר שלכן לשמוע עוד, להבין יותר, לגעת ולהרגיש את המקום שבו נפלו אהוביכם. הרגשנו גם את הצורך שלנו, קיבוץ בארי, לתת בחזרה למי שהיו כאן עבורנו, למי ששילמו מחיר כבד כל כך. פרויקט 'בלב בארי' נולד מתוך אותו חיבור. כמה כוח יש למפגש כן ופתוח. לשיחה, לכתף, לשותפות גורל. קהילת בארי עוטפת אתכם. תמיד תהיו חלק מאיתנו. תמיד תהיו בלב בארי".
רחלי בנאקוט, ראש צוות החירום היישובי ומתנדבת בפרויקט "בלב בארי" שאיבדה ב-7 באוקטובר את אחיה, רבש"ץ הקיבוץ אריק קראוניק, ואת אחותה זהבה הקר, אמרה: "כנציגת הנהלת הקיבוץ, אני רואה חשיבות עצומה ליכולת שלנו להסתכל סביב. לראות את כאבם של מי שסביבנו, להכיר בכך שלא ניתן להקל על הכאב, אך מעט אפשרי יותר לשאת אותו יחד. חשוב לי לומר על במה זו ביום הזה: אנחנו רואים אתכם. קיבוץ בארי מחבק אתכם וזוכר את הנופלים האהובים שלכם. כמה ימים לפני יום הזיכרון, לפני שכל אחד מתכנס לאבל הפרטי שלו, היה לנו חשוב להיפגש. לראות זה את עיניו של זה, לזכור ולכאוב יחד".
עוד נשאו דברים מיכל נגרי, אמו של רס"ן רועי נגרי ז"ל, שהיה מפק"ץ ביחידת לוט"ר. "'אנחנו לא מישירים מבט לגופות, חיילים כאזרחים; אנחנו כאן כדי להציל אזרחים, את עמנו שלנו. אנחנו כאן נלחמים על הבית' – כך תדרך בני, רס"ן רועי נגרי, רגע לפני שנכנס בראש כוח הלוט"ר כדי לחלץ אזרחים בשכונת הכרם", סיפרה. "בשבעה באוקטובר, באותה שבת שחורה, ביום שבו נדמה היה כי אין מי שיושיע, ביום שבו לקו כל המאורות, התגלו מיטב בנינו בגדולתם. עם קריאה וללא קריאה, נהרו כולם ומכל קצוות הארץ, מונעים באינסטינקט ראשוני של מחויבות בלתי מתפשרת להגן על אדמתם, על המשפחות, להגן על הבית... אנחנו – המשפחות שכואבות יום-יום, שעה-שעה, את החיים שנגדעו, החלומות שנקטעו, את עתידם של ילדינו – מבטיחים לדאוג שמורשת ההקרבה והגבורה לעולם לא תישכח".
"בני בארי היקרים, אתם שחוויתם בביתכם, על בשרכם, את מעשי הזוועה הלא-אנושיים, שהשבילים המפוחמים והבתים השרופים מהווים עדות אילמת לסיפורי הפלצות ומעשי הזוועה הבלתי נתפסים שחוויתם; אתם שאדמתכם ספוגה בדם יקיריכם ובדם בנינו, קשרתם את גורלכם לעד בגורלנו ומצווים להיות ראויים לכל אותם נופלים, בהחזרת פעימות הלב ללב בארי ובתקומת המקום", הוסיפה נגרי. "קהילת בארי הכואבת לא תהיה שלמה ללא חזרתם של בני המקום החטופים והמוחזקים בשבי. אנו מייחלים לחזרתם במהרה ולתקומת הקיבוץ. 'ושבו בנים לגבולם'".
עוד נשאה דברים נעמה, אחותו של רס"ן (במיל') דוד מאיר ז"ל, קצין בסיירת מטכ"ל, שאמרה: "הרוע אכזרי ובלתי נתפס. הכאב לא מרפה, החרדות לא עוזבות, האובדן בלתי נסבל. הקרקע נשמטה תחת הרגליים, הבית אינו משמש כמבצר עוד, הקיבוץ כמעט שומם ועוד לא ברור לאן כל זה הולך. ובתוך ההפיכה הזאת, התרוממתם אתם, חבולים ופצועים, דואבים וכואבים, להכיר ולהוקיר את מי ששילם בחייו כדי לאפשר לכם חיים. הגעתם אלינו לבקש קרבה, להבטיח קשר שנחתם בדם ולצרף אותנו למשפחה המיוחדת הזאת, משפחת בארי".
היא ציינה כי "היכולת להרים עיניים מעל הסבל והכאב היומיומי, ולחשוב על מי שלא זכה לצאת מהתופת, היא חוסן קהילתי שלכם. בימים הקשים האלו, קמתם מאבלכם כדי להנכיח, להנציח ולא לשכוח. הנחתם לרגע את הקושי העצום ובאתם לכאן כדי לחבק את המשפחה שאנחנו, להכיר ולהוקיר את הנופלים, לתת מקום לאחדות האמיתית של העם הזה בארץ הזו".
"נשלב זרועות וניתן כוחות אחד לשני", הוסיפה. "נקרא בראש חוצות ובכל הכוח ללחימה עיקשת ברוע, להשבת הביטחון, העוצמה והגבורה. להחזרת כלל החטופים שלנו בנחישות ובמהרה לבני משפחותיהם. קהילת בארי אומנם הצטמצמה ונטבחה, נשרפה, נרצחה ונחטפה, אבל בחודשים האלו היא גם גדלה. נוספו לה אחים ואחיות, הורים וילדים, בחדרה ובהרצליה, בעתניאל ובמודיעין. רסיסי לבבות של משפחת בארי פזורים בכל רחבי הארץ, אבל ליבה מאוחד ונקשר בקשר בל יינתק, וכולה מתפללת בכל יום לשובכם עם כלל החטופים".
"תושבי בארי, משפחה אהובה וכאובה שלנו, תודה", אמרה מאיר. "תודה שאתם מהווים דוגמה לכך שאפשר להתנער ולקום מעפר מבלי לשכוח. אנו ממאנים לאפשר לפילוג ולהסתה להפריד בינינו. נעמול לחבר קרעים, לגשר על פערים, לזקוף גב ולהרים ראש. נמשיך להילחם בחושך ולהאמין שהאור והטוב בוא יבואו. כולנו יחד נעשה הכול כדי להביא אותם".
אחרונה נשאה דברים איילת בויום, אלמנתו של גיל בויום ז"ל, חבר כיתת הכוננות של בארי, ואמו של ענבר בויום ז"ל שנרצח אף הוא ביום הנורא. "בשבעה באוקטובר, יום שמחת תורה, בלב בארי נקבצו לוחמים עזי נפש", אמרה. "חיילים, אזרחים וחברי כיתת הכוננות חירפו נפשם כדי להציל את הקהילה שלנו. במעשי גבורה, וללא מורא, כל אחד ואחד מהאנשים היפים הללו עשה הכול כדי להציל ולו נפש אחת מהתופת הנוראה... כשם שגיל וענבר קפצו לתופת מבלי לחשוב על עצמם, כך 33 לוחמים, חיילים ומתנדבים חברו לכיתת הכוננות בבארי במטרה להגן עלינו".
"אני רוצה להודות, בשמי, בשם ילדיי ובשם קהילת בארי, לכל אחד מהם", סיכמה. "כל עזי הנפש נמצאים בליבנו, בלב בארי, לעד. במותם ציוו לנו חיים, ואנו נעשה הכול כדי להשיב חיים, צחוק וביטחון לאזורנו ולמדינת ישראל, תוך השבת החטופים לביתם".
33 הנופלים בקיבוץ בארי בהגנה על אנשיו
כוחות משטרת ישראל:
* סגן ניצב אבי עמר, בן 54 ממושב עוצם, יחידת יואב
* סגן ניצב ודים בליך, בן 39 מחיפה, יחידת מתפ"א
* רב פקד דן גנות, בן 41 מחריש, יחידת מתפ"א
* רב סמל בכיר בוריס דנילוב, בן 34 מחדרה, יחידת מתפ"א
* רב סמל מתקדם אלירן אברג'יל, בן 29 מחדרה, יחידת מתפ"א
* רב סמל שלום אוראל אלון, בן 23 מקריית אתא, יחידת מתפ"א
* רב סמל גדיף מולוגטה, בן 29 מקריית גת, יחידת מתפ"א
* רב סמל דור מנגדי, בן 24 מראש העין, יחידת מתפ"א
כוחות הביטחון:
* סרן אלחנן מאיר קלמנזון, בן 41 מעתניאל, משרד הביטחון
* סרן איתי יהושע, בן 36 מרעננה, משרד הביטחון
כוחות צה"ל:
* רב סרן דוד חיים מאיר, בן 31 מכוכב השחר, יחידת סיירת מטכ"ל
* סגן נווה אלעזר לקס, בן 21 מלוד, יחידת סיירת מטכ"ל
* סרן שילה כהן, בן 24 משדרות, יחידת שלדג
* רב סמל אוהד-בודי כהן, בן 20 ממושב עידן, יחידת שלדג
* רב סרן בנג'י (בנימין) טרקניסקי, בן 33 מתל אביב, חטיבה 7 בשריון
* סמל ראשון נריה בן דוד, בן 22 מחיפה, הנדסה קרבית
* סגן אלוף אלי גינסברג, בן 42 מקיבוץ דברת, יחידת הלוט"ר
* רב סרן שגיא גולן, בן 30 מרעננה, יחידת הלוט"ר
* רב סרן רועי נגרי, בן 28 מתל אביב, יחידת הלוט"ר
* רב סמל ראשון עמרי בלקין, בן 25 מרמת השרון, יחידת הלוט"ר
* סמל אריאל אוחנה, בן 19 מקיבוץ רבדים, גדוד 890 בצנחנים
* סמל ראשון אלי (ולנטין) גנסיה בן 22 מירושלים, גדוד 890 בצנחנים
* סגן יונתן גוטין, בן 20 ממודיעין, היחידה הרב-ממדית
* רב סמל אופק רוסו, בן 21 מקדימה צורן, שייטת 13
כוחות הקיבוץ:
* אילן וייס, בן 55 מבארי, סגן ראש צוות חירום יישובי
* זיו שופן, בן 56 מבארי, מתנדב
* ד"ר דניאל לוי, בן 34 מבארי, צוות חירום רפואי בארי
* הפראמדיקית עמית מן, בת 22 מבארי, צוות חירום רפואי בארי
כיתת הכוננות:
* רב סמל מתקדם אריק קראוניק, בן 54 מבארי, רבש"ץ כיתת כוננות בארי
* רב סמל בכיר גיל בויום, בן 55 מבארי, כיתת כוננות בארי
* רב סמל מתקדם חגי אבני, בן 50 מבארי, כיתת כוננות בארי
* רב סמל מתקדם איתן חדד, בן 43 מבארי, כיתת כוננות בארי
* רב סמל מתקדם שחר צמח, בן 39 מבארי, כיתת כוננות בארי
