שנה א' משפטים, שבוע שני, יום שני, אני עושה תרגיל בכיתה: שולח לקבוצת הוואטסאפ של הסטודנטים שלי את אחד הפושים שיצאו דקות לפני תחילת השיעור תחת הכותרת המבהילה "ראש הממשלה מתריע: אם היועצת המשפטית תתמוך בהדחת השר לביטחון לאומי זאת תהיה הדרך המהירה למשבר חוקתי". פרחי המשפט, שהספיקו לקרוא עד עכשיו כחמישה פסקי דין, התבקשו לקרוא את הכותרת במהירות ולהביע את דעתם על האמור בה.
נדרשו להם שמונה דקות (שכללו למרבה הצער גם שלוש וחצי דקות דיון מתיש על הדרכים הראויות לקביעת עוצמת המזגן באולם שהחלו בזעקה זועפת ש"אי אפשר ללמוד ככה! יש אנשים שקר להם!") כדי לשאול שורת שאלות בנוגע לאותו דיווח.
הפשוטות היו ברובד העובדתי: מי קבע שהיועצת המשפטית תתמוך בהדחת השר בשל "ההפרות והעבירות שעשה בן גביר כשר, ובהן התערבות בפעילות המשטרה והנחיות שהעביר חרף אזהרות שהועברו אליו"? בהמשך לכך, מנין הקביעה שהשר אכן עבר עבירות והפרות (ומה זה בכלל "הפרות")? האם נפתחה חקירה פלילית בנושא? על אילו עבירות מדובר? האם בעקבות החקירה הוגש כתב אישום או שמא די בכך שעותר ציבורי עם יותר מדי זמן וממון פנויים (לתשלום אגרת בית משפט) קבע זאת?
1 צפייה בגלריה
גלי בהרב מיארה, בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר
(צילום: יואב דודקוביץ', חיים גולדברג / פלאש 90, AFP)
השאלות המורכבות יותר היו ברובד המשפטי: אם תיפתח חקירה - מה קובע הדין לגבי חובת ראש הממשלה לפטר שר? ואם יוגש כתב אישום? היה וראש הממשלה יסרב, מי יכול לחייבו - היועמ"שית או בית המשפט? מה קורה אם הוא מסרב להישמע להחלטות האחרונים? אז נוצר "משבר חוקתי"?
בשלב זה - לפני שאפילו נפתחה חקירה וברור שאין כתב אישום - לא ניתן לחייב את ראש הממשלה לפטר את השר. מה גם שאיננו יודעים על אילו עבירות מדובר, ואם הן חמורות דיין כדי לחייב את העברתו מהתפקיד
משסומנו השאלות, אפשר היה לתת תשובות: אף שלפי חוק יסוד הממשלה שר יכול להמשיך לכהן עד שיורשע בעברה שיש עימה קלון, בית המשפט העליון קבע כבר לפני שנים רבות שאם שר לא מתפטר מיוזמתו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום לגבי עבירות חמורות, על ראש הממשלה להפעיל את סמכותו ולפטר אותו. אמת, עד כה אף ראש ממשלה לא נדרש לעשות זאת, מהטעם הפשוט שהשרים עשו זאת לבדם (ע"ע יצחק מרדכי, סלאח טריף ויעקב נאמן ז"ל).
כלומר, בשלב זה - לפני שאפילו נפתחה חקירה וברור שאין כתב אישום - לא ניתן לחייב את ראש הממשלה לפטר את השר. מה גם שאיננו יודעים על אילו עבירות מדובר, ואם הן חמורות דיין כדי לחייב את העברתו מהתפקיד (נזכיר שהשר רפאל איתן ז"ל לא התפטר לאחר הגשת כתב אישום נגדו, משום שזה לא כלל עבירות חמורות).
החוק לא מסמיך את היועמ"שית
אמנם היועמ"שית יכולה לסבור שראוי שהשר יתפטר לאור אמירותיו ומעשיו מבחינה אתית או ציבורית, אבל החוק לא מסמיך אותה ליותר מכך, מה גם שלא ברור על אילו אדנים משפטיים היא מתבססת בסברתה זו. היא יכולה לנסות לשכנע את ראש הממשלה בכך, אבל אין לה דרך לאכוף זאת עד שהיא מגישה כתב אישום. רק אם יוגש כתב אישום עם עבירות חמורות וראש הממשלה יסרב להעבירו מהתפקיד, אז לפי ההלכה הוא ינהג באי סבירות קיצונית, ובג"ץ יוכל לחייבו לעשות זאת. רק בג"ץ, ורק אז.
ואם ראש הממשלה יעמוד בסירובו לקיים את צו בית המשפט אז זה משבר חוקתי? גם לא. ראש הממשלה חייב להישמע לצווי בית המשפט. נקודה. משבר חוקתי הוא כאשר נקלעים למצב דברים שבו אין כלל הכרעה מוסכם שמסדיר את העניין. פה הכלל ברור, ולכן אם ראש הממשלה מסרב לקיים צו בית משפט, הוא חותר תחת שלטון החוק. זה לא משבר ולא נעליים. זה מעשה אסור.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקיבשלב זה של הדיון אחד הסטודנטים החליט כאות מחאה על העלאת המעלות במזגן לפתוח את אחד החלונות, מה שהחדיר לכיתה את שאון הקפטריה וגרם למורת רוח בקרב סטודנטים אחרים, שחידשו את הוויכוח על מדיניות המיזוג בכיתה. בצדק. פה, בניגוד לפרשה שלפנינו, באמת אין כללים ברורים, והסיכויים למשבר חוקתי כיתתי גדולים אם לא תימצא הסכמה.
וברצינות: עצוב שמה שברור למשפטנים כה צעירים לא נהיר לאנשים מנוסים וותיקים מהם בתחום, שממהרים לשתף פעולה עם ספינים אוויליים. בתקופה שבה העצבים של כולנו חשופים ומרוטים כל כך, הדבר האחרון שאנחנו זקוקים לו זה עוד חומרי בהלה. די לנו באלה שמייצרת למרבה הצער המציאות האמיתית סביבנו, הרחק מהכיתה הממוזגת הממוקמת מעל לקפטריה המרעישה.
