ההודעה על מותו של זאב (ז'אבו) חנוך ארליך, בן 70 מעפרה, בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה בדרום לבנון אתמול (רביעי) - היכתה בהלם את משפחתו ומכריו הרבים של האיש שאהב לחקור כל פינה בארץ ישראל. ארליך ז"ל הוכר כחלל צה"ל בעקבות התקרית החריגה שנחקרת כעת, ושבה נפל לוחם גולני ששמו טרם הותר לפרסום.
למרות שלפי צה"ל ז'אבו נכנס ללבנון כאזרח, אחיו יגאל אמיתי טוען כי לא כך הדבר. "בניגוד לטענות דובר צה"ל, אנו מבהירים כי טרם כניסתו ללבנון הוא עבר חיול וטופל בשטח כחייל צה"ל - ומי שהודיע למשפחתנו הוא ענף נפגעים בצה"ל", אמר ל-ynet. "מדובר בחייל לכל דבר ועניין. הוא נכנס אמנם למטרות של מחקר ארכיאולוגי, כפי שהוא עושה תמיד ביהודה ושומרון - אך באישור ובליווי צה"ל. הוא הגיע לצפון כבר אתמול. דיברתי איתו היום בבוקר בשעה 11:00 והוא אמר לי 'אנחנו נכנסים ללבנון'. דובר צה"ל מגונן על הקצונה הבכירה תוך פגיעה וגלגול אחריות על דרגי הביניים".
הוא הוסיף: "רק היום בשעה שמונה בערב הודיעו לנו. אנחנו שלושה אחים עם ז'אבו, הוא אחי הבכור. התחושות הן קשות, ואני בעיקר כועס שבמקום להיות עסוק באבל אני עסוק בלמזער נזקים של דובר צה"ל בזה ששמו מוכפש". יש לציין כי ארליך, רס"ן במילואים, התנדב לשירות עד גיל 70 - ובצבא הוחלט כאמור להכיר בו כחלל צה"ל ולערוך לו קבורה צבאית.
ז'אבו נחשב לאחת הדמויות המוכרות ביהודה ושומרון ובארץ כחוקר היסטוריה וגיאוגרפיה, וערך את סדרות הספרים "שומרון ובנימין" ו"מחקרי יהודה ושומרון". הוא היה ממקימי עפרה, והותיר אחריו את אשתו תמר, שישה ילדים ונכדים. אחיו יגאל אמר: " אין דבר שז'אבו לא ידע בתחומי היסטוריה וארכיאולוגיה של ארץ ישראל, ולא רק שידע - אלא העביר את זה לאלפים שהדריך במשך שנים. הוא לא דקלם את הידע שלו, הוא העביר את הרגש הנכון שמתאים לסיפור. הוא חי בתודעה היסטורית עמוקה. אני בשוק מוחלט, אנחנו עוד מעכלים את האסון הכבד".
"זה הלם גדול. מדובר בחוקר ארץ ישראל שאין פינה שהוא לא הגיע אליה", סיפר ל-ynet פנחס וולרשטיין, חברו הקרוב של ז'אבו. "הידע שלו בהיסטוריה של הארץ הוא מדהים. אנחנו מכירים למעלה מ-50 שנה. הוא הדריך גם בירדן ובאתרים שונים. האדם הקלאסי שפשוט מכיר את רגבי האדמה ומאוד מקובל על החברה בכל הזרמים. היו לו קשרים עם כל קציני צה"ל, ואין אלוף שלא הכיר ז'אבו".
"אני עדיין לא מתאושש מהידיעה הזו. עלינו יחד ביום שישי האחרון והוא סיפר לי שהוא צפוי להיכנס ללבנון. וסיפר על איזה מבצר והוא מסייר בכל מקום. הוא שייך לצוות הראשוני שהקים את בית ספר שדה עפרה. אני ממש לא מעכל את האובדן. איש אשכולות ואין כמעט נושא בנוגע לארץ ישראל שהוא לא ידע או הכיר. חשוב לדעת שהוא אהב את עם ישראל על כל זרמיו".
ז'אבו עם חיילים, ארכיון
ארליך עבר לעפרה בשנת 1977, והדריך במשך חמש שנים בבית ספר שדה – שם הכיר גם את אשתו תמר, שעבדה כמזכירה במקום. הם היו מבין 50 המשפחות הראשונות שבנו את בית הקבע שלהן בעפרה. הוא למד תואר ראשון ושני בהיסטוריה של עם ישראל ובתלמוד באוניברסיטה, והרבה בלימוד עצמי. ה"שיגעון" שלו היה ארץ ישראל ועם ישראל: הוא הרבה להסתובב בארץ, וביהודה ושומרון בעיקר, ואהב במיוחד מקומות נידחים ופחות קונבנציונליים – וגם כתב מאמרים על הסיורים שלו.
ירון רוזנטל, ראש מועצת גוש עציון וחברו של ז'אבו, אמר ל-ynet: "הלב עדיין מסרב להאמין על האסון הגדול שבו נהרג חברנו זאב ז'אבו ארליך. ז'אבו היה מדור המייסדים של מדריכי הטיולים וחוקרי יהודה ושומרון, הדור שלנו הלך אחריו ושתה את דבריו בצמא. במשך שנים ארוכות, הדריך, חקר ובסקרנות בלתי רגילה, תמיד ניסה להגיע לכל פינה ולחקור כל אתר ארכיאולוגי. לא פגשתי הרבה אנשי ידיעת הארץ שיש להם כזאת תשוקה ואוהבים את הארץ עד כלות. עבורי ז'אבו גם היה ידיד ובמשך שנים ארוכות למדתי ממנו הרבה, אתגעגע אליו מאוד. ננסה להמשיך ללכת בעקבות הענק שהותיר לנו".
נתי מלחי, חברו של ז'אבו, ספד לו וכתב: "האיש, השפם, התנ"ך וארץ ישראל. 'לא צריך לקום לכבודי', התלוצץ בתנועת ידו, מחייך מתחת לשפמו ואוחז בתנ"ך המסומן במאות מהדקי 'סימון מקום', כבכל ערב שבת טרם התיישב שני כיסאות לפניי. הכרתיו לראשונה לפני כ-40 שנה עת התגוררנו ב'הר ברכה' – רכס הר גריזים – וז'אבו היה מתארח בקביעות בזכות היותו מקורב ובן בית לשכנינו השומרונים שבהר, אותם חקר, הכיר אהב וחלק איתם (ואיתנו) את צפונות עדתם. ז'אבו וארץ ישראל. ז'אבו והתנ"ך החי בתוכנו. שאלת – וקיבלת תשובה מלומדת בצירוף קריצת עין. 'אפשר לשבת', יאמר ז'אבו לכולנו. 'נפלתי על משמרת לימוד ארץ ישראל'. יהי זכרו ברוך".
משה גוטמן, יו"ר "שומרים על הנצח" – קואליציית ארגונים לשמירה על אתרי מורשת ביהודה ושומרון – ספד גם הוא: "'ז'אבו'. שם קוד לידיעת הארץ, לטיולים, בכל ואדי ובכל חורבה. דמות להערצה. מדריך המדריכים והמורה של מורי הדרך. איש שהוא אגדה. אהב את המורשת עד כלות. בכל מקום היית מוצא אותו עומד, שקוע בסיפור המקום – מסביר, מספר, מקשה, מפרש, מחבר ומעורר מחשבה. חייל של המורשת. איש אשכולות. איש הארץ. לנצח תלך עימנו, בשבילים ובאתרים, בהרים ובוואדיות. ז'אבו. אגדה".
ראש המועצה האזורית בנימין ישראל גנץ מסר: "אנו המומים על הסתלקותו של ז'אבו. איש ששמו היה סמל לידיעת ואהבת הארץ. היה מחלוצי ההתיישבות ומעמודי התווך של היישוב עפרה. אלפים רבים מחובבי הארץ גדלו ויגדלו על ממצאים ותובנות שהביא לעולם מתוך חביבות גדולה לארץ הקודש, למורשתה ולהיסטוריה של העם היהודי בה. אנו משתתפים בצער הכבד של תמר היקרה ושל משפחת ארליך לענפיה, ומחבקים את קהילת עפרה".
גם במועצת יש"ע ספדו ומסרו כי הוא היה "אגדה מהלכת בחייו ובמותו עם מפעל חיים עשיר ועצום. חוקר ארץ ישראל שהכיר כל פינה ושביל בארץ ישראל. במשך שנים רבות התנדב וסייע רבות ללוחמים בגזרות השונות בהכרת הכפרים והאתרים".
בתקרית שבה נהרג ז'אבו נפל גם לוחם גולני. משפחתו של הלוחם קיבלה את ההודעה המרה, אך שמו טרם הותר לפרסום. באירוע נפצע גם באורח קשה לוחם מגדוד 13, וראש מטה חטיבת גולני, אלוף משנה במיל' יואב ירום, נפצע באורח בינוני. ז'אבו, רס"ן במילואים, התנדב לשירות עד גיל 70 – אבל נכנס ללבנון כאזרח.
מדובר בתקרית חריגה מאוד שמתוחקרת כעת בצה"ל. האירוע התרחש סמוך לשעה 15:00 בנקודה עמוקה יחסית של הפעולה הקרקעית של צה"ל, תחת אוגדה 36, 6-5 ק"מ מהגבול, באזור שצופה על צור ושפלת החוף. רמ"ט גולני ירום, שבעבר איבד רגל בקרב בלבנון כמ"פ צעיר, הגיע לנקודה בה נהרג לוחם גולני בתחילת השבוע. המרחב נחשב לתחת שליטה של צה"ל מאז, ורמ"ט גולני הגיע למקום עם ארליך, חוקר ארץ ישראל שהיה חמוש בנשק אישי, לבש כנראה מדים וציוד מיגון – אך לפי צה"ל כאמור היה במקום כאזרח ולא כחייל.
השניים החלו לסקור מבצר עתיק סמוך למסגד בנקודה גבוהה ברכס, מבלי שידעו ששני מחבלים הסתתרו שם בימים האחרונים. מטרתם הייתה ככל הנראה לגלות חללים חשודים או בעלי ערך היסטורי במבצר שבשטח לבנון, אך כבר כעת ברור בצה"ל שנסיבות כניסתו של האזרח לנקודה היו בניגוד לפקודות ומוגדרות כ"אירוע חמור ולא תקין". שני המחבלים פתחו באש מטווח קצר – וארליך והלוחם נהרגו. לוחם נוסף נפצע קשה, ואל"ם במיל' ירום נפצע בינוני.
בצה"ל הדגישו כי תחקיר האירוע נמצא רק בראשיתו. בין היתר ייבדקו עדויות לפיהן זו לא הייתה הכניסה הראשונה של ארליך לדרום לבנון עם קצינים בצה"ל בחודש האחרון, וייבדק האם המטרה הייתה לחקר ארכיאולוגי או לצורך מבצעי. ראש אכ"א החדש, אלוף דדו בר-כליפא, החליט באופן חריג להכיר בארליך כחלל צה"ל עם שירות מילואים פעיל בדיעבד שייזקף לזכותו, והוא ייטמן בטקס צבאי.
