שורדת השבי דפנה אליקים סיפרה ב"ועידת הצעירים" בתל אביב כי "הדבר הראשון שחשבתי עליו כשחזרתי היה מי בחיים. זה מה שחשבתי כשממש הגענו לבסיס, שם אמא שלי חיכתה לי". דפנה, ששוחררה בעסקה בנובמבר יחד עם אחותה הקטנה אלה, הוסיפה כי "מה שעזר לי זה שאני עם אחותי הקטנה, מישהו מהמשפחה שאני יודעת ב-100% שהוא בחיים". היא התייחסה גם לאות החיים מלירי אלבג, שפורסם אמש: "לירי צחקה כל הזמן וחייכה כמה שאפשר. היא הייתה מנסה למצוא טוב, לומר שאנחנו בסדר ושאם שרדנו את 7 באוקטובר, אין סיכוי שיהרגו אותנו אחרי חודש. ברגע שראיתי (את אות החיים) בדיוק הייתי באוטובוס. חזרתי הביתה בשנייה. כשראיתי את השם שלה לא הפסקתי לבכות".