שרי החוץ של האיחוד האירופי מתקרבים להחליט על סנקציות נגד מתנחלים אלימים, בדומה לסנקציות שנקטה ארה"ב נגד ארבעה ישראלים - בהמשך לצו של הנשיא ג'ו ביידן.
שורה של גורמים בתוך האיחוד האירופי דוחפים לגיבוש "רשימה שחורה" של מתנחלים אלימים, שכניסתם למדינות האיחוד תיאסר ויוטלו עליהם סנקציות כלכליות. ההחלטה צריכה לקבל את הסכמתן של כל 27 חברות האיחוד כדי לעבור. בשלב זה שתי מדינות מתנגדות לסנקציות: הונגריה וצ'כיה. לפי דיווחים שהגיעו לירושלים, בשעה שהסירוב ההונגרי לא צפוי להשתנות בקרוב, הצ'כים כבר "מתנגדים פחות" למהלך ועלולים לשנות את החלטתם ולהסיר את הווטו בהמשך.
בין הגורמים שמקדמים את הסנקציות נמצאים שר החוץ של האיחוד, ז'וזפ בורל, ונציגים מאירלנד, ספרד, מלטה ובלגיה. בתוך האיחוד יש אף מי שדורש לאמץ "משטר סנקציות קיצוני" נגד מתנחלים אלימים. עד לאחרונה גרמניה, המדינה המרכזית והחשובה באיחוד, בלמה משטר סנקציות שכאלה.
בעקבות הצו הנשיאותי של ביידן הטילו האמריקנים סנקציות נגד ארבעה מתנחלים, שגרמו לבנקים בישראל לעקל את חשבונותיהם - מחשש שיואשמו בהפרת הצו האמריקני. כעת, לאחר ההחלטה האמריקנית, יותר ויותר גורמים באיחוד האירופי אומרים שהם לא יוכלו להיות "יותר צדיקים מהאפיפיור". לאחרונה הכריז האיחוד האירופי על משטר סנקציות מיוחד נגד החמאס, וכעת גובר הלחץ הפנימי לאזן את ההחלטה במשטר סנקציות נגד מתנחלים אלימים.
שר החוץ ההונגרי פטר שיירטו, שמדינתו בולמת כאמור את הסנקציות נגד המתנחלים האלימים, אמר בסוף השבוע: "בעשור האחרון לא חוויתי במועצת השרים האירופית דיון יצרי כל כך כמו בנושא של המזרח התיכון, שאף מגיע לרמות אישיות". גורמים בכירים בישראל שמעורים בנושא אומרים כי נכון לעכשיו הונגריה עומדת כחומה בצורה נגד הסנקציות, אך יש אינדיקציות מדאיגות שההתנגדות הצ'כית אינה גדולה כבעבר, ומופעל עליה לחץ כבד להסיר את הווטו.
"לא ברור אם הונגריה תישבר או לא וכמה זמן היא תחזיק מעמד", אומרים בישראל. "צ'כיה היא מדינה קטנה ויש לה אינטרסים. ברגע שנשארות רק מדינה אחת או שתיים זה מעמיד אותן במצב לא נעים. ברגע שהאמריקנים החליטו (להעניש מתנחלים) הפור נפל ונראה שזה הכיוון".
