אגם גודלשטיין-אלמוג, שחזרה משבי החמאס במסגרת עסקת החטופים, עדיין לא מעכלת את מה שעברה יחד עם אמה חן ושני אחיה טל וגל ברצועת עזה. הערב (ראשון) בהדלקת נר רביעי של חנוכה עם קהילת כפר עזה שעברה "לגור" בשפיים, היא לא הצליחה לעצור את הדמעות ונתנה את הקרדיט לאנשי הקיבוץ שפעלו למען השבתם: "אנחנו עוד לא לגמרי מאמינים שחזרנו, עוד לא לגמרי מאמינים שאנחנו כאן". ב-7 באוקטובר נחטפה אגם לעזה יחד עם בני משפחתה נוספים, אביה נדב ואחותה הגדולה ים נרצחו.
"מהשבת הזאת אנחנו נמצאים בתוך איזה תסריט שרחוק מהמציאות ההגיונית, או לפחות מהמציאות ההגיונית שחיינו בה קודם", אמרה על הבמה לצד אמה חן, שחזרה כאמור יחד איתה מהשבי, והוסיפה בהתרגשות: "כפר עזה זה הבית! מקווה שלכולם יש לפחות חולצה אחת עם הכיתוב הזה בארון מהחגיגות 70 של הקיבוץ שלנו".
לדבריה, "המושג בית השתנה עבור כולנו בתקופה האחרונה. הכול קרה בבית שלנו. בית הוא שמשמש כביטחון עבורנו, כמקום מפלט, לחזור מתל אביב לשקט של הקיבוץ, כמה שאהבנו את זה". היא מדגישה כי גם כעת, אחרי הזוועות שהתרחשו בקיבוץ, "כפר עזה תמיד ירגיש בית עבורנו".
באירוע "אור גדול מאיר הכול" בשפיים, שם התכנסו תושבי כפר עזה על רחבת הדשא להדלקת נר והמשך המאבק להשבת החטופים בהשתתפות הזמר אמיר דדון, אגם ואמה הודו לאנשי הקיבוץ על התמיכה והמאבק למען שחרור החטופים שחזרו לארץ עד כה: "לכל האנשים שחשבו, יזמו, ופעלו כדי שלא ישכחו אותנו לרגע, כדי שנחזור כמה שיותר מהר. זה מה שהחזיר אותנו, אתם אלה שהחזרתם אותנו".
היא ציינה כי עדיין לא הצליחה לעכל את כל מה שקרה בארץ בשעה שהוחזקה בשבי. "המיצגים, ההפגנות, ההסברה - הייתם על הכול קהילת כפר עזה. ייקח לנו הרבה זמן להבין מה היה פה כשלא היינו ואת כל המאמצים שעשיתם בשביל להחזיר אותנו, לפני שנבין הכול אנחנו רוצים להגיד לכם תודה ענקית, תודה שהחזרתם אותנו. שהצלחתם בתוך כל האבל והכאב לפעול למעננו".
אגם הזכירה כי לא כל בני ובנות הקהילה שבו מסיוט השבי ברצועה, ולא כולם שרדו את אותה השבת הקשה: "איבדנו אנשים כל כך יקרים. את כולם הכרנו. את כולם נזכור תמיד. ויש אנשים שנמצאים פה כל כך קרובים - וגם כל כך רחוקים מאיתנו, הם התקווה שלנו בתוך כל הכאב הזה". היא העבירה להם מסר מחזק, בתקווה שיגיע אליהם: "אמילי, גלי, זיו, דורון, אלון, יותם וקיט: אתם תחזרו, נעשה הכול כדי שתחזרו, אין אופציה אחרת".
ניצן גולדשטיין, אחותו של אב המשפחה נדב, אמרה בכאב טרם תחילת הטקס: "העצב על מותו של אחי ואחיינתי גדול, לצד שמחה שגיסתי והאחיינים חזרו אלינו. אנחנו את הנס שלנו קיבלנו לפני חנוכה, אבל אסור לשכוח שנשארו בעזה עוד חטופים ושהם נמצאים בסכנה קיומית".
לדבריה, בני משפחת גולדשטיין-אלמוג ששבו מעזה, סיפרו על "פחד קיומי" של ממש. "הם שמעו הכול והרגישו הכול. המקום שבו הוחזקו רעד מהפצצות. הם משש פחדו לחייהם ב-51 הימים שהם היו שם בגלל ההפגזות של צה"ל. כשהם עברו ממקום למקום הם ראו את החורבות. הם הוחזקו שם בתת-תנאים. כל דקה שהחטופים שם זה מסכן את חייהם". באירוע בשפיים בני משפחות חטופים מכפר עזה, ובהן גם סימונה שטינבכר, שבתה דורון חטופה בעזה, הדליקו גם הם נרות.