נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אותת הערב (יום ב') על משבר דיפלומטי ממשי בין ארצו לבין שבדיה, כשהצהיר כי אַל לשטוקהולם לצפות שטורקיה תאשר את הצטרפותה לנאט"ו – צעד שהשבדים ממתינים לו כבר חודשים ארוכים. ארדואן אמר את הדברים בעקבות המחאות נגד משטרו שנערכות בשבדיה, בכלל זה המחאה שבה הוצת בסוף השבוע ספר קוראן.
"מי שמתירים חילול קודש כזה מול השגרירות שלנו לא יכולים עוד לצפות שנתמוך בחברותם בנאט"ו", אמר ארדואן בתום ישיבת הקבינט שלו. "אם אתם אוהבים חברים בארגוני טרור ואויבים של האיסלאם עד כדי כך שאתם מגינים עליהם, אז אנחנו מציעים לכם לפנות לבקש מהם סיוע לביטחון המדינות שלכם".
שבדיה ושכנתה פינלנד, נזכיר, זנחו במאי האחרון מדיניות בת עשרות שנים שלפיה הן אינן משתייכות לשום ברית צבאית גדולה – לא מערבית ולא מזרחית – ובעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה הודיעו על כוונתן לבקש להצטרף לנאט"ו. כדי להתקבל לנאט"ו צריכות השתיים לקבל את תמיכתן של כל המדינות החברות בברית כיום, אך טורקיה, אחת החברות, הודיעה כי לא תיתן את אישורה אם הן לא יפעלו נגד ארגונים כורדיים בשטחן שאותם היא מחשיבה לארגוני טרור. בין השאר היא דורשת שיסגירו לידיה פעילים כורדים שלדבריה מעורבים בטרור.
אחרי שהוגשה בקשת ההצטרפות פתחה טורקיה במשא ומתן עם שבדיה ופינלנד, ובהסכם שהושג בין הצדדים נקבע כי השתיים יתנו מענה לדאגותיה הביטחוניות של אנקרה, בכלל זה בקשות לגירוש ולהסגרה של פעילים צבאיים כורדים ושל אנשים הקשורים לארגונו של איש הדת הגולה פתהוללה גולן, שאותו מאשים ארדואן בארגון ניסיון ההפיכה נגדו בשנת 2016. אלא שטורקיה טוענת כי שבדיה לא עמדה בהבטחות, ובתחילת החודש כבר אותתה אנקרה כי לא תאשר את צירוף השבדים לברית לפני אמצע השנה. מבין 30 המדינות החברות בנאט"ו, הפרלמנטים של 28 כבר אישרו את צירופן של שבדיה ופינלנד, והאחרונים שטרם עשו זאת הם אלה של טורקיה והונגריה.
4 צפייה בגלריה
טורקיה אותתה שלא תאשר את צירוף שבדיה לפני אמצע השנה. מפגינים נגדו בשטוקהולם
(צילום: AFP)
בשבועות האחרונים הסלימה המתיחות בין טורקיה לשבדיה: תחילה זעמה אנקרה על הפגנה שקיימו פעילים כורדים בשטוקהולם ושבה נתלתה בובה בדמות ארדואן, במפגן המדמה את הוצאתו להורג; ובסוף השבוע האחרון הביעה טורקיה שאט נפש מכך שמפגינים בבירה השבדית דרכו על תמונת ארדואן, ומכך שפעיל הימין הקיצוני הדני-שבדי רסמוס פלודן שרף עותק של הקוראן מול השגרירות הטורקית, אחרי שקיבל אישור ממשטרת שבדיה להפגין שם. פלודן טען כי הייתה זו מחאה נגד האיסלאם ונגד ניסיונו של ארדואן להשפיע על חופש הביטוי בשבדיה, משום שהנשיא הטורקי דורש משטוקהולם שוב ושוב למנוע הפגנות של פעילים כורדים.
בעקבות ההפגנות הפרובוקטיביות בשבת פרסם משרד החוץ הטורקי הודעה שבה תקף בחריפות את שבדיה: "אנחנו מגנים בצורה החריפה ביותר את המתקפה המתועבת נגד הספר הקדוש שלנו. לאפשר מעשה אנטי-איסלאמי שכזה נגד מוסלמים, ולהעליב את הערכים הקדושים שלנו במסווה של חופש ביטוי, זה דבר לחלוטין בלתי מקובל". משרד החוץ באנקרה דרש משטוקהולם לנקוט את הצעדים הראויים נגד פלודן, וקרא לכל המדינות לנקוט גם הן צעדים קונקרטיים נגד "איסלאמופוביה". שר החוץ השבדי, טוביאס בילסטרום, גינה את המעשה של פעיל הימין ואמר כי מדובר בפרובוקציה איסלאמופובית מזעזעת: "חופש הביטוי בשבדיה מרחיק לכת, אך אין פירוש הדבר שממשלת שבדיה – או אני – תומכים בדעות האלה", אמר שר החוץ.
בתוך כך, בסוף השבוע הודיע ארדואן על הקדמה בחודש של הבחירות הכלליות שנועדו להיערך בטורקיה ביוני הקרוב, והמועד החדש שנקבע להן הוא 14 במאי. במפלגת השלטון טוענים כי הסיבה להקדמת הבחירות היא שהמועד המקורי נופל על שיא עונת החופשות, כשרבים יהיו רחוקים מבתיהם.
הבחירות הקרובות צפויות להיות האתגר הפוליטי הגדול ביותר שאיתו התמודד ארדואן מאז עלייתו לשלטון לפני 20 שנה. אחרי ארבע שנים של דעיכה כלכלית, סקרים צופים מרוץ צמוד הן בבחירות לפרלמנט והן בבחירות לנשיאות.
