תושבי שכונת קריית משה בטבריה על הפחד מרעידה חזקה
(צילום: אביהו שפירא )
"שתי רעידות האדמה שעברנו ביממה האחרונה אינם בהכרח רמז לבאות. אנחנו לא יודעים לבוא ולהגיד ולבשר משהו יותר מדויק בטווח זמנים. אנחנו כן יודעים שצריכה להיות רעידת אדמה חזקה בישראל". כך אמר בצהריים (יום א') ד"ר אבי שפירא, סיסמולוג מאוניברסיטת חיפה ולשעבר ראש ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, בעקבות שני הרעשים שהורגשו במיוחד באזור הצפון הבוקר ואמש.
בשעה 12:28 התרחשה רעידה בעוצמה של 3.5 דרגות והיא הורגשה היטב בעפולה, בחיפה, בנצרת, בעמק הירדן ובגלבוע. לפי המכון הגיאולוגי, מוקד הרעש היה 16 קילומטרים דרומית-מזרחית לטבריה. הרעידה שהורגשה אתמול בשעה 23:36 בעיקר באזור הצפון הייתה בעוצמה של 3.7 דרגות, והתרחשה בעמק הירדן, 16 קילומטרים צפונית-מזרחית לבית שאן. בין לבין אירעו רעידות משנה, אך עוצמתן הייתה נמוכה פחותה משתי דרגות. בכל המקרים לא דווח על נפגעים או על נזק.
פינוי בית ספר בעפולה בעקבות רעידת האדמה
(צילום: עיריית עפולה)
3 צפייה בגלריה
פינוי עובדים בעיריית בית שאן ותלמידים בעפולה בזמן רעידת האדמה, היום
(צילום: עיריית בית שאן)
"אנחנו יודעים שהאזור שבו היו שתי רעידות אדמה הוא אזור שבו יתרחשו גם בעתיד רעידות אדמה חזקות מאוד", אמר הסיסמולוג ד"ר שפירא. "אנחנו רק איננו יודעים מתי בעתיד, בתוך דקות או בתוך עשרות שנים. רעידת האדמה החזקה שהייתה באזור שבין דרום הכינרת עד אזור גשר דמיה התרחשה בסביבות שנת 1,000, אבל אנחנו יודעים שהיא הרסה אז אזור העיר בית שאן".
ד"ר שפירא הוסיף: "רעידות אדמה הן לא מחזוריות. יש ממוצע שאנחנו רואים, שבפעם ב-80 עד 100 שנה מתרחשת באזור שלנו בין בקעת הלבנון למפרץ חיפה רעידת אדמה חזקה עם עוצמה גבוהה מ-6 דרגות. הבעיה הגדולה שיש לנו היא שכל המדינה שלנו סמוכה למוקד התרחשות אפשרית של רעידת אדמה חזקה - אזור השבר הסורי-אפריקני".
מנכ"ל המשרד להגנת העורף לשעבר על רעידות האדמה בצפון
בהתייחסו לשתי רעידות האדמה שפקדו את ישראל בתוך פחות מ-24 שעות, אמר ד"ר שפירא: "אנחנו מוטרדים מהן, כי זה מצב לא שכיח ששתי רעידות אדמה מתרחשות בהפרש של זמן קצר באותו מקום ובאותה עוצמה. יחד עם זאת, אין לנו עדות לכך שאחריהן תבוא רעידת אדמה חזקה שעלולה ליצור נזק כבד".
בסוגיה הנפיצה של היערכות המדינה לרעידות המדינה, הזהיר ד"ר שפירא: "יש לנו עשרות אלפי מבנים במדינת ישראל שאינם עומדים בדרישות התקן לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה. וכל עוד המצב הזה נמשך אנחנו לא ערוכים. ההערכה הדי מקובלת היא שרעידת אדמה בישראל לא תהיה יותר חזקה מעוצמה של 7.5, בגלל הממדים של ההעתקים (שברים) שעליהם מתרחשות רעידות האדמה. בעולם יש רעידות אדמה שעולות על 7.5.
"כל רעידת אדמה מעל ל-6 יכולה לגרום לתנודות קרקע חזקות מאוד שבניינים שלא תוכננו ונבנו לעמוד בהן יקרסו. לכן אנחנו מודאגים מכל הבניינים שנבנו בארץ לפני שנת 1980, כי אלה לא מבנים שנבנו לפי תקן כלשהו, כי לא היה תקן. הנושא הזה של היערכות לרעידות אדמה, הוא נושא הטיפול בבניינים. חלק גדול מהבניינים אנחנו הורסים ובונים חדשים, אלו נבנים ועמידים יפה בפני רעידות אדמה. הבעיה זה מה קורה עם הבניינים הישנים שנבנו לא לפי התקן".
הסיסמולוג אמר עוד: "מהבחינה הבסיסית הזו של היערכות, השאלה העיקרית שנשאלת האם בתים יקרסו או לא יקרסו. והתשובה כרגע שיש בישראל הרבה בניינים שפוטנציאל ההרס שלהם במקרה של רעידת אדמה חזקה הוא גבוה. אזרחים שמתגוררים בבניינים שלא בנויים לפי התקן גרים במלכודת מוות. ואז כשיקרה אסון, תהיה בעיה גדולה להשתלט עליו בגלל גודל הבעיה.
"אני רוצה להזכיר שבשנת 2010 התרחשה בהאיטי רעידת אדמה חזקה. כל יחידות החילוץ מכל העולם שהגיעו להאיטי, הוציאו בחיים 150 איש. באותה רעידת אדמה מתו יותר מ-100 אלף איש. הניצולים אז היו בעיקר בגלל פעולות חילוץ של השכנים שלהם מיד לאחר הרעידה. אז אני שואל, במה צריך להשקיע? בלחזק את הבניינים או בלהקים עוד יחידות חילוץ?".
אזעקות שהופעלו בעפולה ובבית שאן עקב הרעש: "רעידת אדמה, לצאת מהמבנה"
(חדשות בזמן אמת)
בועז יוסף, יו"ר הוועדה הממונה בטבריה, חש את הרעידה היום בלשכתו. הוא סיפר ל-ynet כי השולחן והמחשב במשרדו זזו. "זה רק איתות לגבי הבאות", אמר יוסף. "אם תהיה רעידת אדמה חזקה יותר, אז שכונת קריית משה תימחק, וזו שכונה עם 260 משפחות שבנויה ממש על השבר".
יוסף אמר עוד: "ממשלת ישראל חייבת להיכנס לעובי הקורה ולפעול במיידית לחיזוק המבנים בטבריה. מדובר בהשקעה גדולה שמחייבת החלטת ממשלה, לפני שיהיה מאוחר. ברעידת אדמה חזקה יותר, אנו צפויים חלילה לספור מאות הרוגים. יש לפעול מיידית - חיי אדם אינם הפקר".
אלון רוזן, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף, הזהיר גם הוא כי רעידת אדמה הרסנית בישראל היא רק עניין של זמן, וישראל אינה ערוכה לכך. "מאז קום המדינה ועד היום איום זה אינו נחשב לצערי לאיום שהמדינה שמה עליו דגש משמעותי בהיערכותה. בעשור האחרון ננקטות פעולות ונעשים דברים יותר מבעבר, אך הם אינם מספקים. די לראות את מבני העיריות, מבני בתי הספר והשכונות הוותיקות בערי הצפון, על מנת להבין את גודל האירוע שיהיה במדינת ישראל לו תתרחש רעידה כזאת בקרוב".
רוזן, כיום מנכ"ל חברה פרטית בשם אלמנטס, הציג תוכנית בת חמישה שלבים להתמודדות, אך הבהיר כי המדינה אינה יכולה לסמוך על הרשויות המקומיות, דלות האמצעים, שיישמו את התוכנית בעצמן.
חמשת השלבים לפי רוזן:
- מניעה (ככל הניתן) - לא ניתן למנוע רעידות אדמה, כן ניתן למנוע או למזער דרמטית את הפגיעה בחיי אדם. המדינה צריכה להושיט יד לכיס ולקבוע תוכנית לאומית וקרן לקידום חיזוק מבנים ומיגון קודם כל בפריפריה, שעלולה להוות את אזור הפגיעה הראשי.
- גידור - למצות דרכים לבזר את הסיכון ולצמצם תלויות, בתשתיות הלאומיות ובשלטון המקומי.
- הפחתה - כיצד ניתן לצמצם את השפעת הנזק לאחר שהתממש באמצעות יצירת יתירויות, גיבויים, מלאים וכיוב'.
- התמודדות - רעידת אדמה ככל שתתרחש תתבסס לפחות ב-48-24 שעות הראשונות שאחריה על יכולתם של התושבים וארגונים לפעול עצמאית (לרבות לפנות את הלכודים מתחת להריסות). היכולת שיש היום בישראל אינה מספקת למרות הקמת מערכי הסע"ר (סיוע עצמי ראשוני) ברשויות.
- התאוששות – על מנת להתאושש נכון ומהר, יש לקבוע כבר מעכשיו מי מנהל, מי האחראי ומה התעדוף במשימות לאומיות.
לדברי רוזן, "לצערי, בכל חמשת השלבים המדינה לא עושה מספיק ובחלקם לא עושה בכלל. הבעיה העיקרית לטעמי היא שהמדינה בונה על הרשויות המקומיות שיידעו איך להתמודד עם כל חמשת השלבים שהוזכרו לעיל, אבל לא נותנות להן את הכלים, התקציבים, התמיכה והיכולת. משבר הקורונה שפוקד אותנו בשנתיים האחרונות הוא רק קצה הקרחון בהוכחה כי ביכולות המדינה נכון להיום, אין אפשרות להתמודד באמת עם אירועים בסדר גודל של רעידת אדמה הרסנית".
במקביל, מפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי ערך שיחת ועידה עם כל המחוזות בנושא היערכות לרעידת אדמה. שבתאי קבע כי המשטרה תרענן את פקודת אירוע חירום אזרחי ותיערך לכל תרחיש. לדברי המפכ"ל, "למרות הצורך במוכנות מתמדת שלנו לאירוע של רעידת אדמה, האירועים האחרונים הם בגדר איתות לכולם שיש לבדוק כעת ולוודא שאנו ערוכים לכל תרחיש בכל המחוזות ובכל האגפים.
במוקד החירום של המשטרה התקבלו בסמוך לשתי הרעידות האחרונות מאות שיחות. ברוב השיחות ביקשו אזרחים לקבל פירוט ומידע על הרעידה, ובחלקן כללו השיחות בקשות לחידוד הפעולות שיש לנקוט במצב של רעידת אדמה.
