שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, הדליק הערב (יום חמישי) נר זיכרון לרגל יום השואה הבינלאומי על בימת האו"ם. ארדן בחר להדליק את הנר לזכר אשתו של סבו, ברכה ארדן. לחיים ולברכה ארדן היו שמונה ילדים - וכולם נרצחו בשואה, מלבד הסב ובתו.
לדברי ארדן, "כשגריר ישראל באו"ם וכנכד לניצולי שואה אני רואה בהנצחת השואה ובמאבק נגד האנטישמיות משימה אישית ולאומית. הדלקת נר הזיכרון כאן באו"ם לזכרה של ברכה ארדן, אשת סבי חיים שנרצחה באושוויץ יחד עם ילדיהם, היא עבורי סמל לניצחון של העם היהודי על הנאצים. עם ישראל חי. הדלקת הנר, לצד הצבת ספר השמות באו"ם, הם כלים משמעותיים להנצחת זיכרון השואה והנספים, וכמובן במאבק בתופעה המעוותת של הכחשת השואה ובאנטישמיות הגואה".
מלבד בימת האו"ם, טקסי "לכל שם יש נר" של עמותת "שם ונר" התקיימו היום גם במרכזי הקהילות היהודיות ובשגרירויות ישראל בעולם לרגל יום השואה הבינלאומי, שיחול מחר. יותר מ-50 שגרירים ישראלים ועשרות רבנים מוועידת רבני אירופה הדליקו נר זיכרון אישי לזכר אדם שנספה בשואה, אחד מתוך שישה מיליון.
מבין הרבנים חברי ועידת רבני אירופה משתתפים בטקסים הרב הצבאי הראשי באוקראינה הלל כהן, הרב הראשי בשטרסבורג הרולד וייל, רב הקהילה היהודית באמסטרדם שמואל כץ, נשיא ועד הקהילות בארגנטינה וחבר בחטיבה הבינלאומית של ועידת רבני אירופה, הרב אליהו המרה, ורבנים נוספים.
עמותת 'שם ונר' פועלת מאז 2013 להנצחת זיכרון השואה לדורות הבאים, ומטרה זו מקדמת מסורת של הדלקת נר זיכרון אישי בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. מדי שנה מאות אלפי נרות זיכרון אישיים מודלקים בבתים, בבתי ספר, ברשויות ציבוריות, ביחידות צה"ל, בכנסת ישראל, בבית הנשיא ובמגוון ארגונים, חברות ומוסדות ציבוריים. על כל נר נשמה תווית הנושאת את תמצית פרטיו האישיים של אדם אשר נספה בשואה, וכן קוד QR המפנה לאתר אינטרנט שבו אפשר לקרוא מידע על אותו אדם. באתר העמותה מאגר שמות המכיל יותר מ-300 אלף שמות שהוזנו על ידי הציבור – ניצולים, בני משפחה ומכרים של הקורבנות, תלמידי בתי ספר צעירים.
נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, אמר כי "ועידת רבני אירופה שמחה להשתתף פעם נוספת במיזם החשוב של עמותת שם ונר ולעלות על נס את זכרם של ששת מיליון הנספים שנרצחו בזמן השואה על ידי הצורר הנאצי. היהודים באירופה טרום השואה ניסו ככל שביכולתם להשתלב בחברה, אולם עם עליית הנאציזם, חלומם נגוז.
"אחד החוקים הראשונים שנחקקו על-ידי גרמניה הנאצית היה האיסור נגד שחיטה כשרה. השיקול מאחורי חוק זה היה להקשות את חיי היהודים ככל האפשר. זה היה הצעד הראשון בדרך לניסיון השמדת העם היהודי. זיכרון הנספים ולמידת לקחי השואה הם קריטיים למשימתנו המרכזית, שהיא שמירה על ביטחונם האישי וחופש הדת של הקהילות היהודיות ברחבי יבשת אירופה. לזכרם של הנספים ולמען הקהילות היהודיות שחיות כעת, לא נאפשר להיסטוריה לחזור על עצמה".
מנכ"לית עמותת 'שם ונר', רוחה וקנין שער, אמרה כי "היום יותר מתמיד מונחת אחריות הזיכרון על כתפי כולנו כציבור. למען העבר - לזכור ולא לשכוח את אותם האנשים אשר חיו חיים מלאים טרם נספו, לספר ולהשמיע את סיפורם שלא יאבד. ולמען העתיד - לדאוג כי ההיסטוריה לא תחזור חס וחלילה, ומאורעות כאלו לא יקרו שוב לעולם".
