בשבוע שעבר פנו ארבעה מילואמניקים לרמטכ"ל הרצי הלוי ולבכירים בצה"ל בטענות קשות שלפיהן הצבא לא עושה מספיק בשביל לגייס את החרדים, בין אם בפעולות טכניות כמו שליחת צווים לחרדים בגילאי גיוס, ועד לפעולות עמוקות יותר כמו התאמת המערך הצבאי שיהיה "כשר" דיו לטובת גיוס המוני של חרדים.
לתחושת התסכול של ארבעת יוזמי המכתב שותפים רבים, וכבר ביממה הראשונה הצטרפו וחתמו מעל לאלף משרתים במילואים שנמצאים בסבב שלישי או רביעי מאז 7 באוקטובר אשתקד.
גם השבוע נעשתה פנייה דומה לשר הביטחון ולרמטכ"ל על ידי מאות משוחררים ומשוחררות טריים, שרובם כבר נדרשו להתייצב בצו 8, וביקשו בתוקף: "גייסו את כולם". אם כך, מה באמת עושים בצבא כדי לגייס את מי שנמנעו מכך יותר משבעה עשורים, והאם זה מספיק?
בצה"ל מעריכים שכיום חסרים כ-10,000 חיילים בסדיר על מנת שיעמדו בצרכי בניין הכוח. משמע, כאלו שיכולים לחזק את הקיים וגם לקחת חלק במה שמתכננים לעתיד. כמות הסד"כ (סדר כוחות) שתושקע בגזרות לחימה תהיה מטבע הדברים הרבה יותר גדולה ממה שהיה לפני שמחת תורה לפני שנה, ובשביל שכל המערך הזה יפעל צריך כוח אדם - והרבה.
בימים אלו קמה אוגדת דוד-חיר קל למתנדבים פטורי מילואים, וחטיבת השומר - חטיבת חי"ר גם כן במילואים. השאיפה כמובן היא לגיוס כוח סדיר שאפקטיבי הרבה יותר מבחינת התפוקה, וגם כזה שיכול להקל על כוחות המילואים, שרוב המשרתים במערך האחרון יסגרו בשנה החולפת בין שלושה לארבעה סבבים. הארכת שירות הסדיר תורמת לאפקטיביות, וההערכה היא שכל הקמה של גדוד סדיר מחליף בין שבעה לעשרה גדודי מילואים, מה שמוביל לנקודה שהובהרה כבר עם מתקפת הפתע בשמחת תורה - צריך לגייס את החרדים.
עד כה נשלחו 3,000 צווים לחרדים בשלוש פעימות של 1,000 בכל פעם: 50% בגילי 21-18, 40% בגילי 23-22, ו-10% בגילי 25-24. 15% מתוכם נשואים. מתוכם התייצבו רק כ-240, פחות מעשירית, שחלקם כבר השלימו את התהליך והתגייסו. בקרוב ישלחו 7,000 צווים נוספים.
מחאה נגד גיוס חרדים בתל השומר, לפני שבוע
(צילום: מאיר תורג'מן)
הזימונים נשלחו לפי מידע שהיה קיים בצה"ל לגבי האנשים שקיבלו בעבר דחיית שירות, האם מדובר במלשבים שעובדים או כאלה שלומדים, מי מהם יצאו לחו"ל ועוד. גם בצבא מודים כי "מדובר במספר נמוך מאוד".
למחצית ממי שלא התייצב כבר הוצא זימון שני. התהליך זהה לכלל המלש"בים, ומי שלא מגיע לזימון שני - יוצאת לו פקודת מעצר, התהליך האכיפתי. כיום יש סדר גודל של 700 מלשבים שלא התייצבו לשני הזימונים ויצאה להם פקודת מעצר. מי שלא מתייצב במסגרת 30 הימים של פקודת המעצר, יוצא לו צו 12 שמורה להתייצב מיידית לגיוס, ללא כל הליכים מקדימים או מיונים. מי שלא מתייצב גם לזה הופך למעשה למשתמט וחלות עליו סנקציות כמו איסור יציאה מהארץ, עילת מעצר וכו'.
בצה"ל יודעים כי הסנקציות לא תמיד פוגשות את המלש"בים החרדים, שלא מתכננים לצאת מהארץ ולטייל בחו"ל בקיץ, אבל מסבירים כי "יש בתוך הציבור הזה, כולל זה שהוצאנו לו צווים, אנשים שעובדים ואנשים שלומדים באוניברסיטאות - ולכן זה יפגוש אותם".
היעד ל-2024: גיוס 4,800 חרדים
יעד הגיוס שהציבו בצבא לשנת הגיוס 2024, שמתחילה ביולי ומסתיימת בסוף יוני 2025, הוא 4,800 מתגייסים חרדים. לפי צה"ל, מדובר בפי שלושה מהשנים האחרונות - אז עמד הממוצע על 1,800 ועדיין אפילו לא עשירית מכ-60 אלף צעירים בגילאי גיוס. גם על מספר ה-1,800 ניתן להתווכח, שכן נתונים בשנים קודמות הראו גם מספרים נמוכים הנעים בין 1,200 ל-1,300 מתגייסים בלבד.
2 צפייה בגלריה
לו שיעור החרדים שיתגייסו יהיה שווה לשיעור המתגייסים הכללי, הדבר יכול לחסוך לכל מילואימניק בין 35 ל-45 ימי מילואים
(צילום: זיו קורן)
בצה"ל מסבירים שמדובר ביעד מאוד מאתגר, שכן מדובר באוכלוסייה שלא היתה מתגייסת ברובה כבר מעל לשבעה עשורים, ושדורשת התאמות מיטביות. כך, למשל, עוד מהצו הראשון המלש"בים החרדים צריכים לפגוש מאבחנים ולא מאבחנות, רופאים גברים, וכן תשתיות מתאימות לבסיסים חדשים. כך למשל הגיוס הראשון לחטיבה החרדית החדשה צפוי להיפתח בסוף דצמבר, לקראת חג החנוכה, ולהוות עידן חדש בצה"ל. בסיס האם שמוסב כעת לחטיבה נמצא בבקעת הירדן, וחלק מההתאמות למגזר הם בתי כנסת גדולים שיכילו את כלל המשרתים, שלא כמו בבסיסים אחרים בהם חלק מהמשרתים מתפללים.
בצה"ל אומרים כי בשל הייחודיות האוכלוסייה החרדית, נדרשי לבצע פעולות מעבר למקובל בשביל שמשרתיה יוכלו לשמור על הזהות החרדית, והיכולת לשמור על הזהות החרדית היא באמצעות יחידות חרדיות מקצה לקצה. עוד מוסיפים בצה"ל כי לולא היערכות מיוחדת, קצב הגדילה בגיוס חרדים היה מהיר בהרבה מתוספת של 3,000 בשנה.
יחד עם זאת, בצבא דוחים את הביקורת לפיה אין מוכנות לגיוס חרדים, וטוענים כי "צה"ל נמצא ברמת מוכנות מאוד מאוד גבוהה לקלוט חרדים במספרים הרבה יותר גדולים מבעבר, תוך כדי ההבנה שיש מחויבות לשמור על הזהות החרדית של מי שרוצה לשמור עליה. החטיבה החרדית למשל תדע להכיל בפיק שלה שלה כמעט 4,000 חיילים מקצה לקצה, עם מגוון תפקידים במודיעין, בלוגיסטיקה, במשאבי אנוש, ברבנות ובלחימה כמובן".
אלא שאי אפשר שלא לשאול את השאלה, למה חיכו עד כה כדי להכין את הצבא לגיוס המוני חרדים, שכן סוגיית השיוויון בנטל עומדת בלב השיח הישראלי מאז קום המדינה. מספר המתגייסים והגדלת היעדים הם נושאים שדנו בהם הרבה לפני מלחמת חרבות ברזל. כך, למשל, בדוח מסכם של צוות הבדיקה בנושא גיוס חרדים לצה"ל בראשות האלוף רוני נומה, שקם בעקבות הטיית מספרי המתגייסים ובדק את הנושא בשנים 2011-2018, נמצא שגם אז כמות המתגייסים לא תאמה את יעדי הגיוס, ושלא הייתה אף מגמת עלייה בניגוד למה שדווח למשרד הביטחון והדרג המדיני.
הסיבות לדיווח כאילו קיימת עליה היו מגוונות החל מתקלות בספירה בגלל רשלנות ועד ספירת נתונים "בפרשנות מרחיבה באופן מודע, מכוון ושיטתי" - זאת בניגוד לחוק. כך למשל, יוצאים בשאלה נספרו כחרדים.
צוות הבדיקה אומנם מצא שאין הדבר נעשה בשל לחצים פוליטיים או ממניעים כלכליים, ועל השאלה מדוע באכ"א רצו שהדרג המדיני, ומשם הציבור, יחשוב שישנה מגמת עלייה בגיוס חרדים, לא התקבלה תשובה מספקת דיה. אך הדבר החשוב מכל שנמצא אז הוא כי "צוות הבדיקה מצא שלמרות שגיוס החרדים לצה"ל הוא בעל חשיבות לאומית, חברתית וצבאית, צה"ל לא הגדיר אסטרטגיה כוללת לעיסוק בנושא".
לא בכדי בצה"ל לא הגיעו מעולם ליעדים, גם כש"הנדסו" את מספר המתגייסים. כך, למשל, הממשלה קבעה יעדים כך שבשנת 2016 יגויסו 3,200 חרדים. צה"ל מנה אז 2,850, אבל בבדיקה עלה כי ישנה טעות של מאות רבות לכל הפחות בשל חישוב של מתגייסים ללא כל זיקה לעולם החרדי, אחרי שנספרו חיילים ממחזורים קודמים (שנספרו כבר בעבר), בוצעו ספירת כפולות ועוד.
גם בשנת 2017 נספרו לא פחות מ-2,744 מתגייסים חרדים, נתון שגם כיום, בעת מלחמה ובחוסר עצום של אלפי חיילים, היו שמחים לקבל בצה"ל. אולם כשבדקו לעומק את המתגייסים מצאו כי 1,315 מתוכם למדו שנתיים לפחות בחינוך חרדי ועוד 59 למדו בישיבות גבוהות חרדיות - סך הכול 1,374 לפי הגדרת החוק של מיהו חרדי, כשהיתר הם "הרחבות" שנספרו על ידי אכ"א שלא לצורך.
זינוק במספר בחורי הישיבות
אז זינוק במספר המתגייסים אין, אך לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה קיים זינוק במספר בחורי הישיבות. ב-2021 היו 149,827 אברכים, ובשנה שעברה - אז נרשם גידול של 50% בתקציב הישיבות מהשנה שקדמה לה - מספר האברכים עמד על 167,415, אך מספר המתגייסים במקרה הטוב נותר כשהיה. גם מלחמת חרבות ברזל לא שינתה עוד את המשוואה.
לפי הערכות עתידיות שביצע המכון, לו שיעור החרדים שיתגייסו יהיה שווה לשיעור המתגייסים הכללי, הדבר יכול לחסוך לכל מילואימניק בין 35 ל-45 ימי מילואים, ובתקופות נטולות מלחמות ומבצעים המשמעות היא ביטול מערך המילואים. מבחינה כלכלית, הדבר יחסוך למדינה בין 8 ל-10 מיליארד שקלים. אם רק 20% מהגברים החרדים יתגייסו, עדיין הדבר יחסוך לכל מילואימניק בין 10 ל-12 ימי מילואים.
חרדים מקניטים חייל עם היפרה המחאה נגד הגיוס בתל השומר, לפני שבוע
(צילום: מאיר תורג'מן)
מהעתיד, חזרה להווה. בצבא פועלים במסלולים מותאמים למגזר החרדי, כך שיחד עם משרד הביטחון הוקמו עוד חמש ישיבות הסדר חרדיות נוספות שמאפשרות לאנשים גם להמשיך ללמוד תורה וגם לשרת. בנוסף הוקמו מסלולי "אקדמיזציה", כך שמי שלומד באוניברסיטאות יוכל להשתלב בתפקיד לפי המקצוע אותו למד. הורחבה גם תכנית "קודקוד", תכנית יוקרתית לגברים חרדים לשירת ללא מדים ביחידות הטכנולוגיות המתקדמות בצבא כמו כן, נפתחו מסלולים טכנולוגיים נוספים באגף מודיעין, בחיל אוויר, בחטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה ובאגף התקשוב. בנוסף נפתחה פלוגת מג"ב חרדית, מסלול דת"ק חרדי שמורכב מאנשי המערך הטכני של חיל האוויר במטרה לתחזק את המטוסים - מעין קפסולה חרדית שנמצאת בתוך בסיס ומתקיימת בזכות עצמה.
אז האם החרדים מגיעים כשכלל התכניות פרוסות לפניהן? היעד לשלישון הראשון של השנה הזאת הא גיוס של 1,300. השלישון נגמר ביום חמישי, ובצבא לא יודעים עוד להעריך כמה התקרבו ליעד. הנתונים יוצגו בימים הקרובים לרמטכ"ל ולשר הביטחון, כשלפי שעה יודעים בצבא להגיד שיש עלייה של עשרות אחוזים מהחודשים האלו בשנה שעברה, ושרוב אלה שהתייצבו לא הגיעו בעקבות שליחת הצווים אלא דווקא מהתאמת התוכניות להם.
בצה"ל מסבירים כי התקשרו לאנשים והסבירו על מסלולים חדשים ובכך רתמו אותם, ושהדרך עוד ארוכה. חלק מהרצון לרתום את המלשב"ים החרדים הא גם לנהל קשרים עם מי מההנהגה החרדית, ובצה"ל אומרים שהם מנהלים שיחות וקשרים עם כל מי שמעוניין מהנהגה החרדית ורוצה ומעוניין לשמוע על ההתאמות בצבא, על המסלולים ומה המעטפת שתינתן לחייל החרדי. אנשי הציבור החרדים מאתגרים בשאלות על זמני התפילות, האפשרות לחזור הביתה ללא מדים, כשרויות לאוכל ועוד.
בעבר פורסם על תקשורת בין הצבא לרב דוד לייבל, שנחשב למעודד גיוס למי שאינו לומד תורה. כפי שנחשף ב-ynet, פגישה נעשתה גם עם הרב משה הלל הירש, מראשי ההנהגה החרדית ומנהיג הציבור החרדי-ליטאי, אך בצה"ל מדגישים שההתנהלות בסוף היא מול הפרט. "הפרט מקבל זימון, הפרט מחויב גיוס ואם הפרט לא מתייצב - הוא זה שיישא בתוצאות", אמרו בצבא.
