הסתדרות המורים, נהגי אוטובוסים, ראשי רשויות, רופאים: במשרד האוצר מתמודדים בתקופה האחרונה עם דרישות שמציבים בפניהם שורה ארוכה של גופים, ואלו שלא גורפים הישגים בשולחן המשא ומתן - פונים לעיצומים שמשפיעים על כל הציבור. אחרי יותר משבוע שבו הלימודים בכל מחוזות משרד החינוך התחילו בשעה 10:00 ליום אחד, המורים צפויים להחריף את העיצומים בימים הקרובים - כשגם בתחבורה הציבורית ובתחומים נוספים עוד לא נאמרה המילה האחרונה.
פיצוץ במו"מ בין המורים לאוצר
אחד המאבקים המתוקשרים ביותר בשבועות האחרונים, וזה שהמטרה הכללית שלו (ולא העיצומים) זוכה לתמיכה יחסית רחבה, הוא מאבק המורים להעלאת שכרם. למרות זאת, בישיבה שהתקיימה אמש (חמישי) על הסכם השכר בין הסתדרות המורים לאנשי הממונה על השכר באוצר חל פיצוץ במשא ומתן - וכעת המורים נערכים להחרפת המאבק, ולא שוללים שביתה כללית במערכת החינוך. למעשה, הסתדרות המורים צפויה להודיע היום על המשך צעדי המחאה, שיתחילו ככל הנראה כבר ביום ראשון הקרוב.
הזמן, כך נראה, עובד לרעתם של המורים: בחטיבות הביניים שנת הלימודים תסתיים ביום שני הקרוב, ובגני הילדים ובבתי הספר היסודיים היא תסתיים עשרה ימים לאחר מכן. הנהגת הסתדרות המורים מבינה שעליה להציג מפגן כוח לפני היציאה לחופשת הקיץ, ולאותת שהיא נחושה לא לפתוח את שנת הלימודים הבאה ללא הסכם שכר. במהלך חופשת הקיץ, כמובן, היעדר הסכם לא ישפיע על איש - כך שהסתדרות המורים תאבד ב-30 ביוני את מנוף הלחץ היחיד שהיה לה עד לפתיחת שנת הלימודים הבאה.
אמש, כאמור, התקיימה ישיבה נוספת בין הצדדים, אחרי שכבר בצהריים נקלע המו"מ למבוי סתום. לטענת הסתדרות המורים, המו"מ פוצץ אחרי שפקידי האוצר הגיעו לדיון "ללא מסגרת תקציבית וללא מספרים". מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד תקפה: "האמת יצאה לאור. פקידי האוצר הודו בישיבה שאי אפשר להתקדם כי אין להם מספרים. דרשנו בישיבה שהם יציגו מה השכר ההתחלתי שהם מציעים ומה התוספות המוצעות לכלל עובדי ההוראה, ואם הם לא מציגים את הנתונים - אין לנו מה לשבת איתם".
"מתסכל מאוד שאחרי ישיבות ארוכות שר האוצר עדיין בוחר לשלוח את פקידיו בידיים ריקות", הוסיפה בן דויד. "הוא וראשי הממשלה, יאיר לפיד ונפתלי בנט, מזלזלים בכל עובדי מערכת החינוך ובמיליוני ההורים והתלמידים בישראל. פשוט בושה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "לצערנו, בחדר המשא ומתן אמירות לחוד ומעשים לחוד. הסתדרות המורים אינה מוכנה לתעדף באופן משמעותי את המורים הצעירים. מעבר לכך, הסתדרות המורים לא מוכנה לדון בנושאים הכרחיים לקידום מערכת החינוך, כמו התאמת החופשות, מתן סמכויות ניהול למנהלי בתי הספר ותגמול מצוינות. משרד האוצר ימשיך להתעקש על הסכם שיביא לשינוי אמיתי במערכת החינוך לטובת ציבור ההורים, התלמידים, המורים והמנהלים".
גם ראשי הערים מצטרפים לאיומים
איום נוסף על פתיחת שנת הלימודים השמיעו אתמול ראשי הרשויות המקומיות, שדרשו לקבל תקציבים לצרכים שונים ובכללם מחסור בכיתות לימוד, שיפור בתנאי ההעסקה של הסייעות והתייקרויות הצהרונים ובינוי מוסדות חינוך.
בראש רשימה הדרישות של ראשי הרשויות המקומיות, שמחייבות לדבריהם טיפול עוד לפני פתיחת שנת הלימודים הבאה, עומד המחסור בכיתות הלימוד. כיום יש כ-3,000 כיתות במבנים זמניים, שבהם לומדים כ-100 אלף תלמידים בתנאים שאינם הולמים. בנוסף, בתקצוב תוכנית החומש הנוכחית קיים מחסור תמידי של כ-10 אלף כיתות, מפני שמשרד האוצר מתקצב רק כ-18 אלף כיתות לעומת צורך של כ-28 אלף כיתות לפי נתוני משרד החינוך.
ראשי הרשויות דורשים ממשרדי האוצר והחינוך לשחרר לאלתר את כל 3,400 הכיתות המתוכננות לשנה זו. בנוסף, דרשו ראשי הרשויות כאמור שיפור בתנאי ההעסקה של הסייעות, טיפול בהתייקרות של הצהרונים ופתרונות מיידיים למשבר הדיור.
יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, הודיע כי אם התקציבים הללו לא יעברו, שנת הלימודים לא תיפתח כסדרה. לדבריו, "אנחנו מודיעים על כך חודשיים וחצי לפני כדי לקיים מו"מ שיפתור את הבעיות, שלא יגידו שהתעוררנו ברגע האחרון. כשהממשלה הייתה מנותקת, אנחנו היינו מחוברים לשטח ולתושבים, ואנחנו דורשים שהנושאים ייפתרו".
אמש שלחו ראשי הרשויות לשר האוצר ליברמן ושרת החינוך שאשא ביטון מכתב שבו הזהירו כי "אם לא ייענו דרישותינו לממשלה להשלמת מחסור כיתות הלימוד, שיפור שכר הסייעות ועדכון תקציבים לצהרונים עד ה-1 בספטמבר, שנת הלימודים לא תיפתח".
מאבק התחבורה הציבורית רק מתחיל
בניגוד לראשי הרשויות, נהגי האוטובוסים ויושבי ראשי ועדיהם כבר סיימו עם שלב האיומים - ואחרי כמה שביתות בימים האחרונים, היום וביום שני ישבתו אלפים מהם בין השעות 10:00 ל-12:00 בשורת ערים. למעשה, בזמן ששרת התחבורה מרב מיכאלי מתווכחת עם יו"ר ועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל ביטון על רפורמת "דרך שווה", כלל לא בטוח שיהיו נהגים שיוכלו ליישם אותה כשתיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט. במקרה זה, ישנם שני ארגונים שונים שמפעילים עיצומים: ההסתדרות הלאומית ו"כוח לעובדים".
מלבד הדרישה לשפר את שכרם, נהגי האוטובוס דורשים גם לדאוג לביטחונם האישי - על רקע מקרים רבים של תקיפות נהגים - ובהסתדרות הלאומית מפנים את החיצים ישירות למיכאלי. בסביבתה של שרת התחבורה מנסים לעשות הפרדה בין ההסתדרות הלאומית לארגון "כוח לעובדים", וטוענים כי מחאת הנהגים בהסתדרות הלאומית היא פוליטית וקשורה לליכוד.
המחסור בנהגי אוטובוסים ותחושת חוסר ביטחונם האישי לא החלו ביום שמיכאלי נחתה בתפקיד, אבל הם בהחלט הגיעו כעת לנקודת רתיחה. הנהגים, שאינם נהנים ממעמד של עובדי ציבור, מספרים על אלימות שמופנית אליהם וחוסר אכפתיות מצד המדינה בכל הקשור לזמני מנוחתם ואופי מנוחתם. נהגי האוטובוסים מתלוננים גם על תנאי עבודה קשים, ובין היתר אין להם שירותים בתחנות ההתחלה והסיום של הקווים, ולטענתם גם לא זמן להפסקות.
השביתה היום מתרחשת לאחר דיונים ממושכים של נהגי האוטובוסים המאוגדים בהסתדרות הלאומית בבית הדין לעבודה, אחרי מו"מ עם נציגי המדינה ואחרי מחאה שכוונה בעיקר נגד מיכאלי, שכונתה "שרת הטיקטוק". בדיונים עם ההסתדרות הלאומית, נציגי משרד התחבורה והאוצר הבהירו כי לא ניתן להעלות את שכר הנהגים עד שיעבור תקציב חדש לשנת 2023.
ארגון "כוח לעובדים" היה הראשון שקיבל אישור מבית הדין לעבודה לשבות בכל יום שני בחודש יוני בין השעות 05:00 ל-08:30. הארגון עשה זאת כבר פעמיים, כשהשבית קווים של חברות סופרבוס ואלקטרה אפיקים 2021 בקווים שבעוטף ירושלים ובעפולה, טבריה, מגדל העמק, יקנעם, בית שאן, דלית אל כרמל, עוספיא ומועצה אזורית מגידו. היום יצטרפו למחאה זו כאמור נהגי התחבורה הציבורית המשתייכים לארגון ועד עובדי התחבורה הציבורית בהסתדרות החדשה. במסגרת העיצומים הללו, יושבתו הנסיעות בחברות אלקטרה אפיקים, אקסטרה, תנופה, דן באר שבע ובית שמש אקספרס בין השעות 10:00 ל-12:00. השבתה זהה תתקיים גם בשני.
לקראת השביתה החליפה ההסתדרות הלאומית את מספרי הקווים בתחנות אוטובוס בנתונים על תקיפות נהגים, שלפיהם בשנה האחרונה הותקפו 315 נהגים - 40% מהם נזקקו לטיפול רפואי. בנוסף, מספר שעות העבודה החודשי של כל נהג בממוצע היה 288, ומספר הנהגים החסרים 5,346.
הצוותים הרפואיים שובתים בעקבות האלימות
מאבק נוסף מנהלת בימים אלה ההסתדרות הרפואית, שהכריזה השבוע על שביתה היום ומחר, שבמסגרתה יעבדו בבתי החולים ובקופות החולים במתכונת חירום. לפני פחות מחודש התקיימה שביתה דומה, בת יממה, בעקבות התפרעויות של תושבי מזרח ירושלים בהדסה הר הצופים - והשביתה כעת מתקיימת בעקבות תקיפת הרופאה במרפאת כללית בבאר יעקב.
צוותי הרפואה חשופים שוב ושוב לאלימות, מילולית ופיזית. הם מספרים שאיבדו את תחושת הביטחון האישי במקום עבודתם, בו מצילים חיים, ומבחינתם - זו השגרה שלהם. לאורך התקופה האחרונה נרשמו בין היתר תקריות אלימות גם בסורוקה, לניאדו, רמב"ם ובמרכז הרפואי לגליל. כאמור, גם צוותי רפואה במרפאות שמשרתים את הקהילה לא חסינים.
בהסתדרות הרפואית דורשים להציב עמדות שיטור בחדרי המיון ולהגביר את מערכי האבטחה במרפאות בקהילה. לדברי יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, "השביתה האחרונה הביאה להחלטת ממשלה חשובה בדבר הצבת עמדות שיטור בחדרי מיון והקצאת כוח האדם הדרוש, אולם עלינו לבחון את הדברים אך ורק ברמת היישום בשטח. כל עוד לא נראה מעשים של ממש בטווח המיידי, נחריף את הצעדים עד שמישהו פה יתעורר ויבין שהאלימות במערכת הבריאות היא מגפה של ממש".
גם ההסתדרות הצטרפה
לכל אלה הצטרפה גם הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ארגון העובדים הגדול בישראל. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, הזהיר שלשום כי "אם בתוך עשרה ימים לא יינקטו צעדים למיגור האלימות כלפי משרתי ציבור, אכריז על סכסוך עבודה בכל המגזר הציבורי". בר-דוד קרא לרשויות המדינה ואכיפת החוק "לפעול בעוצמה" למיגור התופעה, והזהיר כי "מדי שבוע ייכנסו מגזרים נוספים לשביתות הזדהות: צוותי רפואה, עובדי המגזר הציבורי ונהגי תחבורה ציבורית".
פורסם לראשונה: 22:06, 16.06.22