ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בצהריים (ראשון) פה אחד את הצעת החוק שנחשפה ב-ynet - ולפיה קציני צה"ל יקבלו "מסלול ירוק" חופשי להעברת מידע מסווג לראש הממשלה. זאת, חרף התנגדות של גורמים ביטחוניים שטוענים כי החקיקה מיותרת וחרף התנגדות היועמ"שית גלי בהרב-מיארה שהזהירה מחקיקה פרסונלית. במכתב ששלח המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, הוא אף הזהיר מעידוד הדלפות ומ"פוליטיזציה" של עבודת גורמי המודיעין.
למכתב המלא של הייעוץ המשפטי לממשלה נגד ההצעה - לחצו כאן
הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לאישום נגד פלדשטיין ונגד צה"ל
הצעת החוק, נזכיר, מקודמת על-ידי חברי הכנסת חנוך מילביצקי ועמית הלוי מהליכוד, וקובעת כי תינתן חסינות מהעמדה לדין לאנשי מערכת הביטחון שיביאו מידע חסוי לידיעתו של ראש הממשלה. החוק מקודם בהליך מזורז בעקבות כתב האישום שהוגש נגד אלי פלדשטיין, דובר ויועץ בלשכת רה"מ, בגין מסירת ידיעה סודית שכוונתה לפגוע בביטחון המדינה. נגד צה"ל במילואים, שהעביר לפלדשטיין מסמכים סודיים, מואשם במסירת ידיעה סודית, שיבוש הליכי משפט וגניבה בידי מורשה.
בדיון בוועדה, תקף שר המשפטים יריב לוין את המצב הקיים במערכת הביטחון, וקרא לאשר את הצעת החוק החדשה. לוין טען כי הוא "נתקל שוב ושוב בסירוב לספק תשובות גם בנושאים שאינם אמורים להיות מסווגים, והדבר מעיד על תרבות של הסתרה מהדרג המדיני".
לוין יצא נגד "אכיפה בררנית", סילמן: "זה מצב חמור במיוחד"
השר הדגיש את חומרת "האכיפה הבררנית", כלשונו, תוך ביקורת על הטיפול הדיפרנציאלי בסוגיות ביטחוניות: "יש נקיטת צעדים דרקוניים לעומת אפס מוחלט של נקיטת צעדים בנושאים כמו סרבנות והסתה לסרבנות". לדבריו, "המשמעות של אי אישור הצעת החוק היא השלמה עם המצב הקיים - ואי אפשר להשלים עם המצב הקיים. יש הרבה צדק באמירה שצריך להיות מאוד זהירים שחומרים מדלגים בשרשרת, אבל אי אפשר להתעלם מידיעות קריטיות סופר משמעותיות שלא נמסרות".
השרה עידית סילמן הגדירה את המצב כ"חמור במיוחד". לדבריה, "הרעיון שדרג צבאי יכול להסתיר מידע מדרג מדיני, זה קובל בסוג של הפיכה", אמרה. הפרקליטות הצבאית מנגד הדגישה כי "כל המידע משוקף בתהליך סדור, והעברת מידע באופן לא סדור עשויה ליצור עיוות. ראש הממשלה ושר הביטחון חשופים למידע באופן מלא". השב"כ ביקש שבוע נוסף לגיבוש עמדה.
זמן קצר אחרי אישור החוק בוועדה מסרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי "מהצעת החוק עולה חשש כבד כי מדובר בחקיקה פרסונלית, המכוונת להתערבות פוליטית פסולה בהליך פלילי הנוגע לסביבתו של ראש הממשלה". בחוות הדעת המלאה שנכתבה על ידי המשנה ליועמ"שית גיל לימון, ואשר נשלחה לשר לוין לפני הדיון, פורטה ההתנגדותה של הייעוץ המשפטי להצעה - תוך הדגשת הקשר שלה לכתב האישום נגד פלדשטיין.
"על פני הדברים מבקשת הצעת החוק להתערב בהליך הפלילי ולתת הכרה לנרטיב שגוי היוצר תמונת מציאות שאינה נכונה ואינה רלוונטית ובתוך כך להזיק לכפיפות הפיקודית בצבא ולעקרונות יסוד של עבודת המודיעין", נכתב במכתב שניסח לימון. הוא פירט בקצרה את פרטי כתב האישום שבו מואשמים פלדשטיין ונגד צה"ל במילואים שהעביר לו את המסמך הסודי של חמאס שהודלף לעיתון הגרמני "בילד", והדגיש כי ההדלפה סיכנה יכולות מודיעיניות מצילות חיים ונועדה לצורך השפעה תקשורתית - ולא להעברת מידע לראש הממשלה.
4 צפייה בגלריה
לוין טוען לאכיפה בררנית, המשנה של בהרב-מיארה מזהיר מפוליטיזציה של עבודת המודיעין
(צילום:אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ)
"הצעת החוק, המבקשת לכאורה להשפיע על ההליך הפלילי, משתלבת בקמפיין הציבורי הזה ומשכך עולה חשש כבד ולמעלה מכך כי ענייננו בחקיקה פרסונלית, המכוונת להתערבות פוליטית פסולה בהליך פלילי תלוי ועומד, ולמניעת בירור עד תום של פרשה פלילית חמורה הנוגעת גם לסביבתו של ראש הממשלה", כתב לימון. "מתוך הקמפיין הציבורי האמור משתמעת טענה לפיה התיק הפלילי עוסק במצב שבו איש צבא ביקש להביא מידע מודיעיני לידיעת ראש הממשלה ועל כך הוא ויועץ התקשורת עומדים לדין. לא מיני ולא מקצתי.
"ליבת הפסול הפלילי בתיק נובעת מכך שהמידע המודיעיני הרגיש במיוחד נמסר לגוף תקשורת זר, תוך סיכון של נכס מודיעיני וחיי אדם. בידיעה שפרסומו נאסר על ידי הצנזורה. היינו, כעולה מעובדות כתב האישום, איש אינו עומד לדין על כך שמסר מידע לראש הממשלה", הוסיף המשנה ליועמ"שית.
המשנה ליועמ"שית מזהיר מעידוד הדלפות: "איש הישר בעיניו יעשה"
לימון הדגיש עוד כי הטענות שהעלו נתניהו ומקורביו על מידורו לכאורה ממידע ביטחוני חשוב אינן מאומתות, וציין כי לצורך בדיקתן יש צורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. מדובר ב"עקיצה" מרומזת אל מול נתניהו ואנשיו, שמסרבים בתוקף להקמת ועדה ממלכתית לחקר המחדל שקדם לטבח 7 באוקטובר ואירועי המלחמה - ובמקום זאת אף העלו הצעה להקמת ועדת חקירה במינוי פוליטי.
"הצעת ההחלטה יוצאת מנקודת מוצא לפיה חומר מודיעיני קריטי לא הגיע לידיעת הדרג המדיני. כמובן שטענה חמורה מסוג זה חייבת להיטען על בסיס תשתית עובדתית ולאחר קבלת התייחסות כל גורמי המקצוע הביטחוניים. זאת לא נעשה", כתב לימון. "העלאת הטענה באופן שבו היא מועלית אינה אחראית ומהווה פתח גדול להטעיה ולהדהוד טענות שעשויות להתברר כלא נכונות. יתרה מכך, כדי להגיע למסקנה תקפה שמידע חיוני אכן לא הגיע לדרג המדיני, וככל שהדבר נכון - לקבוע מהן הדרכים למנוע הישנות של תקלה כאמור - נדרש לקיים בדיקה מקיפה, משמעותית, מקצועית, אובייקטיבית ועצמאית של מכלול האירועים שהובילו לפרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' ושל אופן ניהול המערכה, לרבות בממשק שבין הדרג הצבאי והמדיני.
"דברי ההסבר להצעה מזכירים כי בעקבות מלחמת יום הכיפורים, הוחלט על הקמת מחלקת בקרה באמ"ן, אך אינם מזכירים כי מכלול הכשלים שהובילו למלחמה, כמו גם הכשלים בניהולה, נבחנו על ידי ועדת חקירה ממלכתית, והתבססו על תשתית עובדתית ומקצועית מבוססת. הצעת החוק נעדרת אפוא כל תשתית עובדתית שמצדיקה את השינוי המהותי הכרוך בה. הצעת החוק מבקשת לקבוע עובדות חדשות בשטח בלא בדיקה".
במכתבו הזהיר לימון כי ההצעה עלולה לפגוע בעבודת גורמי המודיעין: "היא עומדת בסתירה מוחלטת למבנה ההיררכי, לכפיפות הפיקודית ולמשמעת, שהן אבני היסוד של הגופים הביטחוניים. היא עלולה לעודד הדלפות של חומר סודי שחשיפתו פוגעת בביטחון המדינה ולגרום למציאות שבה 'איש הישר בעיניו יעשה', בתחום הרגיש ביותר של בניית תמונת המודיעין העדכנית והמדויקת עבור הדרג המדיני, תוך עקיפת נהלים ודרכי עבודה, עיוות, הטעיה של הדרג המדיני באי הצגת תמונת המודיעין השלמה והמורכבת.
"הצעת החוק עומדת בניגוד לעקרונות יסוד ליצירתה של תמונת מודיעין, שהם עקרונות יסוד מורכבים המחייבים מומחיות, מיומנות, ניסיון וידע מעמיק והיא עלולה לגרום לפגיעה חמורה בסודיות הידיעות, לרבות ביטחון מקורות, וכתוצאה מכך - בביטחון המדינה, וכן פוגעת ביצירת עקרונות עבודה מקצועיים ובסמכות המקצועית של הגורמים הרלבנטיים. דוגמה מצוינת לכשל המקצועי והביטחוני שאליו עתידה ההצעה הנוכחית להוביל מצויה במקרה הנדון. לפי עובדות כתב האישום, המבוסס על עמדת גורמי הביטחון, המידע שפורסם בתקשורת הזרה לא הועבר לגורמים מחוץ לצה"ל על סמך החלטה מקצועית שהתבססה על ידיעות עדכניות רלוונטיות יותר.
"שלישית", סיכם לימון, "ההצעה אף יכולה להביא לפוליטיזציה של עבודת המודיעין לנוכח ממשק בלתי אמצעי בין דרגי עבודה נמוכים לדרג הפוליטי, תוך שינוי יסודי של עקרונות העבודה הקשורים בעבודתם".
4 צפייה בגלריה
הח"כים חנוך מילביצקי (ימין) ועמית הלוי (שמאל) שמקדמים את הצעת החוק. במרכז: אלי פלדשטיין
(צילום: משה מזרחי, שרון גבאי, מתוך ויקיפדיה )
גם במערכת הביטחון מתנגדים כאמור להצעת החוק. "המסמך שהנגד גנב ונתן לפלדשטיין היה נגיש במערכות שקיימות בלשכת ראש הממשלה לגורמים המוסמכים", אמר גורם צבאי בכיר לקראת כינוס הוועדה בצהריים. "כל טענה אחרת על הסתרת מידע מראש הממשלה אינה נכונה. גם כשהם לקחו את המסמך זה לא היה במטרה להראות אותו לראש הממשלה".
החוק אמנם לא יקבל תחולה רטרואקטיבית ולא יחול על פלדשטיין, אולם מטרתו היא לאותת לגורמים ביטחוניים שהם יכולים להמשיך להביא מידע לידיעת נתניהו.
בדברי ההסבר להצעה נכתב שבתקופת מלחמת חרבות ברזל רבו הפרסומים על הסתרת מידע ביטחוני חיוני מראש הממשלה בפרט ומהדרג המדיני בכלל. אחרי מלחמת יום הכיפורים הוחלט על הקמת מחלקת הבקרה באמ"ן שמטרתה לבחון את האפשרויות הפחות סבירות, "איפכא מסתברא", כדי למנוע הישנות של קונספציות ביטחוניות כגון זו שהתקיימה טרם המלחמה.
כמו כן, אף שנתניהו אמר בעבר בקולו - ואף כתב בספרו - כי היה מודע לתוכנית חמאס לפלישה לישראל, צוין בהצעת החוק: "טרם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' נחשפו אנשי צבא רבים למידע קריטי על אודות תוכנית יריחו לפלישת כוחות ארגון הטרור חמאס לשטחי ישראל, אך מידע זה לא מצא את דרכו לראש הממשלה ולדרג המדיני". עוד נכתב בדברי ההסבר כי "גם במהלך המלחמה מסמכים קריטיים ביחס לכוונות האויב לא הגיעו לשולחן מקבלי ההחלטות בדרג המדיני" - טענה שהוכחשה לאורך כל הדרך על-ידי הצבא.
