30 דיפלומטים בכירים בדימוס, כולל הח"מ, רובנו שגרירים לשעבר, שלחנו לאחרונה מכתב גלוי לקונגרס האמריקני על רקע מתקפת הראיונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתקשורת בארה"ב. כל אחד מהחותמים הקדיש עשרות שנים לייצוג ממשלות ישראל מכל הסוגים והגוונים, והפעם חש צורך לפעול באופן שונה מהמקובל. למען הסדר – את הדברים הבאים אני כותבת בשמי, ולא מייצגת את יתר החותמים על המכתב.
כל מי שצפה בראיונות הבין את מטרתם. ברור לנתניהו מה רמת אמינותו בממשל בוושינגטון, במיוחד אחרי שההצבעה על עילת הסבירות עברה ברוב של 0:64, חרף הבטחתו לנשיא ג'ו ביידן שכל חקיקה לגבי שינוי שיטת המשטר בישראל תעבור בהסכמה רחבה. בשונה מכמה חברים בקואליציה, שמשוכנעים שישראל יכולה להסתדר לבד, ראש הממשלה מבין מצוין שהמשך תמיכתה הרחבה של ארה"ב הוא חיוני. אלא שבמקביל, הוא גם מודע היטב לכוחו של הקונגרס כמשקל נגד לממשל.
כך, הגם שנתניהו מרבה להתלונן על התערבות זרה בענייני ישראל, לקראת הסכם הגרעין עם איראן ב-2015 הוא ארגן לעצמו הופעה בקונגרס מעל ראשו של ממשל אובמה (וסגנו דאז ביידן). זאת הייתה התערבות חסרת תקדים בכל קנה מידה, לרבות ביחסים בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת בארה"ב.
נתניהו יודע שאין בקונגרס משמעת קואליציונית. אמנם מחוקק נוהג להתחשב בחבריו למפלגה, אך הוא קובע בעצמו את עמדתו בכל נושא שעל הפרק. בראש ובראשונה הוא פועל לפי דרישות בוחריו. רק אם לאלו אין ציפייה או עמדה בנושא מסוים, הוא מצביע לפי תפיסתו האישית. זאת כי כדי להיבחר שוב (לסנאט פעם בשש שנים, לבית הנבחרים אחת לשנתיים), על חבר קונגרס לרצות מצביעים ותורמים ולא מרכז מפלגה או מנהיגיה, כנהוג במקומותינו.
דבריו של נתניהו בראיונות בשבועות האחרונים כוונו אל המחוקקים האמריקנים, ישירות ובאמצעות בוחריהם. הוא יודע לדבר – אם אותי הוא כמעט שכנע, קל וחומר כשדבריו הופנו לאוזניים קשובות של זר שאינו בקי בפרטים. כך, כשמראיין שאל (בערך) מה קרה לפנים היפות של ישראל, האם מישהו הרביץ לה, הישיר נתניהו מבט למצלמה ואמר בכנות מרשימה שמה, מה פתאום, חס וחלילה, מדובר בטיפול קוסמטי חדיש ויוקרתי, ובסופו תראו שהיא תהיה יפה מתמיד. והכלכלה? רק מתחזקת. אבל התראות סוכנויות האשראי? תאמינו לי, הכול מצוין. ובכן, לא.
לכן חשבנו, כמה עמיתים לשעבר, שחובתנו להעמיד דברים על דיוקם, שמא ידידינו בקונגרס יאמצו את אמירותיו המטעות כאמת, ולא יבינו את גודל המשבר הפוקד את ישראל, ואת האיום על מה שנבנה כאן, נגד כל הסיכויים, ב-75 השנים האחרונות. כתבנו, גייסנו חותמים, ואתר החדשות "טיימס אוף ישראל" פרסם את פנייתנו.
אין ספק, נקטנו פעולה חריגה. לא מקובל ולא נעים לצאת החוצה ולומר: "האזינו בחשדנות למה שראש הממשלה שלנו אומר לכם". אבל המצב חריג, ומה שמוטל על הכף גם הוא חריג. לכן חשנו חובה לנצל את הידע, הקשרים והאמינות שצברנו, כדי למנוע מאי-הדיוקים לעמוד ללא מענה הולם.
טובה הרצלבמשטר דמוקרטי, אף תפקיד לא מקנה חסינות מביקורת, גם אם הדברים נאמרו בחו"ל ובאנגלית רהוטה. בשונה מהאפיפיור, שלפי דוקטרינה מסוימת בכנסייה הקתולית קביעותיו אינן יכולות להיות שגויות, ראוי ומומלץ לבדוק דברי מנהיגים בקנה מידה פשוט אחד - אמת. לא ביקשנו מהמחוקקים האמריקנים פעולה או התערבות. אלא, כמשקל נגד לבולמוס הראיונות, שיתפנו בראייתנו את המצב, חלקנו את השקפתנו על אודות אמינותו, וביקשנו שיבחנו את דבריו בהתאם.
ומה לגבי הטענות בדבר הוצאת כביסה מלוכלכת החוצה? ובכן, לא אנחנו שבחרנו להעביר את סל הבגדים לאמריקה, אנחנו רק הצבענו על הכתמים. הלוואי שניתן היה לאוורר את הכביסה פה, אבל נתניהו לא מתראיין כאן ולא מאפשר זאת. שם המכבסות יותר נוחות לו לשימוש. הלכלוך שלנו בקושי מוכר שם, והמקומיים שואלים עליו פחות. אם בעקבות המכתב מחוקקים יהרהרו אחרי דברים שישמעו מראש ממשלתנו – דייני.
- טובה הרצל הייתה השגרירה הראשונה במדינות הבלטיות לאחר התפרקות ברה"מ. כיהנה כשגרירה בדרום אפריקה ואחראית על הקשרים עם הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
