(צילום: סטס קופולו)
רמת המסוכנות של רוני שומוב, שלפי החשד רצח את זוגתו בת ה-18 בשבת, הפכה אותו לפצצה מתקתקת ברורה. גיליון ההרשעות הנרחב שכלל עבירות אלימות במשפחה וכלפי בנות זוג, הפך אותו מוכר למגוון רשויות, אבל המדינה הפגינה אוזלת יד. שומוב לא לבד: ההערכה היא שרבים כמוהו מסתובבים ברחובות, והכלים להתמודד עם התופעה דלים במידה מבהילה.
במדינת ישראל תהליך השיקום של גברים אלימים הוא וולונטרי - כלומר נתון לבחירתו של האדם שהורשע בעבירות אלימות. וגם סנקציות אין: כל אדם שהורשע בעבירת אלימות במשפחה ומסרב לעבור טיפול עובר בדיקת מסוכנות. אם הוא עובר אחת ונמצא מסוכן - אין כיום למדינת ישראל איך למנוע ממנו לפגוע שוב.
2 צפייה בגלריה
רוני שומוב וזירת הרצח. הכלים להתמודד עם התופעה דלים במידה מבהילה
(צילום: אילנה קוריאל, מתוך אינסטגרם)
"אנחנו מנסות להעביר שינוי בחוק שזה לא יהיה כך, שגברים אלימים יהיו מחוייבים לעבור טיפול", מסבירה רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בארגון ויצ"ו. "המדינה נמנעת מלטפל בזה כבר יותר מעשור, זה מגוחך. אם המדינה הייתה שמה את זה בראש סדר העדיפויות היא כבר מזמן הייתה מקדמת ניטור אלקטרוני של מי שהורשע בעבירות אלימות. כשמעמידים את חופש התנועה לעומת חיים של מישהי, הגיע הזמן שהמדינה תטה את כף המאזניים לחיים".
2 צפייה בגלריה
רבקה נוימן מויצ"ו. "מנסות להעביר שינוי בחוק - גברים אלימים יחויבו לעבור טיפול"
(באדיבות NCJW)
לפי מדד האלימות של ויצ"ו שפורסם אתמול לראשונה ב"ידיעות אחרונות", פועלים ברחבי הארץ 111 מרכזים ויחידות למניעה ולטיפול באלימות במשפחה, בהם מטופלות למעלה מ-10,000 משפחות, אולם ההערכה היא שרק כעשרה אחוז מהמטופלים הם גברים.
"הכלי העומד לרשות המערכות במקרה של סרבני טיפול הינו הערכת מסוכנות", מסבירה נוימן. "אם הוועדה המחוזית להערכת מסוכנות או ועדת השחרורים מעריכות מסוכנות גבוהה, למדינת ישראל יש כלים מוגבלים מאוד מולו. ואז הפתרון הוא הברחת בת הזוג וילדיה למקלט. מקלט קצוב בזמן והנשים רוצות לחזור לחייהן ולפרנסתן. וזה האתגר עימו מתמודדת מדינת ישראל: שמירה על חיי הנשים וילדיהן. אילו היה איזוק אלקטרוני ניתן היה להגן עליהם".
4 מתוך 13 נשים שנרצחו ב-2020 התלוננו במשטרה על אלימות לפני הרצח, כמחצית מהן היו מוכרות לשירותי הרווחה. באותה שנה הוגשו 10,032 בקשות להוצאת צווי הגנה, ונפתחו 742 תיקים בגין הפרתם, מתוכם 302 הבשילו לתביעה (40.7%). נגד 31.2% מכלל החשודים בעבירות אלימות כלפי בני זוג (19,038 חשודים), קיים יותר מתיק אחד במשטרה - עלייה בשיעור 8.2% ביחס לכמות העבריינים החוזרים, בשנה הקודמת.
1,241 אסירי אלימות במשפחה ריצו מאסר בבתי הכלא, מתוכם 59% שולבו בטיפול ייעודי במחלקות הטיפוליות, קבוצות טיפוליות אגפיות ובטיפול פרטני, אך בממוצע קיימת נשירה של כ-10 אחוז מתהליכים טיפוליים.
