מעבר לצווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון שפוטר יואב גלנט, הוצא גם צו מעצר לראש הזרוע הצבאית של חמאס לשעבר מוחמד דף, שחוסל בחודש יולי האחרון בתקיפת צה"ל בחאן יונס.
חודשים לאחר הודעת צה"ל על החיסול, דף נאשם בביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. לטענת בית הדין, הסיבה לצו היא כי "לא ניתן לקבוע אם דף נהרג או נותר בחיים". בין הפשעים הקשים שיוחסו לו: רצח, השמדה, עינויים, אונס ואלימות מינית, לקיחת בני ערובה ועוד. חמאס, נזכיר, לא הודיע עד כה באופן רשמי על מותו של דף.
בהודעת בית הדין צוין כי הפשעים שבהם נאשם דף בוצעו "לכאורה בשטח מדינת ישראל ומדינת פלסטין החל מ-7 באוקטובר 2023 לכל הפחות".
צוין עוד כי התביעה הגישה תחילה בקשות לצווי מעצר נגד שני מנהיגי חמאס נוספים, שחוסלו מאז אף הם, איסמעיל הנייה ויחיא סינוואר. "לאחר אישור מותם, הלשכה אישרה את משיכת הבקשות ב-9 באוגוסט ו-25 באוקטובר, בהתאמה. באשר לדף, התביעה ציינה כי תמשיך לאסוף מידע בנוגע לדיווחים על מותו. ב-15 בנובמבר, התביעה, בהתייחס למידע הן מהרשויות הישראליות והן מהרשויות הפלסטיניות, הודיעה ללשכה כי אין ביכולתה לקבוע האם דף נהרג או נותר בחיים. לפיכך, הלשכה מוציאה את צו המעצר הנוכחי".
בנוסף, נכתב כי "התביעה ציינה כי היא ממשיכה לחקור את הפשעים בסכסוך המתמשך וצופה שיוגשו בקשות נוספות לצווי מעצר. צו המעצר לדף מסווג כ'סודי' כדי להגן על עדים ולשמור על ניהול החקירות. עם זאת, הלשכה החליטה לשחרר את המידע שלהלן מכיוון שהתנהגות דומה לזו שנידונה בצו המעצר נראית כמתמשכת, בפרט החזקת מספר בני ערובה בשבי. הלשכה סבורה שזה גם לטובת הקורבנות ומשפחותיהם, שיהיו מודעים לקיומו של הצו.
"הלשכה מצאה יסוד סביר להאמין כי דף, יליד 1965, המפקד העליון של הזרוע הצבאית של חמאס (המוכרת כ'גדודי אל-קסאם'), אחראי לפשעים נגד האנושות של רצח; השמדה; עינויים; ואונס וצורות אחרות של אלימות מינית; וכן לפשעי מלחמה של רצח, יחס אכזרי, עינויים, לקיחת בני ערובה, פגיעה בכבוד האדם, אונס וצורות אחרות של אלימות מינית.
עוד נכתב כי "נמצא יסוד סביר להאמין שדף נושא באחריות פלילית לפשעים האמורים, בגין ביצוע המעשים במשותף ובאמצעות אחרים; בהוראה או שידול לביצוע הפשעים; ובשל כישלונו להפעיל פיקוח נאות על כוחות תחת פיקודו ושליטתו האפקטיביים".
לסיכום נכתב: "נמצא יסוד סביר להאמין כי במהלך התקופה הרלוונטית, חל המשפט ההומניטרי הבינלאומי הקשור לסכסוך מזוין בינלאומי (בין ישראל לפלסטין) וסכסוך מזוין שאינו בינלאומי (בין ישראל לחמאס). הלשכה גם מצאה כי יש יסוד סביר להאמין שהפשעים נגד האנושות היו חלק מהתקפה נרחבת ושיטתית שכוונה על ידי חמאס וקבוצות חמושות אחרות נגד האוכלוסייה האזרחית של ישראל".
