דוח מדיניות חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי מציג תמונה עגומה של מגמות העזיבה והחזרה בקרב אזרחי ישראל.
הדוח, שמבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מעלה כי בחודשים שקדמו לפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר אשתקד חלה עלייה חדה במספר העוזבים את ישראל - לצד ירידה במספר החוזרים, תופעה שמעידה על שינוי מדאיג בדפוסי ההגירה של הישראלים.
בפרסומים קודמים של הלמ"ס נתוני ההגירה כללו גם עולים חדשים, עובדה שהשפיעה רבות על התמונה הכוללת, במיוחד בשנים האחרונות כאשר מהגרים מרוסיה ואוקראינה הגיעו לישראל – בצל המלחמה שם - ולאחר מכן עזבו אותה במספרים גבוהים, מה שיצר עיוות בנתוני ההגירה. בהתאם לבקשה של מוסד שורש, התקבלו נתונים שמבודדים את ילידי ישראל בלבד - מה שאפשר לבחון את התופעה המדאיגה בקרב האוכלוסייה הישראלית בלבד.
מהדוח עולה כי בתקופה שבין ינואר לספטמבר 2023, חלה עלייה של 42% במספר העוזבים את ישראל, לעומת הממוצע השנתי בעשור שקדם למהפכה המשפטית (24,900 עזבו ב-2023, לעומת 17,520 שעזבו בממוצע בשנה בין 2009 ל-2022). זאת בניגוד לנתונים על החוזרים, שמספרם ירד בכ-7% לעומת ממוצע החוזרים השנתי באותו עשור (11,300 עזבו ב-2023, לעומת 12,214 שעזבו בממוצע בשנה בין 2009 ל-2022).
הדוח מציין כי כבר יותר מעשור קיים פער משמעותי בין עוזבים לחוזרים, כאשר שיעור העוזבים את ישראל גבוה ב-44% מזה של החוזרים, מה שמצביע על בעיה מתמשכת בדפוסי ההגירה.
כותבי הדוח מזהירים כי מגמת העזיבה הגוברת את ישראל עשויה להיות בעלת השלכות ארוכות טווח על החברה הישראלית, בייחוד אם המשבר הפוליטי והביטחוני יימשך. לטענת המחקר, יש בכך כדי להצביע על מצוקות חברתיות, כלכליות ומדיניות שמחייבות טיפול מידי.
פרופ' דן בן דודצילום: דניאל צ׳צ׳יק“העלייה בפערים בין עוזבים לחוזרים מציבה סימן שאלה כבד על כיוונה של מדינת ישראל", נכתב בדוח. “חשוב להבין כי עתידה של ישראל תלוי במידה רבה ביכולתה להתמודד עם הגורמים המשפיעים על הגירה זו, ולפעול ליצירת תנאים שימשכו את האזרחים הישראלים להישאר ולחזור למולדתם".
