החולייה שחדרה אחר הצהריים (שני) מלבנון לגליל המערבי כללה בסבירות גבוהה מחבלים פלסטינים בעלי קשר לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי, שאף לקח אחריות על הפעולה. סביר גם להניח שהם חדרו באישור חיזבאללה, שמקיים נוכחות צפופה בדרום לבנון ועל קו הגבול. אנשי היחידה המיוחדת של חיזבאללה, כוח רדואן, מאיישים עמדות תצפית על הגבול עם ישראל, הקו הכחול, במסווה של ארגון לשמירת הטבע.
הן לחמאס והן לחיזבאללה יש אינטרס לחדור לישראל מגבול הצפון. חמאס בלבנון מעוניין ליצור אצל עמיתיו ברצועת עזה את הרושם שהוא אינו ניצב לבד במלחמה מול ישראל, וכי בקרוב יצטרפו אליו גם לוחמים מלבנון ואולי אף מסוריה. בלבנון, נזכיר, יושב סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, סלאח אל-עארורי, ממשוחררי עסקת שליט, שרמז כמה פעמים שארגונו יפעל נגד ישראל בכמה זירות. אין כמעט ספק שהוא עומד מאחורי היוזמה לשגר את החולייה לתוך ישראל, בין השאר כדי לרכוב על ההצלחה שנחל יריבו הפוליטי בהנהגה, יחיא סינואר, שמנהיג כיום את חמאס בעזה.
חדירת המחבלים מגבול לבנון, היום
לחמאס לבנון, ובכלל לפלסטינים במדינה, יש עניין לעודד את חמאס בעזה להמשיך בלחימה, ועל הדרך "לגזור קופון" של יוקרה כשהם מצטרפים ללחימה מצפון. בנוסף, לחמאס יש אינטרס ברור לגרור את חיזבאללה לעימות עם ישראל, ועל ידי כך להקל את הלחץ ואת המאמץ שצה"ל וחיל האוויר עומדים להשקיע בימים ובשבועות הקרובים במיטוט שלטונו ברצועה. הרעיון הפשוט הוא לחדור לישראל, לפגוע ביישוב, אפילו אם הוא בדואי-מוסלמי כמו ערב אל-עראמשה – וקל וחומר אם הוא יהודי כמו קיבוץ איילון - ואז ישראל לא תוכל שלא להגיב בעוצמה בשטח לבנון, מה שיחייב את חיזבאללה להיכנס ללחימה במלוא עוצמתו.
עד רמה מסוימת, גם לחיזבאללה יש אינטרס שחולייה פלסטינית תחדור מלבנון ותבצע פיגוע בישראל. ראשית, כך הוא בודק את ערנות ויעילות מערך ההגנה של צה"ל על הגבול. אבל חשוב מכך, על ידי העלמת עין מפעילות כזאת יכול חסן נסראללה ללכת עם ולהרגיש בלי. כלומר, לסייע בפועל לחמאס ואגב כך גם לזכות בחלק מהתהילה, אבל לטעון כלפי חוץ שחיזבאללה ופטרוניו האיראנים לא מעורבים.
לאיראן אין כעת אינטרס שחיזבאללה – או מישהו אחר מטעמה - יהיה מעורב בלחימה בשעה שהיא מנהלת הסדרה שקטה עם האמריקנים בנושא הגרעין והסנקציות. חיזבאללה יודע שאם תגיב ישראל בעוצמה בלבנון, הוא יהיה מוכרח לפעול ולספוג את כל מה שישראל הכינה נגדו, ועוד תמשיך להכין בימים הקרובים.
חיזבאללה רוצה לפעול גם הוא לפעול בהפתעה נגד ישראל, כפי שעשה חמאס בשבת, ולנסות להשתלט על יישובים. אבל מרגע שגורם ההפתעה נוטרל, הוא עשוי – כך לפי הסימנים - להעדיף לחכות לשעת כושר אחרת.
להיזהר מפעולת הסחה
כנקודת החדירה נבחר האזור הסבוך בעל הוואדיות העמוקים שבין היישוב הבדואי ערב אל-עראמשה וקיבוץ אדמית. באזור זה אין חומה, ובגלל הסבך ניתן להתקרב יחסית בשקט ובלי להתגלות ממש אל גדר הגבול. נראה שהחולייה הייתה בדרכה לנסות לבצע פיגוע באחד משני היישובים הללו, או להניח מארב לרכב על כביש הצפון, פעולה שכאמור הייתה מפנה תשומת לב ישראלית, צבאית ומודיעינית, אל גבול לבנון ובכך להקל על העזתים.
בנקודה זו בדיוק, בגלל קלות החדירה, נכנס במרץ האחרון המחבל הפלסטיני שחיזבאללה שלח, ואשר הפעיל את המטען ליד מגידו. הוא גם ניסה לברוח חזרה ללבנון דרך נקודה זו, שנמצאת בגובה רב על הקו הכחול בין לבנון לישראל.
אי אפשר לשלול אפשרות שהחולייה נשלחה ליעדה בצורה גלויה למחצה כדי להסיט את תשומת הלב של פיקוד צפון והכוחות המגינים על הגבול לנקודה זו, בעוד הם מבצעים פעולה חשאית יותר בגזרה אחרת. סביר להניח שבפיקוד צפון ערים לאפשרות הזאת ולכן הסריקות, כמו גם ההוראות לאזרחים בכל הגזרה להישאר בבתים ובממ"דים, נובעות מהאיום הזה.
מיד אחרי התקרית הגיב צה"ל בירי מסוקים לכמה כפרים בתוך לבנון. ישראל תצטרך לשקול היטב איך היא תגיב על הפעולה הפלסטינית הזאת, בהנחה שכעת יש לה אינטרס לרכז כוח בעזה ולא להיקלע למלחמה רב-זירתית. לכן, התגובה צפויה להיות עזה אך מתוחמת ומדודה, מתחת לסף המלחמה הרב-זירתית.
