סגן-אלוף רועי יוחאי יוסף מרדכי, שנהרג אתמול בקרב בצפון רצועת עזה, הובא למנוחות אחר הצהריים (ראשון) בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. המונים הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה.
ההלוויה של סא"ל רועי יוחאי יוסף מרדכי
(צילום: עידו ארז)
יוסף מרדכי מתל אביב, בן 31 במותו, שימש כמפקד מגמה בבא"ח נח"ל. הוא הותיר אחריו את אשתו נטע ואת בתו התינוקת אורי בת השלושה חודשים. בין השאר הגיעו להלווייתו השרים בני גנץ וגדי איזנקוט, יו"ר ש"ס אריה דרעי, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי וראש המוסד לשעבר תמיר פרדו.
יוסף מרדכי הוא חתנו של אלוף (במיל') יואב (פולי) מרדכי, ששימש בין היתר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים, ראש המנהל האזרחי ודובר צה"ל. מרדכי משרת כעת במילואים בצוות השבויים והנעדרים שבראשותו עומד אלוף (במיל') ניצן אלון.
אשתו נטע ספדה לו: "אהובי, האיירון מן שלי, לא יכולת להשאיר לי הספד כתוב? הכרנו לפני כמעט 10 שנים בצוק איתן. אני מנסה לחשוב איך מספידים את אהבת חייך, איך מסבירים לכולם איזה ענק הלב שלך. כמה רגישות, אכפתיות ורצינות. תמיד אמרתי לך שאתה הכי טוב, הכי חזק, הכי צנוע והכי רגיש. סוג של סוס פרא, חייב לטרוף את העולם בגדול. ידעת שהחיים קצרים, ידעת להוביל אותי למקומות בלי גבולות ומעצורים. גרמת לי לפרוץ את הגבולות של עצמי. כמה למדתי ממך מורדי שלי, לא לפחד לחלום, להגשים ולחיות את הרגע בלי לשאול יותר מדי שאלות. כל כך הרבה פעמים חשבתי, האם זה אמיתי? אם באמת אתה אוהב אותי עד כדי כך. בכל מקום שהלכתי אמרו לי 'אם היית יודעת כמה הוא אוהב אותך'. אז אני יודעת רורו שלי".
25 צפייה בגלריה
"איך מספידים את אהבת חייך?". אשתו של סא"ל יוסף מרדכי רוכנת מעל קברו
(צילום: יאיר שגיא)
"ואיך מסבירים לאורי מי זה אבא שלה?", תהתה נטע. "אהבת אותה יותר ממה שמילים יוכלו לתאר. היית מאושר שלושה חודשים וחצי כמו שלא ראיתי מעולם. אני יודעת שאתה סומך עליי שלא נהיה סיפור טרגי. אני מבטיחה לך רורו, אני ואורי נחיה את החיים כמו שרצית. מבטיחה שנגשים את כל החלומות שלנו, מבטיחה לעשות הכול כדי שתמשיך להתגאות בי. אני יודעת שאתה תמיד איתי, זורם אצלי בדם, עוטף לי את הלב. אוהבת אותך עד אחרי הנצח. מורדי שלך".
אביו של רועי, אלי, ספד: "כנראה שאנחנו צריכים לשמוח, להודות על שזכינו בך כמעט 32 שנים. הקב"ה לוקח את הטובים ביותר. רועיקוש שלי, נתת את כל מה שיש לך תמיד. לכולם הקרנת אהבה, העיניים שלך היו עיניים אוהבות. הקב"ה לא לוקח, הם נותנים".
אחיו אתיאל ספד לו: "ביום שישי התקשרת אליי ואמרת שאתה בדרך לדרום, ושבשאר השבוע אתה ג׳ובניק. שאלתי אם אתה נהנה מזה, וענית שאתה נהנה לקחת חלק במשהו גדול. בשבת הודיעו לי שעלית בסערה השמיימה. תהיה מליץ טוב, אחי, נעמת לי מאוד".
אחותו הודיה ספדה לו: "שש שנים מדויקות מפרידות בינינו לטובתך. לפני כמה ימים ביקשת שאלך לפצוע שלך שהגיע לבילינסון. זו המשימה שעשיתי הכי מהר בימים האחרונים, רק כי ביקשת. הלוואי שהייתי יכולה שוב שתחזור כדי שאראה לרגע את העיניים האלו, רק עוד פעם אחת. שתלחש לי באוזן 'הודי', או פעם אחת שתצחיק את אבא באמצע הקידוש. תודה שדאגת לי, תשמור מלמעלה על נטע ואורי ועלינו".
אלחנה פורר, חברו של רועי, ספד לו: "רועי, עלית בסערה השמיימה כשאתה עטור בכלי נשק ובמדי הזית. לצעוד יחד 17 שנים שבהן למדנו להכיר את המתיקות שלך, את העוצמה שלך, את טוהר הלב שלך. כתבת לי לפני ארבע שנים ברכה ליום הולדת וידעתי בליבי שכל מילה מתאימה לך. פעלת תמיד מתוך שליחות גדולה, מתוך הכרה שהינך חוליה בשרשרת הדורות של עם ישראל. ידעת שאתה נצח ישראל. ידעת תמיד כמה אנחנו אוהבים אותך. הקשר שלנו הוא כזה שלא צריך לדבר בו. מספיק המבט בעיניים והחיבוק.
"אני מציע לך, לך תאסוף את כל הלוחמים למעלה עם הכריזמה שלך ואנחנו נפעל מלמטה. למנהיגים אני אומר - בשדה הקרב אנחנו אגרוף אחד. גם אתם צריכים להיות אגרוף אחד, ואם לא - אנחנו נעשה את זה. אני מצדיע לך חברי, אהובי. נעמת לי מאוד".
חברו בועז ארגמן ספד לו: "רועי, איש של ברזל עם לב של זהב. על גבורתו הצבאית רבים יספרו, אני אספר על רועי החבר ורועי האבא. דוד המלך מתאר בקינתו את החברות העמוקה שהייתה לו עם יונתן, שהפכה לסמל. 'צר לי עליך אחי יונתן, נעמת לי מאוד'. בהמשך, ההיסטוריה היהודית והמשנה מלמדות אותנו כמה חשוב שיהיה לבן אדם חבר קרוב. כל אהבה שתלויה בדבר - בטל הדבר. חברות כזו קשה להשיגה, מאוד. בדורנו מתאר זאת היטב הסופר האהוב עליך מאיר שלו".
הוא המשיך: "כשסיפרו לי מה קרה חשבתי שגופי מתפרק ויצאתי לרוץ מסביב לקיבוץ כמו שרצנו, ודיברתי איתך על הריצה. רצת לימני, ממש הרגשתי אותך רץ לצידי ודיברנו על ענייני היום. כשהפסקתי לרוץ כבר לא היית לצידי, אין דופק והלב הפסיק לפעום. סיפרת על החדר הנוסף שיש לך בלב מאז שאורי נולדה. בשיחתנו האחרונה בשבוע שעבר אמרת לי שאתה עושה איתה הכול חוץ מלהניק אותה. אורי המתוקה, אנחנו נדאג שתדעי כמה האבא שלך היה גדול".
סגן אלוף מני עברי ספד לו: "איך אפשר להיפרד מבן אדם כל כך קרוב? רק בחמישי האחרון השבעת 950 חיילים ועמדתי לצידך. אורי הקטנה הגיחה לעולם לאחרונה ושינתה את עולמך. במקום הספד כתבתי מכתב לבתך שתקרא בעוד עשור - 'לפני עשר שנים החלה מלחמה עם חמאס. אבא שלך באותם ימים לא היה חייב להיות במלחמה ובאופן לא מפתיע התייצב ולקח חלק בקרבות, מסור ציוני. את היית ממש תינוקת והוא עשה הכול כדי שתגדלי במקום טוב יותר. אבא איננו אבל הוא חקוק בליבנו לנצח. דעי שאבא שלך היה גיבור בחייו וכגיבור נפל".
אורי חזות, מפקדו בצבא, ספד: "רועי, אין אדם שיבין אותך יותר ממני. יותר מעשור של חברות, החל מהפגישה הראשונה בחברון ועד היום. אני הסמל הצעיר שלא רצה לצאת לקורס קצינים כדי להיות עוד קצת בגדוד. לא אשכח איך התחרנו האחד בשני מי יאסוף יותר דגלי חמאס בפטרולים בקסבה. כמה שכנעת אותי ואת המ"מ שלנו שנצא לקורס קצינים. במעלה השנים צעדנו האחד אחרי השני, אתה תמיד צעד לפניי כמ"מ, מ"פ וכמפקד מגמה בבא"ח. להיכנס אחריך לתפקיד תמיד משאיר קרקע פורייה ועושה חשק להצליח ולהיות טוב יותר. התכונה הבולטת בך בעיניי היא הענווה, לפעמים בולטת עד כדי מעצבנת. תמיד ידעת לתת מקום לאחר, להבליט אותו".
(צילום: חגי דקל)
גיסתו דנה מרדכי ספדה: "יש לי רק אחיות, אין לי אחים. עד שנטע הביאה לי במתנה אח, ובחרה לי את האח הכי טוב בעולם. אוהב אדם וספר, והכי חשוב אוהב את אחותי הקטנה. תודה שאהבת את נטע כמו שמגיע לה. כשהתחתנתם אמרת לי שאני נותנת לך לשמור על אחותי הקטנה, ועכשיו אני אשמור עליה שוב. אנחנו נשמור על נטע ואורי ונמלא את החיים שלהן בשמחה ובטוב. אחי האהוב, תהיה איתנו תמיד, הרועה שלנו".
דודתו מרים אמרה: "'הותר לפרסום', מילים קשות שאתה לא רוצה להיות שותף אליהן. אתמול בערב קיבלתי טלפון מאבא שלך שהפך לנו את העולם. השם שלך בא אחרי צמד המילים הכל כך קשה הזה, וכל כך פחדנו ש'הותר לפרסום' ידפוק על דלתנו".
אלוף (במיל') יואב (פולי) מרדכי היה בתוך עזה כשרועי נפל. כשמרדכי יצא מהרצועה, ניגש אליו מפקד יחידה 504 ומסר לו את הבשורה המרה על נפילת חתנו. השניים היו קרובים כמו אב ובן. רועי היה אמור להיכנס לתפקידו כמפקד גדוד 50, ובתפקידו הנוכחי לא היה אמור להיות בעזה.
מרדכי שאל את רועי "למה אתה נכנס לעזה?", ורועי השיב לו: "אתה היית עושה בדיוק כמוני". רועי הוסיף למשפחתו את השם מרדכי כדי לבטא את הקרבה למשפחה של אשתו. רועי הותיר אחריו את אשתו נטע ואת בתם התינוקת אוֹרי, שנולדה בערב ראש השנה.
העיתונאית טלי ליפקין שחק, חברת משפחתו של המנוח, אמרה ל-ynet לפני תחילת ההלוויה: "זו אבידה ענקית של הישראלי היפה בהתגלמותו, של איש צעיר, צנוע, חכם, שובב, נבון, קשוב, מעמיק ומסור למשפחתו, מדינתו וסביבתו. דמות העתיד שלנו שנלקח מאיתנו".
בקרב שבו נהרג סא"ל יוסף מרדכי נפצע באורח קשה לוחם בגדוד 931 של חטיבת נח"ל. השניים נפגעו במהלך היתקלות עם מחבלים.
