את בנימין נתניהו מספידים פוליטית אוטוטו 25 שנה. מההפסד לאהוד ברק ב-1999, דרך הכניעה לאריאל שרון בליכוד ובהתנתקות, המשך ב-12 המנדטים בבחירות 2006, ומאז במחאה החברתית, בפרשיות המשפחתיות, בכתבי האישום, בסקרים ובעליית ממשלת בנט-לפיד. למרות זאת, נדמה שהוא מכהן כראש ממשלה מאז ומתמיד. כיצד הוא צלח את כל המכשולים, החשדות, הפרסומים, הסקנדלים, עדי המדינה והאנשים הקרובים אליו ביותר שהפנו לו עורף?
יש לכך הסבר אחד שהצליח להרגיע את הגרעין הקשה שלו לאורך השנים. נתניהו, למרות האזהרות לגבי "מסוכנותו" למדינה (מיצחק שמיר ועד מאיר דגן, מאהוד ברק עד נדב ארגמן), לא התנהל בפועל כמי שמסכן את ישראל בחיי היום יום. הקול קול עשיו והידיים ידי יעקב. אחרי אירועי מנהרת הכותל הקטלניים בתחילת כהונתו ב-1996, הוא החל להתנהל בעניינים ביטחוניים בזהירות ובשיקול דעת תוך שהוא קשוב לרמטכ"ל ולראשי המוסד ושב"כ. מלחמה לא פרצה בתקופתו, גם לא אינתיפאדה בסדר הגודל של שתי הראשונות. המבצעים בעזה לא היוו הצלחות גדולות, אבל למעט צוק איתן הוא חתר לסיימם בהפסקות אש מהירות.
אחרי שלושת החודשים האחרונים, שבהם הוביל את המדינה לסף מלחמת אחים כדי לקדם את ההפיכה המשטרית היקרה לליבו מהסיבות הידועות, שוב עולה השאלה: האם יצליח להתאושש פוליטית? הרי יש עוד ארבע או חמש שנים, תלוי את מי שואלים, לתום כהונת הכנסת הנוכחית. נתניהו הוא כאמור עוף חול מוכח ותמיד מתברר שההודעות על מותו הפוליטי מוקדמות מדי.
מספר מרכיבים מרכזיים בתדמיתו של נתניהו התרסקו במהלך האירועים האחרונים שיכולים לחדש את הנבואות על תום העידן. סוף סוף הוכחה הטענה שהשמיעו יריביו, שלפיה כשיצטרך לבחור בין צרכיו האישיים לבין צורכי הכלל, הוא יכריע לטובת עצמו. העובדה ששני חוקים אישיים שנועדו לשפר את מצבו המשפטי, חוק הנבצרות וחוק המתנות, זכו לקדימות בסדר היום, היא עדות ניצחת לכך. בנסיבות שעוד יתבררו, איום חוק המתנות הוסר ברגע האחרון ובאופן זמני.
"כך או כך נביא רפורמה". נתניהו, השבוע
(צילום: לע''מ)
המרכיב הנוסף שתמיד סייע לנתניהו לצוף מחדש היה יכולתו לשלוט על סדר היום הפוליטי. את זה הוא עשה באמצעות סקרים שוטפים שקיים. במשך כל התקופה האחרונה הוא לא הצליח לזהות את הלכי הרוח בציבור שהכשילו את ניסיונו להעביר את ההפיכה המשטרית. בעיקר, הוא לא הצליח לזהות את התגובה הקשה לפיטוריו של יואב גלנט. מי שצפה במוצ"ש בנאומו של שר הביטחון, שדרש לעצור את החקיקה, יכול היה להתרשם שהוא לא עושה זאת לטובתו הפוליטית אלא מחשש כן לביטחון של ישראל. והנה, למחרת חזר נתניהו מלונדון ומיהר להדיח אותו, כנראה בלי לבדוק בסקר מה תהיה תגובת הציבור.
ד"ר ברוך לשםנכס נוסף של נתניהו שהידלדל הוא יכולתו להניע את בוחריו באמצעות כישורי ההופעה שלו בטלוויזיה. ביום חמישי שעבר הוא נאם בשעת השיא בטלוויזיה והתברר שהקסם פג. הוא לא הצליח לשכנע בצדקת המהפכה. מסקר של חדשות 12 השבוע עלה ש-53% מהנשאלים תומכים במחאה וכך גם 35% ממצביעי הליכוד. הליכוד קיבל 25 מנדטים בלבד, ואילו הבחירות נערכו באותו יום, היו מפלגות הקואליציה הנוכחית מאבדות 10 מנדטים. מהפך.
תדמיתו של נתניהו נפגעה קשות והוא יזדקק למנופים אלקטורליים בעלי משקל כדי להיחלץ מן המשבר. בתחום המדיני קשה לזהות מהלכים שיצליח לקדם כאשר בממשלתו שותפים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, וג'ו ביידן כבר לא מסתיר את סלידתו. בתחום הכלכלי, מלבד הנזק שנגרם למשק במהלך המהפכה המשטרית, הרי העולם ממילא נמצא במשבר שלא מאפשר לישראל הזדמנויות רבות. בתחום הפוליטי נראה שנתניהו איבד את האגף הליברלי, שתמיד הטה את הכף לזכותו. ניכר שנתניהו ימשיך לצלוע עד לסוף הקדנציה שלו ועד ההספד הבא.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 07:17, 30.03.23
