ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הצהריים (יום א') בפתח ישיבת הממשלה לשיחות לעסקה שנמשכות לאחר הפסגה בקטאר, ואמר: "אנו מקיימים משא-ומתן, ולא מתן-ומתן. יש דברים שאנחנו יכולים להיות גמישים לגביהם, ויש דברים שאנחנו לא יכולים להיות גמישים לגביהם - ואנחנו מתעקשים עליהם". נתניהו ייפגש מחר ב-11:00 בלשכת רה"מ עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שיגיע הערב לישראל. בינתיים, משלחת בדרג עבודה שמורכבת מנציגי שב"כ, צה"ל ומתאם פעולות הממשלה בשטחים יצאה לקהיר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה
(צילום: רועי אברהם, לע״מ)
בפתח דבריו הבהיר רה"מ כי ישראל "ערוכה להגן על עצמה ולהגיב בחומרה לכל איום". הוא הוסיף כי "אנחנו נחושים להגן על עצמנו, ואנחנו גם נחושים לגבות מחיר כבד מאוד מכל אויב שיעז לתקוף אותנו - מכל זירה שהיא". הוא ציין, בנוגע למגעים, כי "במקביל, אנחנו מנהלים משא ומתן לשחרור חטופינו. זו משימה מוסרית ולאומית ראשונה במעלה. אנחנו מנהלים משא-ומתן מורכב מאוד כשבצד השני עומד ארגון טרור רצחני, חסר עכבות וסרבני".
הוא הדגיש: "אנו מקיימים משא-ומתן, ולא מתן-ומתן. יש דברים שאנחנו יכולים להיות גמישים לגביהם, ויש דברים שאנחנו לא יכולים להיות גמישים לגביהם - ואנחנו מתעקשים עליהם. אנחנו יודעים היטב להבדיל בין השניים. לכן, לצד המאמצים הכבירים שאנו עושים להחזרת חטופינו, אנחנו עומדים איתן על העקרונות שקבענו, שהם חיוניים לביטחון ישראל".
הוא הבהיר כי עקרונות אלה "תואמים את מתווה 27 במאי, שזכה לתמיכה אמריקנית", וביקש להדגיש שוב כי "חמאס, עד לרגע זה, דבק בסרבנותו. הוא אפילו לא שלח נציג לשיחות בדוחא. ולכן, את הלחץ צריך להפנות לחמאס ולסינוואר, לא לממשלת ישראל. הלחץ הצבאי החזק, והלחץ המדיני החזק, זו הדרך להשגת שחרור חטופינו".
למרות שגם הפעם ניסה להעביר את האשמה בגרירת הרגליים לסינוואר, בכיר בממשלה אמר ל-ynet כי נתניהו "חושש מעסקה, כי הוא לא רוצה שהמלחמה תיגמר". לדבריו, "הוא תמיד ימצא תירוץ למה אי אפשר לעשות עסקה. נתניהו מבין שמשמעות של עסקה - סוף המלחמה וסוף הממשלה, ולכן לא יבצע אותה".
חרף האופטימיות שהשמיעו גורמים מסוימים עם תום הפסגה בדוחא בסוף השבוע, כשגם לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו דיווחה על "אופטימיות זהירה" בצוות המשא ומתן הישראלי, בפועל נראה שיש עוד מכשולים גדולים לקראת השלמת עסקה שתביא לשחרור החטופים שמוחזקים בשבי בעזה כבר 317 ימים.
העצרת בכיכר החטופים, אמש
(צילום: SATVIEW.TV)
אחת מסוגיות המחלוקת המרכזיות שנותרו היא הדרישה שהציב נתניהו למניעת חזרת חמושים לצפון הרצועה במסגרת הפסקת האש שתיכלל בעסקה – דרישה שישראל לא כללה במתווה המקורי ממאי, אך העלתה ב"מסמך ההבהרות" שהועבר בסוף יולי. גורם ישראלי הקשור במשא ומתן אמר הבוקר כי האמריקנים הבהירו לישראל ולמתווכות, בחדר המו"מ, כי לא יהיו הגבלות בזמן אמת, או כל מנגנון סדור וקבוע לסינון האוכלוסייה החוזרת לביתה בצפון הרצועה.
"זה לא על השולחן", אמר הגורם, "מבחינתם לא תיתכן עסקה אם ישראל תתעקש על תנאי כזה, אחרי פינוי מסדרון נצרים". שני מקורות ישראליים אומרים כי ראש הממשלה הסכים לדחות את העיסוק בנושא כולו לסוף המו"מ. הדחייה הזו מאפשרת לו כמובן לעשות שימוש בנושא חזרת הפלסטינים צפונה כגלולת רעל לפיצוץ העסקה – או להחליט שההישגים האחרים מצדיקים את קבלתה.
כזכור, המילה "מנגנון" נעדרת מהתשובה שמסר ראש המוסד דדי ברנע למתווכות בסוף יולי. המתווכות הבהירו לנתניהו שחמאס לא יסכים לכל מנגנון סדור לבחינת האוכלוסייה שחוזרת לבתיה בצפון, ובכירי מערכת הביטחון אמרו לראש הממשלה כי ממילא אם צה"ל מפנה את פרוזדור נצרים במרכז הרצועה – לא תהיה דרך לוודא שמנגנון כזה ייושם.
פריצת הדרך במו"מ בשעתו נבעה מכך שחמאס ויתר על ניסוחים חד-משמעיים על כך שהמלחמה תסתיים, ובמקום זאת הסתפק בקבלת ערבויות לכך מצד המתווכות, בעוד ישראל ויתרה על השליטה בפרוזדור נצרים והגבלת השבת האוכלוסייה צפונה. בקרב גורמי ביטחון בישראל שוררת פסימיות ביחס לסיכוי להגיע לעסקה, וגורם ביטחוני בכיר אף אמר כי רה"מ – שכבר נסוג מהדרישה ל"מנגנון" – חזר לדרישתו זו בימים האחרונים.
