מאות ליוו היום (ד') למנוחות את רס"ר (מיל') קלקידן מהרי ז"ל, לוחם חטיבת כרמלי שנהרג בחג מירי בשוגג של טנק לעבר המבנה שבו שהה ברצועת עזה. "זו הייתה גאווה עבורך לשרת עבור המולדת. היה לך חיבור עמוק לשורשים שלנו, לתרבות, לערכים והמידות של בית הורינו והקהילה שלנו, וזה הוביל והוליך אותך בדרך שלך", ספדה לו אחותו אלזה.
הלווייתו של רס"ר (מיל') קלקידן מהרי ז"ל
"כילדים, גדלנו בידיעה שיש לנו אי שם באתיופיה אח, והחלום של אבא היה להביא אותך לארץ ישראל, מדינת היהודים, כדי שתהיה כאן איתנו. החלום התגשם, והגעת לישראל בסביבות גיל 19-20", הוסיפה האחות. "הסתכלת על כולם בגובה העיניים, במבט מתבייש ומושפל ובהקשבה. היית איש רודף שלום ופשרה, איש של חסד גמור, תמיד נרתמת לעזור לכולם בכל דבר ועניין".
"היית איש חרוץ שלא פחד מעבודה קשה. אף פעם לא מתלונן, מקשיב, לא מקטר ולא כועס, תמיד בשמחה ועם ניצוץ בעיניים ואהבה לחיים. הפצת אור גדול בכל מקום שבו היית, הלכת ופנית. כל כך הרבה מידות טובות היו בך, שזה הפסד גדול לכולנו שאתה כבר לא פה איתנו. אבל אנחנו מנסים להתנחם ומתנחמים בזה שהקב"ה לוקח לצידו רק את המובחרים ביותר, הטובים ביותר. מתנחמים בזה שמתת על קידוש ה' וקידוש הארץ שכל כך אהבת. מתנחמים בזה שזו רק פרידה מהמלבוש הגשמי, ושהנשמה שלך נשארת איתנו".
חברו למילואים, אדם ברקן, ספד לו: "היית לוחם למופת וקרן אור של טוב ואופטימיות. פגשתי את מהרי בקיץ 2009 בפלוגת טירונים בבא"ח גולני, הוא הטירון ואני מפקד כיתב במחלקה אחרת. לא עברו הרבה ימים עד ששמעתי את הטון המיוחד שלו בשלשות. שלפתי אותו החוצה, וכמו ביחסי אהבה בטירונות, הוא צחק ואני הרצתי אותו. בסוף היינו מדברים, בהתחלה מעט ואחר כך הרבה, ונשארנו בקשר.
"נפגשנו שוב במילואים. באחד האימונים הראשונים הסתנכרנו ודיברנו על החיים. המון שיחות לאורך השנים, ראיתי בעיניי איך הפכת מטירון מלא מוטיבציה לאזרח מדהים, בונה את עצמך שלב אחרי שלב בבחישות ובסבלנות. מעולם לא התלוננת, אף פעם לא סיפרת שקשה, הסברת שזאת הדרך שבה אתה הולך ושבחרת ליהנות מהדרך. תודה על המזכרות שהשארת לנו, אחי. אזכור אותך יפה, אמיץ, מחייך ואופטימי. תודה שהיית חלק מחיי, אני אזכור אותך תמיד".
