החוק הראשון שמאושר במהפכה המשפטית: חוק הנבצרות אושר הבוקר (חמישי) בכנסת בקריאה שנייה ושלישית במליאה, לאחר דיון לילי שהחל אמש ונמשך עד שעות הבוקר המוקדמות. חברי הכנסת דוד ביטן ודוד אמסלם מהליכוד נעדרו מהמליאה, והחוק עבר בתמיכת 61 ח"כים בלבד - הרוב המינימלי הדרוש לאישור חוק יסוד. ברקע, היום מקיימים אנשי המחאה נגד המהפכה המשפטית "יום שיתוק לאומי" במחאה נגד חוקי המהפכה המשפטית.
למרות שהקואליציה והאופוזיציה סיכמו ביניהן על דיון שיימשך עד 16 שעות, חברי הכנסת זאב אלקין ומרב בן ארי זיהו בשלב מסוים כי ייתכן שלקואליציה לא יהיו את 61 הח"כים הנדרשים - והחליטו למשוך את רשימת הדוברים מטעם האופוזיציה. בכך, ההצבעה שתוכננה להיות אתמול בשעות הצהריים, הסתיימה לבסוף ב-06:00 בבוקר. מלבד אמסלם וביטן נעדר גם ח"כ משה ארבל מש"ס, בשל מחלה.
החוק נועד להגן על ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני עתירות המבקשות להוציאו לנבצרות לאור המשפט המתנהל בעניינו, כפי שהוגשה בחודש שעבר על ידי התנועה לאיכות השלטון. לפי הצעת החוק, הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאיננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו, ואז תובא הבקשה להצבעה בכנסת - שם יידרש רוב של 80 ח"כים למהלך.
במקרה כזה, על ראש הממשלה יהיה לכנס את הממשלה בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה או במועד מאוחר יותר אם התבקש לכך בבקשה. אם ישיבת הממשלה לא כונסה בתוך שלושה ימים, יכנס מזכיר הממשלה את הממשלה באופן מיידי וממלא מקום ראש הממשלה ינהל את הישיבה. החלטת הממשלה במקרה זה תעמוד לתוקפה של שלושה ימים ותובא לאישור ועדת הכנסת. אם החלטת הממשלה ניתנה מטעמי בריאות, תהיה החלטת ועדת הכנסת גם על יסוד חוות דעת רפואית והיא תהיה רשאית לקבוע שהנבצרות תימשך לא יותר משבעה ימים מיום החלטת הממשלה. אם ראש הממשלה לא יגיש חוות דעת רפואית בהתאם לכללים, ייחשב הדבר כאילו הודיע על נבצרותו.
ועדת הכנסת תוכל להאריך את הנבצרות לתקופה שלא תימשך יותר מ-21 ימים בכל פעם, ובלבד שהתקופה כולה לא תעלה על 100 ימים. סיום נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה, אם זו נקבעה על ידי הממשלה ואושרה על ידי ועדת הכנסת וכן הארכת תקופת הנבצרות, תיעשה בהחלטה של ועדת הכנסת ואם נקבעה הנבצרות מטעמי בריאות - על יסוד חוות דעת רפואית. הוראות בדבר כינוס הכנסת או הוועדות בזמן פגרה לא יחולו לעניין זה. לפי הייעוץ המשפטי של הכנסת, נתניהו עצמו הורשה להשתתף בהצבעה ולא היה מנוע מטעמי ניגוד עניינים.
לאחר אישור החוק, ראש האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) תקף: "כמו גנבים בלילה, העבירה עכשיו הקואליציה חוק פרסונלי מגונה ומושחת נגד שמועה מופרכת על נבצרות. יידעו אזרחי ישראל - רגע לפני החגים, בזמן שיוקר המחייה מזנק, שוב נתניהו דואג רק לעצמו". יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אמר בתגובה כי מפלגתו תעתור לבג"ץ בבקשה לפסול את החוק. "לא נאפשר למדינת ישראל להפוך למונרכיה של משפחת נתניהו", אמר.
בטרם אישור החוק, במהלך הדיון במליאה שנמשך כאמור לאורך הלילה, לפיד מתח ביקורת על נתניהו ועל הקואליציה בציוץ בטוויטר. "נחשו על מה נלחמת הקואליציה כל הלילה? לא על הורדת המחירים לקראת החג, לא על הביטחון האישי, לא על המאבק באלימות נגד נשים ולא בסיוע להורים עובדים. השעה 03:54 ומליאת הכנסת עסוקה רק בשמועה על נבצרות שהטריפה את סביבתו של ראש הממשלה", תקף.
לפיד הוסיף לאחר זמן מה: "אני יושב במליאה ומסתכל על הליכודניקים. מכווצים, מושפלים, יודעים שגררו אותם הנה באמצע הלילה כדי להצביע על חוק פרסונלי מביש שנולד מעוד שמועה הזויה וקונספרטיבית".
באופן חריג, המליאה תיפתח גם היום ובכל הימים בשבוע הבא, על מנת להשלים את חקיקת השינויים בוועדה לבחירת שופטים לפני שהכנסת יוצאת לפגרה.
הדיון בוועדת החוקה
ועדת החוקה חידשה גם את ההצבעות על אלפי הסתייגויות שהגישה האופוזיציה בנוגע לחוק יסוד: השפיטה, שישנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בניגוד לתוכניות, הקואליציה לא הספיקה להכין בוועדה את הצעת החוק - ותיאלץ לסיים בשבוע הבא.
אתמול בלילה נערכו במשך שעות ארוכות הצבעות על יותר מ-5,000 הסתייגויות שהגישה האופוזיציה לקראת ההצבעה על החוק לקריאה שנייה ושלישית. בשעה 04:00 לפנות בוקר הודיע יו"ר הוועדה שמחה רוטמן כי הוא מפעיל את נוהל חריג, המאפשר לו לקצר את זמן ההצבעות על ההסתייגויות ולקיים הצבעות באופן מרוכז - במקום על כל הסתייגות בנפרד. באופוזיציה זעמו ואמרו כי רוטמן מבצע "מחטף לילי", וכי להצעת חוק משמעותית שכזו יש צורך בדיון מעמיק ורציני על הסתייגויות מהותיות.
הסתייגות מהותית שחזרה בקרב מרבית הסיעות, גם בליכוד, היא באשר לייצוג הסיעות בוועדה לבחירת שופטים. לפי הצעת החוק, נציגי האופוזיציה והקואליציה בוועדה יהיו כל אחד מטעם סיעה אחרת, בלי אפשרות למשל לשני נציגים ממפלגה גדולה או קטנה.
ההסתייגות הוגשה על ידי נציגי המחנה הממלכתי, יש עתיד, העבודה והליכוד. יועמ"ש הוועדה, עו"ד גור בליי, אמר בדיון: "בהרכב המוצע של הוועדה יש שלושה גורמים המיוצגים בה. בכל הנוגע לרשות המבצעת והמחוקקת, נוספה אמירה שהשרים צריכים להיות מסיעות שונות, וכך גם חמישה חברי הכנסת. ההסתייגויות אומרות לבטל את הדרישה כך שהכנסת בוחרת את נציגיה (שלושה מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה) בבחירה חשאית - ללא מגבלה על הסיעות - למעט הגבלה על הבטחת ייצוג לנשים. אותו הדבר כלפי הממשלה".
ח"כ משה סעדה (הליכוד) נימק את הסתייגותו: "לא יכול להיות שמפלגות שונות יקבלו נציג אחד באופן זהה, ולכן אני מציע שהממשלה היא שתחליט עבור הקואליציה והכנסת. הממשלות יתחלפו, ונכון שלסיעה הגדולה תהיה יותר נציגות". ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) הוסיף: "מדובר בהסתייגות באותו עיקרון של ייצוגיות. המטרה היא לייצר מגוון, אך לא יכול להיות שמפלגות קטנות וגדולות יקבלו את אותה רמת ייצוג".
באופוזיציה הביעו דעות חלוקות לגבי התמיכה בשינוי. "מרוב גיוון הגענו להצעה חד גונית לגמרי", אמרה ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו). חברת מפלגתה ח"כ יוליה מלינובסקי ציינה: "ככה הליכוד יוכל לבחור לבד את השופטים שלו. גם המבנה הקודם היה בעייתי כי הוא גרם לרוב מובנה של הקואליציה. עכשיו מדברים על רוב מובנה למפלגה אחת כי אין צורך בגיוון של סיעות הבית".
ח"כ גלעד קריב (העבודה), שהגיש את אחת ההסתייגויות בנושא, אמר: "אם היה מתקיים פה דיון אמיתי על הכנסת איזונים ובלמים להצעה הדורסנית הזו, הייתי שוקל למשוך את ההסתייגות, אבל אתה לא תעשה 'צ'רי פיקינג' לפי מה שמתאים לך".
רוטמן תקף: "אני לא מוכן להתנהלות שלכם. אלה הסתייגויות שלכם, ואתם מתנגדים אליהן וקוראים לי פה נושא חדש? אז אני מבקש מיו"ר הקואליציה לכנס בהקדם את ועדת הכנסת". קריב התקומם: "זה הנוהל, אני מבקש את חוות הדעת של היועץ המשפטי". רוטמן השיב: "אתם מתנהלים בחוסר תום לב. בגלל שגם חבר קואליציה הגיש הסתייגויות שלו, אז אתם יוצאים נגד? אנחנו נצא להתייעצות סיעתית לפני המשך הצבעות". לאחר מכן אושרה בקשתו של רוטמן, ונוסח החוק יכלול את ההסתייגויות המבטלות את הדרישה לגיוון הסיעתי. עד כה נדחו כ-1,900 הסתייגויות, ונותרו כ-3,500.
פורסם לראשונה: 22:25, 22.03.23