שש שנים אחרי הטרגדיה - הסאגה המשפטית עדיין לא הסתיימה: פרקליטות מחוז דרום הגישה אתמול (שלישי) ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע לזכות את המציל אלכסיי חזנוביץ' (53) מגרימת מותו ברשלנות של הילד יעקב בן סימון (10), שטבע למוות בבריכה הציבורית "בית יציב" בעיר ביולי 2017. משה ברינה (65), המציל השני בבריכה, הורשע ונקבע כי מעשיו גרמו למותו של בן סימון.
בערעור על הזיכוי, טענה הפרקליטות כי נפלו טעויות מהותיות בניתוח המשפטי והבהירה כי חזנוביץ' הפר את חובות הזהירות שהוטלו עליו כמציל בבריכה ציבורית. לטענתה, מהרגע שהגיע בן סימון לאזור המים העמוקים בבריכה ועד טביעתו חלפו כחמש דקות, שבמהלכן חזנוביץ' כלל לא קם מכיסאו. "מהתנהגותו בזמן אמת ניתן ללמוד כי הוא ישב בנינוחות על כיסאו במהלך כל השלבים ועד לטביעה", נטען בערעור.
השופט אמיר דורון קבע בהכרעת הדין שניתנה בחודש שעבר כי הילד סימן כמה שניות על מצוקתו, וכי הדרך שבה התנהל ברגעי חייו האחרונים וניסיונו להישאר מעל פני המים, מלמדים שמדובר במקרה שניתן להגדירו כ"טביעה רועשת". השופט הדגיש: "משכך, יש לקבוע בצורה חד-משמעית כי טביעתו ודרך התנהלותו לא מלמדים שהייתה טביעה שקטה. נהפוך הוא!".
2017: דברי קרוב משפחה של הילד שטבע למוות
(בראל אפרים)
חזנוביץ' זוכה מחמת הספק, השופט קיבל את טענתו כי לא יכול היה להבחין בילד שנכנס למים בשל מיקום עמדת ההצלה שלו והפרעה של כ-20 מתרחצים שישבו על דופן הבריכה. עוד נקבע כי ישב על כיסא נמוך בעמדה ולא יכול היה לראות את הילד, גם כשגופו כבר שקע במים. בנוסף, הוא נקרא לאירוע אחר בבריכה במים הרדודים ש"ניתק" אותו מהמתרחש.
לגבי המציל ברינה, קבע השופט כי הוא אמור היה לקלוט בחושיו שהילד לא יודע לשחות ושבהתנהגותו היו סימני מצוקה, שבהם היה אמור להבחין שכן עמד במרחק של כשני מטרים ממנו. בעדותו טען ברינה שלא הבחין במתרחש, שכן בשעה שבה אירעה הטביעה השמש מקרינה על המים והראות קשה יותר. השופט קבע כי ברינה עמד בסמיכות לילד ולחברו, ושכניסת שני ילדים קטנים מאוד למים עמוקים היא אירוע מדאיג או כזה שאמור להדאיג כל מציל סביר.
לפי כתב האישום שהוגש נגד שני המצילים ביוני 2020, בן סימון הגיע עם משפחתו לבריכה, נכנס למים עם חבר ובמהלך משחק עם משקפת שהעבירו מאחד לשני, התרחק כמה מטרים משפת הבריכה וטבע כי לא ידע לשחות.
הפרקליטות טענה כי בהיותם מצילים בבריכה, היו מחויבים חזנוביץ' וברינה להימצא כל הזמן במקום שיאפשר להם גישה מידית למים ולעמדת ההצלה. עוד נטען כי היה עליהם לקיים תצפית נאותה לעבר שטח הבריכה, למנוע טביעות ותאונות, להגיש עזרה לזקוקים לה ולמנוע ממתרחצים שאינם יודעים לשחות להימצא במים העמוקים.
מהאישום עלה כי בשום שלב לא הבחינו המצילים בכך שהילד שלא ידע לשחות נכנס לאזור המים העמוקים, ולא הבחינו בטביעתו. נטען כי השניים הבחינו במתרחש וניגשו לטפל בבן סימון רק לאחר שכבר הוצא מהמים והם הואשמו כאמור בכך שגרמו למותו.
