הממשלה אישרה היום (ראשון) פה אחד את חוק הארכת שירות החיילים הסדירים בצה"ל, שבו נקבע כי למשך חמש שנים - במסגרת הוראת שעה - תעמוד תקופת השירות על בין 32 ל-36 חודשים בעקבות המלחמה. החלוקה תתבצע לפי לוחמים ומי שאינם.
דברי גלנט בוועדת חוץ וביטחון
(צילום: שחר יורמן)
לפי הצעת החוק, שירות החובה לגברים יעמוד כהסדר קבע על 32 חודשים. "משך השירות של יוצאי צבא גברים יותאם למערכים, ליחידות ולתפקידים בהם הם משרתים. ברירת המחדל היא כי גבר יהיה חייב בתקופת שירות בת 32 חודשים, אולם שר הביטחון יקבע בצו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מערכים, יחידות, מקצועות ותפקידים שמשך השירות בהם יהיה קצר יותר - ובלבד שלא יפחת מ-28 חודשים", נכתב.
בהצעה נקבע עוד כי "מי שיידרש לתקופת שירות העולה על 28 חודשים, יקבל מהחודש ה-29 לשירותו תגמול נוסף - שישולם מעבר לתשלומים המשולמים מכוח פקודת הצבא". התגמול מיועד למשרתים שישרתו שירות ארוך יותר, ולפי ההצעה, "יביע הוקרה מיוחדת על שירותם".
על אף שבדברי ההסבר נכתב כי הארכת הגיוס תחל רק מכניסת החוק לתוקף, ישנה כוונה להחיל את החוק רטרואקטיבית גם למי שכבר משרת, אך אלה צפויים לקבל פיצוי כספי. כלומר, אלו שמשרתים היום בצבא יקבלו יותר כסף בין 32 ל-36 חודשי שירות.
הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון הבהיר כי בנוסח המוצע קיימת פגיעה בשוויון בין אלו שיגויסו לשירות חובה בתפקידים שתקופת השירות בהם היא 28 חודשים (או 32 במהלך הוראת השעה), לבין אלה שיגויסו לתפקידים שתקופת השירות בהם תעלה על 28 חודשים - או 32 חודשים בתקופת הוראת השעה. "הדבר עתיד להביא לפגיעה רבה יותר בזכויות היסוד ובחירויות הפרט הנובעת מעצם היות השירות הסדיר שירות חובה - לגבי אלו שישרתו זמן ארוך יותר בשירות חובה". מלבד זאת, צוין בחוות הדעת כי "בפרט לעניין הוראת השעה - מוצע להגדיל את הנטל המוטל על האוכלוסייה המשרתת, ובכך להגדיל את אי-השוויון מול קבוצות באוכלוסייה שלא משרתות".
המשנה ליועמ"שית גיל לימון שלח את חוות הדעת על הנושא, וכתב כי "הגדלת הנטל על המשרתים למשך שנים, בלי לנקוט במקביל בפעולות ממשיות לגיוס בני ישיבות ולפיזור הנטל - לא תהיה חוקתית".
יו"ר הימין הממלכתי, ח"כ גדעון סער, מתח ביקורת על אותה חוות דעת ואמר: "קראתי את חוות דעתו המלומדת של המשנה ליועמ״שית בנושא הצעת החוק להארכת השירות הסדיר בצה"ל. שתי נקודות נעדרו ממנה (לכאורה): האחת - הזיקה בין הארכת שירות הסדיר לבין היכולת להפחית את הנטל הכבד מנשוא על משרתי המילואים. השנייה - הפגיעה האפשרית בזכות החוקתית של מיליוני אזרחי ישראל לחיים, בהיעדר כוח מגן מספק מול תוכניות ההשמדה של אויביה".
שר הביטחון יואב גלנט אמר בדיון בממשלה כי "צריך גם להאריך את השירות וגם לגייס חרדים. השמיכה קצרה. אין מספיק חיילים. בלי הארכת השירות וגיוס החרדים יחד - לא נוכל לנצח".
במקביל, גלנט אישר את המלצת אגף כוח האדם בצה״ל לשורת הטבות נוספות עבור משרתי מילואים בעלי משפחות המשתתפים בפעילות המבצעית בגזרות הלחימה במהלך חופשת הקיץ. באמצעות קרן הסיוע, יוגדל הסיוע בתשלומי הקייטנות למשרתים עם ילדים עד גיל 14 המבצעים פעילות זו בתאריכים החופפים לקייטנה.
זאת נוסף על מענק הקייטנות הקיים, על סך 1,500 שקלים עבור מי שמבצע 5 ימי מילואים בחודשי חופשת הקיץ ויש לו ילדים מתחת לגיל 16. בנוסף, יועלה סכום הסיוע בעבור שירות שמרטפות מ-2,000 שקלים ל-3,500 שקלים למשרת, על פי מדיניות קרן הסיוע.
בסוף השבוע האחרון, בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שהתקיימה בלילה שבין חמישי לשישי, הכריע הקבינט כי יש להאריך את שירות החובה בצה"ל לשלוש שנים. במשך כמעט תשע שנים, הסתכם שירות החובה ב-32 חודשים, ולפי חוק השירות הקיים, הוא אמור היה בכלל להתקצר בחודשיים, מ-32 חודשים ל-30. בצה"ל דרשו להחזיר את השירות למתכונת של 36 חודשים, בצל העומס הכבד שגרמה המלחמה והמחסור בחיילים.
לפני כשבועיים אמר שר הביטחון גלנט בדיון בוועדת החוץ והביטחון כי "צה"ל הוא גוף של כולנו שלא משתייך לאף מפלגה. בניגוד למטוסים או פצצות, חיילים אי-אפשר להביא מחו"ל ולכן אנחנו צריכים לגייס עוד. אנחנו הולכים בכיוון ההפוך מכל מה שאנו צריכים - בגיוס בחרדים, בהארכת שירות הסדיר ובהגדלת גיל הפטור משירות המילואים - עלינו לפעול יחד, החיילים מוכנים לעשות הכול אבל מבקשים רוח גב".
פורסם לראשונה: 12:36, 14.07.24
