"אמא, אני כותב היסטוריה"
סרן אושרי משה בוצחק ז"ל
אלף בני משפחה וחברים ליוו למנוחות את סרן אושרי משה בוצחק ז"ל, מפקד צוות בסיירת הנח"ל שנפל בסוף השבוע בצפון רצועת עזה. אושרי התארס לאחרונה עם בת זוגו רביד והשניים תכננו להינשא בקיץ הקרוב. "כתבתי לך המון מכתבים, בכל זאת אנחנו חמש שנים ביחד, בחיים לא דמיינתי שאכתוב לך דבר כזה", ספדה רביד.
הלווייתו של סרן אושרי בוצחק ז"ל
"הכרנו שני ילדים וככל שעבר הזמן גיליתי את האוצר שאתה ולא יכולתי שלא להתאהב. כולם סביבך התאהבו באישיות הדעתנית והנוכחת ובו זמנית השקטה שלך. עשית הכל תמיד מהלב, כי ידעת שזה הדבר הנכון לעשות", הוסיפה. "רוצה להגיד לך תודה על התקופה הכי יפה שיכולה להיות. אני מתחננת, תמשיך ללוות אותי, אל תעזוב".
האבא איל השמיע בהלוויה הקלטה ששלח אליו אמש מפקד הפלוגה של אושרי, שבה הם מפוצצים את בית המחבלים שגרמו לנפילת בנו. "אושרי – כשמו כן הוא. ילד שלי, אהוב ליבי, מפקד נערץ על חייליו ופקודיו. כמה דאגת לילדים, ככה קראת לחיילים שלך. הוא היה מלא בצניעות, לא התלונן על כלום בחייו, איזה חיוך ביישני. היית לנו פורץ דרך, אמרתי לאמא שלך שלא דמיינתי גם בחלומות הכי פרועים איזה פרי משמעותי ייצא לנו".
"לפני כשלושה שבועות נסענו אני וחבריי היקרים לניחום אבלים בגבעתיים. בחזרה עברנו דרך איילון וראיתי מודעת ענק שפילחה לי את הנפש. היה רשום משהו כמו 'קואליציית המשתמטים שבוזזת במלחמה'. אושרי שלנו גדל על זהות יהודית מלאה, וכן, הוא היה גם דתי וירא שמיים ללא כחל וסרק, ללא בושה בהיותו כזה עם כיפה על הראש. אני חושב שרוב רובו של הצוות שלו לא היו חובשי כיפה, אבל הם האחים שלו ושלנו – אז למה להיות רשעים כאלה? מי ההזוי שיבוא ויגיד לי שאושרי שלנו היה משתמט ובוזז".
האמא רעות ספדה בבכי: "אמרת לי 'אמא, אני כותב היסטוריה. אני נלחם על מדינת ישראל'. נתת את כל כולך. איך ממשיכים מכאן? איך מחייכים? עדיין אין לי תשובה, ואולי לא תהיה לי לעולם".
"דוד הגשים את חלומו"
סמ"ר דוד בוגדנובסקי ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמ"ר דוד בוגדנובסקי ז"ל, לוחם בגדוד ההנדסה 603, שנפל אתמול בדרום הרצועה. דוד למד בבית הספר היסודי דרור בחיפה ובהמשך למד בפנימיית כפר הנוער הדתי בכפר חסידים. "דודושקה, אתה הבן שלי, החבר שלי והאהבה שלי. אתה הגיבור שלי. תסלח לי שלא הצלחתי לשמור עליך", ספדה בבכי האם יוליה.
הלווייתו של סמ"ר דוד בוגדנובסקי ז"ל
"הוא היה אדם מתוק. אהב מאוד לשחק במשחקי מחשב", סיפרה חברתו. "הוא רצה לשרת בצבא בתפקיד משמעותי והלך לקרבי, כולנו גאים בו".
"היית גיבור", ספד לו גיסו. "דוד הגשים את חלומו כי התגייס בתור לוחם, לוחם בהנדסה הקרבית. אני מאמין שדוד רצה שכולכם תהיו בסדר, שתחייכו. הוא האמין בזה. הוא הבטיח לחזור, תבטיחו גם אתם שהוא נשאר איתנו לתמיד".
"לימדת אותי לתת מקום לרגש"
רס"ר (מיל') שי טרמין ז"ל
מאות בני משפחה וחברים הגיעו לבית העלמין הצבאי בראש פינה וליוו למנוחות את רס"ר (מיל') שי טרמין ז"ל. שי, דור שישי למשפחה ותיקה במושבה, נפל בקרב בחאן יונס. "אתה דמות להערצה מבחינתי. תמיד רציתי ללכת בדרכך, להיות לוחם בצנחנים. לצערי, לא סיימתי את ההכשרה ועם זאת הרגשתי שאתה גאה בי", ספד אחיו עמית.
הלווייתו של רס"ר (מיל') שי טרמין ז"ל
(צילום: אביהו שפירא )
"אני זוכר את הימים והלילות של פיפ"א בשישי לפני ארוחת הערב, מושכים עוד דקה ויודעים שכולם מחכים לנו. כשדיברתי איתך על דברים של החיים, תמיד סיימתי עם מחנק ודמעות בעיניים. שמעתי את טון הדיבור שלך אמיתי מציף אותי בכל פעם מחדש", הוסיף. "הדבר האחרון שלימדת אותי זה לתת מקום לרגש, ושאפשר לבכות, זאת לא בושה. זה אחד הדברים הכי חזקים שיכולת ללמד אותי".
"עברנו הרבה דברים יחד, היית בשבילי בקושי שעברתי. אתה הראשון שידעת לתת את החיבוק והמילה הנכונה, וזה מה שהפך אותך לאח ולחבר הכי טוב", הוסיף עמית. "אני יודע שאהבת אותי אהבה אין סופית, וזה היה הדדי. מבטיח לך לשמור על כולם ותלך איתי לכל מקום בחיים".
האח רוני ספד: "שי, אחי הגיבור של המשפחה, זה ששם את כולם לפניו. חליתי בסרטן ושמת את כולך בשבילי. אני זוכר כשהייתי ילד קטן כתבתי לך ברכה ליום ההולדת והשתמשתי בכינוי 'גדול מהחיים'. תמשיך להיות יהלום והמלאך ששומר עלינו".
"החיוך שהאיר את כל הבית והסביבה"
סמ"ר בירהנו קאסיה ז"ל
מאות בני משפחה וחברים ליוו למנוחות את סמ"ר בירהנו קאסיה ז"ל, לוחם סיירת גבעתי שנפל בפשיטה על מבנים במרחב חאן יונס. מאות מתושבי בית שמש ליוו את בני המשפחה במסעם אל הר הרצל.
הלווייתו של סמ"ר בירהנו קאסיה ז"ל
האחות אשתייה ספדה לו: "גיבור שלי, איך עזבת אותנו ככה? הבטחת לנו שתחזור לבית בריא ושלם, עם החיוך שתמיד היה קורן והאיר את כל הבית והסביבה. השארת בית שלם בלי החיבוק שלך. תמיד הסתכלת על העולם באור חיובי ופיזרת אהבה ותקווה. אנחנו רוצים להגיד לך תודה רבה על האהבה הבלתי פוסקת שנתת למשפחה".
"אני זוכר שבאת חודש לפני הגיוס ושאלת אותי לאן אני ממליץ לך להתגייס. אמרתי לך 'תהיה ג'ובניק', ואמרת לי שאתה רוצה להיות לוחם, שאתה רוצה סיירת גבעתי", ספד אחיו. "אמרתי לך שיש שם תנאים להתקבל ואמרת שתעשה הכל כדי להתקבל לסיירת גבעתי. בסיום מסע הכומתה ראיתי אותך רטוב ועם מלא ציוד. אמרתי לך 'עשית את זה, רצית את זה מההתחלה'. והנה, עכשיו אתה פה".
"יאללה, ממשיכים הלאה"
סמל עמית הוד זיו ז"ל
אלפים ליוו בגשם השוטף את סמל עמית הוד זיו ז"ל, לוחם בחטיבה 188 שנפל ביום שישי בגבול לבנון מאש חיזבאללה. "אני לא מבין מה אתם עושים פה, עמית לא אוהב רעש והמולה. תמיד צריך את השקט שלו, השקט שלו זה הכוח שלו", ספד אביו גיא.
הלווייתו של סמל עמית הוד זיו ז"ל
(צילום: יוסי דמארי)
"התגייסת לצה"ל עם נקע מהמשחק האחרון שלך לפני הגיוס. עשית מסע כומתה עם הנקע ולא אמרת מילה", הוסיף האב. "לפני חודש וחצי הגעת, לא ידעתי שאתה מגיע. נכנסת והתחבקנו חזק, הרגשתי את הדופק שלך. גם עכשיו כשהגיעו אמרתי תכף הוא יגיע. זה לא היה קשור אליך. כשהיית חוזר הביתה מהצבא לא היית מתלונן, אמרת שהכל בסדר. 'יאללה ממשיכים הלאה'. נחיה את החיים, מבטיח".
אימו גלית ספדה בבכי: "אם הוא היה רואה את כולכם הוא היה מת, זה ההומור שלו. עמית שלי, כמעט 19 וחצי שנים זכיתי בך. אהוב שלי, תמיד תהיה ילד מיוחד וכך תישאר. כל כך אהבתי להיות אמא שלך, מי יחבק אותי עכשיו? כל כך אהבתי שקראת לי אמא. מקווה שאני ואבא הגשמנו את כל החלומות שלך. במבי שלי, אני לא נפרדת ממך. איך אפשר? אני מחכה שניפגש".
"לעמית לא קראתי עמית, קראתי עמיתוש. כל לילה הייתי מצלצלת אליו או מסמסת לו לילה טוב. גם בכל בוקר", ספדה הסבתא שלהבת. "הייתי כותבת לו שאני דואגת לו ושישמור עליו. הגורל רצה אחרת. אתה תהיה איתי עד אין סוף".
האח יאיר ספד: "היית אח שהערצתי, דוגמה לאיך שאני ארצה להיות כשאגדל. האהבה שלי לכדורסל התחילה בזכותך. לפני 11 חודשים הגשמת את החלום שלנו, לשחק אחד נגד השני. אני זוכר איך הפכת את העולם כדי להזיז את מועד המשחק לזמן שאתה יוצא שבת. הגיע המשחק ולא נתת לאף אחד מהקבוצה לשמור עליי, רצית שאהיה שלך. כמובן שניצחת. הפעם האחרונה שראיתי אותך הייתה לא במקרה במגרש כדורסל. יצאת לאפטר ובאת לראות אותי משחק. מי היה מאמין שלא אראה אותך יותר?".
"פסנתרן ג'אז כל כך מוכשר"
רס"ל (מיל') אליסף שושן ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"ל (מיל') אליסף שושן ז"ל, לוחם בגדוד 6646 שנפל במרכז רצועת עזה כשהאמר שבו נסע עלה על מטען צד. "בני האהוב כל כך, אני לא מאמינה שאתה לא עמנו יותר", ספדה בבכי האם, נצ"מ ד"ר ולרי שושן, קצינת הרפואה הראשית במשטרה.
הלווייתו של רס"ל (מיל') אליסף שושן ז"ל
"היית לנו אור בבית. הגעת לאקדמיה למוסיקה ושם התחלת בנגינת פסנתר קלאסי ובחרת במגמת ג'אז. נהיית פסנתרן ג'אז כל כך מוכשר", הוסיפה. "רצית לשאוף גבוה בשירות הצבאי שלך. היית חוד החנית, למרות שאמרתי לך 'אל תהיה יותר מדי קדימה'. אליספי, האור שלנו כבה, אבל אני מבטיחה לך בני שנתגבר, כי זה בדיוק מה שהיית רוצה – שנהיה משפחה חזקה, אוהבת ומלוכדת".
הדר, בת הזוג של אליסף, ספדה לו: "רק לפני יומיים שמעתי את הקול שלך, לא יכולתי לדמיין שלא תחזור בכלל. קראתי לך 'לב' כי היה לך את הלב הכי גדול שפגשתי בחיים, פשוט בן אדם טהור. אזכור אותך תמיד ואדבר על כמה שהיית נאמן למדינה, איך לחמת בגבורה ונתת הכל".
"אליספי שלי, אחי הגדול, אני לא מצליחה לעכל שהלכת מאיתנו. הייתי כל כך גאה בך שאתה נלחם למען המדינה שלנו", ספדה האחות שירה. "הבאת אור לבית, היית גשר בין כל האחים ותמיד דאגת לנו כל כך. תמיד הרגשתי מוגנת לידך וראיתי בך דמות להערצה. אני לא יודעת איך להתקדם אחרי שחלק מהלב שלי מת".
"חיכיתי שתצא עם דגל מונף וסימן שניצחנו"
סמ"ר רואי אליאס ז"ל
בבית העלמין במושב צופר הובא למנוחות סמ"ר רואי אליאס ז"ל, בן המושב השני שנפל במלחמה נגד חמאס. "רואיקי, אתמול ה'הותר לפרסום' דפק אצלנו בדלת, דלת שמהשביעי באוקטובר מחכה רק לך, שתיכנס הביתה באדישות המתוקה והצנועה שלך ותגיד 'אמא אני בבית'. אתמול מישהו אחר דפק בדלת, להגיד לנו שזה לעולם לא תהיה אתה", ספד בן דודו נועם מלול.
"איך נפרדים עכשיו לתמיד? רק אתמול חזרנו הביתה עם רגליים שחורות, חול במכנסיים ודם במרפקים אחרי עוד יום של טיולים בערבה. זוכר את הילדות שלנו? זאת שהייתה מבוססת על טון גמבות עד שכואבת הבטן, מלא משחקי כדורסל שידעתי מראש שאפסיד ואת האהבה בינינו שהראינו במכות עד שמשהו בבית נשבר".
"אחרי היציאה הראשונה מעזה הרמת אליי טלפון לספר לי איך עברה עליך התקופה במלחמה. היית נשמע לי עייף, אמרת לי שאתם מנסים לשמור על שפיות אבל גם דאגת להראות לי שאתה חזק ואתה לא חוזר עד שאנחנו מנצחים. בהתרעננות שאלת אותי אם אני אקפוץ לבקר, אמרתי לך שאשתדל. סליחה שלא באתי, לא דמיינתי שזאת הפעם האחרונה", הוסיף נועם. "חיכיתי שתצא עם הנמרה ודגל ישראל מונף בסימן של ניצחנו, לא תיארתי שתצא בתוך ארון עטוף בו".
רואי נקבר ליד חברו סמ"ר גלי שקותאי ז"ל, שנפל ב-7 באוקטובר. "רואי, אתה נקבר היום לצד גלי שכל כך אהבת. גלי, שלפני חודשיים וחצי שאלת 'מה אני אעשה בלעדיו?'. יחד, כמו שאול ויהונתן הייתם. בחייכם ובמותכם לא נפרדתם", ספדה נציגת המושב.
"אנחנו לא ניפרד, רק מתחילים בדרך חדשה"
סמ"ר גל הרשקו ז"ל
חבריו ומכריו של סמ"ר גל הרשקו ז"ל לא יכלו ללוות אותו במסע הלוויה בבית העלמין בקיבוצו יפתח, המפונה מיושביו. טקס ההספדים לזכרו התקיים באולם הספורט של מלון גינוסר, שם מתארחים בני הקיבוץ שפונה בשל ירי חיזבאללה.
טקס הפרידה מסמ"ר גל הרשקו ז"ל
"ילד שלי, אני מקווה שאתה עוד שומע אותי. אני קוראת לך תמיד גליקי, וכבר כל החברים צחקו. הם ידעו שאם זה גליקי זה אני. בכל בוקר גליקי פס אחד, פס אחד. רציתי כל כך לראות שני פסים ואז ידעתי שיש קליטה ואתה בחוץ ויכול לדבר איתי קצת", ספדה אימו רחלי.
"גליקי, תענה לי בבקשה, אני רוצה אותך. אתה תמיד עונה לי 'אימוש, הכל בסדר, אני הגעתי'. כל הוואטסאפ 'גליקי, איפה אתה?' ואתה עונה שהכל בסדר. כשנכנסת לעזה דיברנו ואמרת 'אמא, בלי דרמות, אני מחר צריך להיכנס לעזה'. אני החזקתי את עצמי ואיחלתי לך שתהיה משמעותי ושתעשה מה שאתה יכול ושלא תעשה דברים מסוכנים, וצחקת עליי. אנחנו לא ניפרד לעולם, אין סיכוי כזה. אנחנו רק מתחילים בדרך חדשה, דרך שונה".
מיכל אחותו הקטנה ספדה לו: "גל שלי, אהוב שלי, בחלומות הכי גרועים לא חשבתי שזה מה שיקרה לך. אתה הילד הכי חזק, ששמר עליי הכי בעולם. אתה יפה וטהור, זה לא הגיע לך. רציתי כל כך שתהיה דוד לילדים שלי, להתגאות בך. אני האחות הכי גאה בעולם. החיוך הכי יפה הוא שלך, אני כל כך מתגעגעת לראות אותו, את החיוך שאני ואמא ואבא כל כך אוהבים".
"לימדת אותי לאהוב"
רס"ב (מיל') אלכסנדר שפיץ ז"ל
מאות בני משפחה וחברים ליוו למנוחות את רס"ב (מיל') אלכסנדר שפיץ ז"ל, שנפל בסוף השבוע ברצועת עזה. "אהוב שלי, אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל ואיך מתרגלים לדבר עליך בזמן עבר. הלב שלי שבור לרסיסים כאילו מישהו הוציא אותו מהחזה והשאיר רק את הגוף", ספדה זוגתו מרגריטה לויט.
הלווייתו של רס"ב (מיל') אלכסנדר שפיץ ז"ל
(צילום: נחום סגל )
"כולם מכירים אותך בצורות שונות. יש כאלה שמכירים את אלכס הקשוח והחזק, יש את אלכס השקט והביישן ויש את אלכס הלוחם שלא מפספס דבר. כמו שאמרו עליך החברים, שאלכס לוחם על ואם יש מישהו שאני צריך לבחור להיכנס למקום הכי מפחיד ומסריח אז זה קל – זה אלכס", הוסיפה מרגריטה. "ויש את אלכס שלי. איך אמרת? 'לימדת אותי לאהוב', אז לא, זה אתה שלימדת אותי לאהוב".
אחותו אלונה ספדה לו: "אח שלי הקטן, ראיתי אותך בפעם האחרונה בשישי בנובמבר, והבטחת שלי שאתה חוזר בעוד חודש – ואתה לא חזרת. איך נמשיך? אני לא יכולה לחשוב". אחייניתו סניה ספדה: "כמה חיכינו שתחזור שלם בגוף ובנפש. לא יאומן שככה איבדנו אותך. אי-אפשר לסכם אותך בכמה מילים או בזמן קצר, תמיד היית גיבור מהספרים – בלב ובמעשים".
היום הובאו למנוחות גם סמ"ר איתמר שמן ז"ל, רס"ל (מיל') אוהד אשור ז"ל, רס"ר (מיל') אליהו מאיר אוחנה ז"ל, סמ"ר אוראל בשן ז"ל ורס"ר (מיל') נדב פרחי ז"ל.
