יפן מימשה הבוקר (יום ה') את החלטתה משלשום והחלה לשחרר אל האוקיינוס השקט כמיליון טונות של מים רדיואקטיביים מהמתקן הגרעיני בפוקושימה, שנפגע ברעידת האדמה והצונאמי של שנת 2011, אירוע שנחשב לאסון הגרעיני הגדול ביותר שידעה האנושות מאז אסון צ'רנוביל ב-1986. הזרמת המים החלה למרות המחאות החריפות במדינות האזור, וזמן קצר אחר כך הכריזה סין בתגובה כי היא מטילה חרם מוחלט על ייבוא של מאכלי ים מיפן, צעד שצפוי לפגוע קשות בכלכלת טוקיו. בסיאול נעצרו 16 מפגינים דרום קוריאנים שניסו לפרוץ במחאה לשגרירות היפנית.
את המים הרדיואקטיביים מתכוונת יפן להזרים אל האוקיינוס לאט ובחלוקה לכמויות קטנות, וההזרמה צפויה להימשך כ-40 שנה. במסגרת התוכנית היא אמורה להעביר תחילה את המים דרך צינור למתקן על שפת האוקיינוס שבו הם ידוללו באמצעות מי ים, ואז יילקחו מהם דגימות סופיות. אחר כך אמורים המים להיות מוזרמים דרך מנהרה תת-קרקעית אל נקודה בעומק האוקיינוס, הנמצאת כקילומטר מהחוף.
האסון הגרעיני בפוקושימה, נזכיר, אירע ב-11 במרץ 2011, כשרעידת אדמה אדירה, בעוצמה 9 דרגות, פקדה את האזור. הרעש והצונאמי האדיר שבא אחריו הרגו קרוב ל-20 אלף איש, ובמקביל פגעו במערכות חשמל וקירור בתחנת הכוח הגרעינית פוקושימה דאיצ'י, כך ששלושה מששת הכורים שלה הותכו. יותר מ-160 אלף בני אדם שגרו ברדיוס של 20 קילומטרים מהמתקן נאלצו בהוראת הממשלה להתפנות מבתיהם בגלל סכנת הקרינה, והחלו לשוב רק שנים אחר כך.
המים המשוחררים כעת לאוקיינוס הם מים ששימשו לקירור מוטות הדלק של המתקן לפני האסון. מדובר בכמיליון טונות של מים, כמות המספיקה למילוי 500 בריכות שחייה אולימפיות. בדו"ח שפרסמה על התוכנית בחודש שעבר קבעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כי אף שהמים המדוללים עדיין יכללו כמות מסוימת של חומר רדיואקטיבי, הם יעמדו בתקנות הבטיחות הבינלאומיות ואף למעלה מכך. לפי חוות דעתה, ההשפעה הסביבתית והבריאותית שלהם תהיה זניחה, ולפיכך היא נתנה את אישורה למהלך.
כך או כך, רבים ביפן ומחוצה לה אינם משתכנעים מההסכמה העקרונית השוררת בקהילה המדעית סביב הצעד, ובחודשים האחרונים הוא לווה במחאות הולכות וגוברות. ראשי המוחים ביפן היו איגודי דייגים באזור שבו אמורים המים להיות משוחררים, החוששים לא רק מההשלכות הבריאותיות של הצעד, אלא גם מהאפשרות שהמוניטין שלהם ושל הסחורות שלהם ייפגע, אפילו אם הדגים ושאר היצורים הימיים שבהם סוחרים שם לא יהיו נגועים בזיהום רדיואקטיבי. סין מצדה האשימה כי יפן הופכת את האוקיינוס לביוב, וטענה שהזרמת המים היא "צעד אנוכי באופן קיצוני". ממשלת דרום קוריאה אמנם נתנה אור ירוק לצעד, אבל בסיאול נערכות הפגנות נגדו זה כמה שבועות, והאופוזיציה שם כינתה את מעשיה של יפן "טרור".
הבוקר, זמן קצר אחרי שיפן הודיעה כי החלה בהזרמת המים, הכריזה סין כי היא מטילה איסור מיידי על ייבוא של כל מאכל ימי שמקורו ביפן. "ליפן אסור לגרום נזק משני לתושבים המקומיים ולתושבי העולם בשם האינטרסים האנוכיים שלה", מסר משרד החוץ הסיני בהודעתו. טוקיו דחתה את הביקורת, וטענה שסין מפיצה "טענות לא מבוססות מבחינה מדעית". ביפן טוענים זה תקופה ארוכה שהביקורת הסינית נובעת ממניעים פוליטיים, ולא מדאגה כנה.
החרם שהטילה הבוקר סין הוא בשורה רעה מאוד למשק היפני: סין היא היבואנית מספר אחת של סחורות ימיות מיפן, ובשנת 2022 עמד היקפן על 600 מיליון דולר. סין והונג קונג, הנתונה למרותה, קנו יחד 42% מכל הסחורות הימיות שיפן ייצאה אשתקד. חברת TEPCO, האחראית לתהליך הזרמת המים בפוקושימה, מסרה זמן קצר אחר כך כי היא נערכת לפצות את בעלי העסקים שנזק ייגרם להם מהחרם הסיני.
בדרום קוריאה נעצרו הבוקר כאמור 16 מפגינים שנכנסו לבניין שבו שוכנת שגרירות יפן בסיאול וניסו לפרוץ אליה. הם נשאו שלטים שעליהם נכתב בין השאר "הים הוא לא פח הזבל של יפן". שוטרים נראו גוררים מפגינים אל מחוץ לבניין ומעלים אותם לאוטובוס. לפי המשטרה, מיוחסות להם עבירות של הסגת גבול.
גם צפון קוריאה קראה היום ליפן לחדול מיד מהזרמת המים הרדיואקטיביים לאוקיינוס. בהודעה בסוכנות הידיעות הממלכתית של משטר קים ג'ונג און נכתב כי המעשה היפני הוא "פשע בל יסולח נגד האנושות, המאיים על חייהם של בני האדם, ביטחונם ועתידם".