בג"ץ פסל בצהריים (יום ד') פה אחד את העתירה שהוגשה נגד מינויו של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי. שלושת השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ויחיאל כשר דחו את טענת העותרים שהמינוי לוקה בחוסר סבירות קיצוני - וקבעו כי אין מקום להתערבות שיפוטית בסוגיה.
העתירות נגד בן גביר הוגשו עוד לפני השבעתו לתפקיד בתחילת השנה שעברה, והטענה המרכזית של העותרים - יוסי שוסמן, אורני פטרושקה, גדי גבריהו ו"תג מאיר" - התבססה כאמור על חוסר סבירות קיצוני, שנובע לדבריהם מכמה סיבות. בין היתר נטען כי בן גביר פועל באופן שיטתי ולאורך שנים נגד שלטון החוק, הסדר הציבורי ושלום הציבור - וכי הוא פועל גם באופן שיטתי ולאורך שנים נגד יריביו הפוליטיים וכן נגד ערבים, להט"ב ועובדי ציבור תוך השפלתם. כמו כן נטען כי בן גביר מזדהה עם תורתו הגזענית של הרב מאיר כהנא ורואה בה את מורשתו והשקפת עולמו.
כעת דחו את השופטים את הטענות. השופט עמית מתח אמנם ביקורת קשה על התנהלות בן גביר והתבטאויותיו - אבל הצטרף לשני עמיתיו בעמדה שבמקרה הזה אין מקום להתערבות שיפוטית. עמית הדגיש בפסק דינו כי הסמכות למנות שרים בממשלה היא סמכות פוליטית במהותה, וכי שיקול הדעת המסור לראש הממשלה בעניין מינוי שרים הוא רחב. "גדרי התערבותו של בית המשפט בהחלטות מסוג זה מצטמצמים למקרים שבהם המינוי עלול לפגוע פגיעה קשה וחמורה במעמדם של מוסדות השלטון ובאמון הציבור בהם", כתב בפסק דינו.
השופט עמית ציין כי חלק מההתבטאויות של בן גביר הן "אמירות קשות שלא צריכות להישמע מפי נבחר ציבור", ומדובר לדבריו ב"התנהלות שאינה הולמת שר בישראל". הוא גם קבע כי המינוי "לא חף מקשיים", אך קבע כי "יש לתת לעברו הפלילי של השר בן גביר ולהתבטאויותיו משקל נמוך במלאכת האיזון בין כלל השיקולים".
הסיבות לכך, הסביר עמית, הן הזמן הרב מאז ביצוע העבירות והתיישנותן או מאז שבן גביר ניפק אמירות בעייתיות; גילו הצעיר של בן גביר כשבוצעו העבירות והעובדה שכבר שנים ארוכות לא הועמד לדין; וכן "הצהרתו של בן גביר בפני ראש הממשלה ובפני בית המשפט כי שינה אורחותיו". עמית ציין גם כי "ראש הממשלה ביצע בחינה מחודשת בעניינו של השר בן גביר ושקל את הדברים".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה לעתירה נגד בן גביר. גם היא ציינה כי מינויו לשר מעורר "קשיים ניכרים" - אך לדבריה הוא אינו בלתי סביר באופן קיצוני, בשל שיקול הדעת הרחב של ראש הממשלה במינוי שרים.
בן גביר עצמו טען כמובן שאין כל קושי במינוי שלו, ושלכן לא קמה עילה להתערבות. בן גביר ייצג את עצמו בדיון שנערך בעתירה באפריל אשתקד, וטען אז כי אף ש"לא הפך את עורו", הוא כן "התעדן". השופט סולברג פנה אז לבן גביר ושאל בהלצה: "אדוני הגיע לשיא העדינות או שיש עוד כברת דרך?". יו"ר עוצמה יהודית אמר באותו דיון כי העותרים "רוצים להחזיר אותי לבן גביר של לפני 20 שנה. 'אין ערבים אין פיגועים' - היה לא נכון להדביק סטיקר כזה. עשיתי טעויות. אני במקום אחר. הם מתעקשים להביא אותי למקום הזה".
ההחלטה בעתירה התעכבה לבקשת היועמ"שית בעקבות העברת חוק היסוד שביטל את עילת הסבירות - עליה התבססו העותרים - אבל התפרסמה כעת אחרי שבג"ץ פסל בתחילת השנה ברוב קולות את ביטול עילת הסבירות.
השופט סולברג, שהתנגד לפסילת החוק לביטול עילת הסבירות, התייחס במרומז לסוגיה הזו בפסק דינו כעת - וקרא לבית המשפט לנקוט בקו שמרני בכל הנוגע לשימוש בעילה עם התרתה מחדש. לדבריו, נושא העתירה יכול לשמש תקדים הולם ל"ריסון עצמי" מצד בית המשפט, וזאת ברוח הביקורת הנוקבת שהופנתה כלפיו לאורך השנים לגבי השימוש בעילת הסבירות בנושא מינוי שרים ופיטורם. "גם אם ב-40 השנים האחרונות ספינת המשפט הישראלי מפליגה, בשיטתיות ובעקביות, לעבר הקוטב 'האקטיביסטי' - הרי שאין זה מן הנמנע להסיט קמעא את מסלולה של הספינה, טיפין טיפין, גם לכיוון שונה, שמרני יותר, מבלי צורך ב'מהפכה'", כתב סולברג.
