לראשונה זה 25 שנה, נפתח קבר מפרשת ילדי תימן: משפחתו של יוסף מלמד לא מאמינה בכלל שהוא מת, או שנקבר בבית העלמין נחלת יצחק - שם נמצאת המצבה עם שמו מוטבע בה. הבוקר (רביעי) הוסרה המצבה ונפתח הקבר שלו, וד"ר חיים כהן, אנתרופולוג רפואי של המכון לרפואה משפטית, הוציא מהקבר עצם ואמר ש"נראה כי היא נשמרה טוב". כעת יילקחו השרידים למכון לרפואה משפטית, שם בתום הבדיקות יתברר מין המנוח, מתי נקבר וגילו.
עו"ד רמי צוברי, שמייצג את המשפחה, אמר כי "נמצאו עצמות של שוק וירך של שתי רגליים. אנחנו ממתינים שיגיעו לגולגולת, בתקווה שיוכלו להפיק דגימות מהשיניים". לאחר בדיקת דגימות ה-DNA במעבדה, המשפחה מקווה לגלות אם יוסף הוא זה שקבור במקום או לא, ואז אולי תוכל סוף-סוף לדעת מה עלה בגורלו.
ברקע פתיחת הקבר של מלמד ישנו האירוע שהתרחש בחודש מאי האחרון, אז משפחתו של התינוק עוזיאל חורי חוותה אכזבה קשה, כשלאחר הסרת המצבה התגלו באדמה שני קברים - והתיק חזר לבית המשפט. היום, במקרה שבו יימצא קבר נוסף - התקבל לבקשת נציגי המשפחות עו"ד נורית קורן, עו"ד דורון רדעי ועו"ד רמי צוברי אישור לפתוח גם אותו. שמונה קברים נוספים ייפתחו בקרוב. בשונה מפתיחת הקבר של עוזיאל חורי, שכאמור שלא הושלמה, לקברו של יוסף הסכימו הצדדים להביא חברה פרטית שביצעה רנטגן באדמה טרם ההליך, כדי לזהות שאכן יש אבן גולל אחת.
הוריו של יוסף מלמד עלו מתימן לישראל בשנת 1943. אביו התגייס לצבא ואמו התאלמנה בשנת 1948. כחצי שנה לאחר מות אביו, האם שולמית הגיעה עם יוסף לבית החולים הדסה ששכן בתל אביב, משום שלא הרגיש טוב. הורו לה ללכת הביתה, ולמחרת בבוקר כשהגיעה לבקר את בנה בבית החולים, הצוות הרפואי הודיע לה שהוא נפטר בלילה. לא הודיעו לה, לדבריהם, "על מנת לחסוך מהאלמנה הטרייה צער נוסף".
בחלוף השנים הופתעה האם לקבל "צו גיוס" לבנה יוסף, שטלטל את חייה. לאחר בירור במשרד הפנים נמסר למשפחה מסמך "תמצית רישום" שבו נכתב כי יוסף "עזב" בשנת 1963. מאז שולמית, שהיום כבר בת 91, עדיין חווה צער גדול על בנה - ובטוחה שהוא בחיים והועבר לאימוץ. את הספקות הרבים המשפחה מקווה לפתור היום עם פתיחת הקבר.
האם שולמית כלל לא יודעת על ההליך בשל גילה המבוגר והחשש שייגרם לה נזק. "אמא מההתחלה לא הרגישה שהוא מת, זה שקברו אותו כל כך מהר היה חשוד לה", אמרה הבוקר רותי שרעבי, אחותו של יוסף. "לאחי היו עיניים ירוקות והוא היה בהיר עור, הוא לא היה נראה ילד תימני. אמא כל הזמן שמרה על התמונה שלו בארנק. יום אחד היא הייתה בשוק כשגנבו לה את הארנק והיא הרגישה שגנבו לה אותו שוב. אם הקבר יהיה ריק נתחיל לשאול את עצמנו איפה הוא, אבל לפחות נדע שהוא חי. תמיד תישאר התהייה".
איילת שרעבי, בתה של רותי, סיפרה כי סבתה לא הפסיקה לדבר על יוסף. "אני לא חושבת שהייתה פעם אחת שראיתי את סבתא והיא לא דיברה על יוסי, והייתי רואה אותה הרבה", היא סיפרה. "אין שיחה שלא התחילה ונגמרה עם יוסי, ואני מדברת איתה מאז שאני זוכרת את עצמי. זה היה חלק מהבית - יוסי - אם היא תזכה לראות אותו שוב ואיפה הוא נמצא. זה ישב עליה כל הזמן".
עו"ד נורית קורן, אחת מעורכי הדין שמייצגים את המשפחה, מסרה: "הסיפור הזה דומה לכל הסיפורים על ילדי תימן והבלקן. אם הילד נפטר היה כתוב במשרד הפנים שהוא נפטר ולא עזב, והמשפחה שלו לא הייתה מקבלת הביתה צו גיוס. אנחנו נמצאים פה בבית העלמין ופשוט בהלם, קבורים פה עוד הרבה ילדים תימנים ללא מצבה. בית העלמין סימן את השמות לפי מה שידוע להם. אנחנו לא יודעים אם הם באמת קבורים פה".
כזכור, לפני חודשיים החלה פתיחת הקבר של התינוק עוזיאל חורי. לאחר 10 שעות ההליך הסתיים במפח נפש כשזוהו שני הקברים. הפעם הדבר לא צפוי לקרות כאמור, מאחר שנציגי המשפחות זימנו בהוראת בית המשפט את המשפחות של הקברים הצמודים לקברו של מלמד וקיבלו את אישורן לפתוח גם את הקבר הצמוד.
מזל ברקו, אחותו של עוזיאל חורי, סיפרה בכאב כי נמשכת הסחבת מול בית המשפט וגם עתה, חודשיים אחרי, לא התקבלה החלטה האם לפתוח את שני הקברים או את הקבר המרכזי שתחת המצבה.
"באופן הזוי בית המשפט מבקש מאיתנו לקבל אישור של משפחות של 8 הקברים הסמוכים, במקום של הקבר הצמוד מימין בלבד. מנסים להתיש אותנו וזה עובד להם", אמרה מזל, והוסיפה: "אם בחודש הקרוב לא יקבעו מועד לפתיחת הקבר כנראה שנסגור אותו בצורה מכובדת, ונרד מזה. זה פשוט עוול על עוול".
פורסם לראשונה: 07:05, 27.07.22