כיממה לאחר שהחוק לביטול עילת הסבירת עבר סופית במליאת הכנסת, ועל רקע העתירות הרבות שכבר הוגשו נגדו ואלה שעוד יוגשו בהמשך, יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי קראה הערב (שלישי) לנשיא המדינה יצחק הרצוג לא לחתום על החוק - עד שגורלו יוכרע בבית המשפט העליון, שצפוי לדון בעתירות בסוף אוגוסט.
הבעיה בבקשה של מיכאלי: חתימת הנשיא אינה תנאי לכניסתו לתוקף של חוק. בניגוד אליה, יתר מנהיגי מפלגות האופוזיציה - יאיר לפיד, בני גנץ ואביגדור ליברמן - לא פנו להרצוג, מכיוון שהם אינם סבורים שפנייה שכזו יכולה להיות אפקטיבית.
"כדי שחוק חדש ייכנס לספר החוקים שלנו, נשיא המדינה צריך לחתום עליו", אמרה מיכאלי בקריאתה. "אתמול העבירה הקואליציה ברוב הדחוק שלה, בניגוד לרצון רוב העם, חוק שפוגע קשות בדמוקרטיה שלנו. מפלגת העבודה עותרת נגדו לבג"ץ וכך גם רבות ורבים אחרים. נשיא המדינה שלנו, בוז'י הרצוג, השקיע מאמצים אדירים בהשגת הסכמה בין הצדדים. הוא הטיל את כל כובד משקלו, פתח את מעונו וגייס שותפים רבים למהלך הזה - אבל הקואליציה שיקרה ורימתה. אתמול היא חוקקה באופן חד צדדי את ביטול עילת הסבירות".
3 צפייה בגלריה
לוין, נתניהו, חיות ובהרב-מיארה. בסוף אוגוסט בג"ץ ידון בביטול עילת הסבירות
(צילום: אלכס קולומויסקי, אלי מנדלבאום, גיל נחושתן)
מיכאלי קראה להרצוג: "אל תחתום על החוק לפני שגורלו יוכרע בבית המשפט העליון. אל תתן ידך למהלך החד צדדי, ההרסני והלא דמוקרטי הזה. תן לבית המשפט הזדמנות אמיתית לדון בחוק, תן למדינת ישראל סיכוי. כולנו נושאות ונושאים אליך עיניים - אל תחתום על חוק ביטול עילת הסבירות שעבר במעמד צד אחד, לפני שיוכרעו העתירות נגדו".
אך האם הנשיא בכלל יכול לסרב לחתום על חוקי המהפכה המשפטית? זה נכון שהנשיא מחויב לחתום על כל חוק שחוקקה הכנסת לפני כניסתו לתוקף, אבל למען האמת חתימת הנשיא היא לא יותר מהליך טכני - ואין לו שיקול דעת בהחלטה אם לאשרר את החוק.
נשיאים ביקרו בעבר חוקים, כמו למשל שמעון פרס בשנת 2012, שתקף חקיקה לשינוי הרכב בית המשפט העליון ולהגדלת הפיצויים בתביעות דיבה שנתפסו כחוקי השתקה. פרס אפילו צוטט אז כמי שאומר ש"אני באופן אישי מתבייש שמנסים להעביר חוקים כאלה. האנשים שאחראים לזה עושים עוול לעצמם ולמדינה".
3 צפייה בגלריה
לטענת העותרים, "יש פגמים מהותיים בהליך ההכנה של הצעת החוק". יו"ר ועדת החוקה רוטמן
(צילום: עמית שאבי)
יריב לוין ויואב גלנט מתווכחים במליאה לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות
(צילום: ערוץ כנסת)
ועדיין, המצב החוקי בישראל הוא שחתימת הנשיא אינה תנאי לכניסתו לתוקף של חוק וכי אין לו וטו שבשיקול דעת על חוק, שנכנס לתוקפו עם פרסומו ברשומות אלא אם כן נקבעה בו הוראה אחרת. היו על הסוגיה הזו כמה דיונים בבג"ץ, שבהם נקבע כי בין אם הנשיא חותם ובין אם לאו – החוק נכנס לתוקף, כך שבפועל אין לנשיא סמכות להשהות את החתימה שלו, ולכן הרצוג כלל לא מתכוון לעשות זאת. בינתיים, הרצוג ימשיך להיות גורם מפתח במאמצים להביא להסכמה רחבה בין הקואליציה לאופוזיציה, ולכן הוא לא מפנה כרגע אצבע מאשימה כלפי מי מהצדדים באשר למי אשם בכישלון השיחות.
אתמול אחר הצהריים, מיד לאחר שהחוק לביטול עילת הסבירות אושר בכנסת, 44 אנשי עסקים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון ופעילים חברתיים הגישו עתירה לבג"ץ נגד ביטול העילה, בטענה כי "ישנו שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". בהמשך הוגשו עתירות נוספות נגד התיקון לחוק היסוד.
