ד"ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפו ynet, מתאר את התרחישים העתידיים
(צילום: ירון ברנר)
נתניהו החליט להפר את הסדר ניגוד העניינים שאוסר עליו לעסוק בחוקי המהפכה המשפטית, ואחרי מכתבה החריף של היועמ"שית – שקבעה כי הצהרתו "בלתי חוקית" – נראה שהתנגשות הרשויות מעלה הילוך. במוקד הדיון הזה עומד אותו הסדר מ-2020, שבעקבותיו בג"ץ הכשיר את כהונתו של נתניהו כראש ממשלה, למרות שהוא מואשם בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
בסביבת נתניהו טוענים אמנם שראש הממשלה לא מפר את ההסדר בהתערבותו במהפכה המשפטית, אבל הוא עשה זאת רק לאחר אישור "חוק הנבצרות" שאמור להגן עליו מהאפשרות הזו, ולמרות שהיועמ"שית גלי בהרב מיארה הבהירה לו שההסדר מונע ממנו לעסוק בחוקים שיכולים להשפיע על המשפט שלו. אז מהו אותו הסדר, מהן העתירות שהוגשו לבג"ץ בנוגע לנבצרות – ומה בית המשפט יכול לעשות כעת?
5 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה, נתניהו וחיות. לקראת התנגשות בסוגיית הנבצרות?
(צילום: AFP, אלכס קולומויסקי, מוטי קמחי)
הסדר ניגוד העניינים של נתניהו, נזכיר, נערך על ידי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט לפני כשלוש שנים, וקבע מגבלות על מעורבותו של נתניהו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק. אף שאת הנוסח הראשון של ההסדר נתניהו סירב לקבל, נוסח נוסף אושר בהמשך על ידי בית המשפט העליון – ונתניהו הכיר בו.
ההסדר הזה היווה כאמור את הסיבה שבג"ץ דחה באותה שנה, ב-2020, עתירה אחרת שביקשה למנוע מנתניהו לכהן כראש ממשלה תחת אישום. הרכב של 11 שופטים קבע פה אחד שנתניהו יכול לכהן כראש ממשלה, והסיבה לדחיית העתירה הייתה שהחוק אינו מונע כהונת ראש ממשלה שנאשם בפלילים. אבל בפסק הדין הייתה קביעה נוספת ומשמעותית: השופטים קבעו כי נתניהו יכהן בכפוף להסדר ניגוד הענייניים – ובכך ביקשו למנוע ממנו להתערב בנושאים שישפיעו על משפטו כראש ממשלה.
בתחילת פברואר השנה, לאחר כינון ממשלתו השישית, היועמ"שית בהרב-מיארה הודיעה לנתניהו שהוא עדיין כפוף להסדר והבהירה שעליו להימנע מהתערבות בשינויים במערכת המשפט – בשל ניגוד העניינים שבו הוא מצוי על רקע משפטו. בין היתר, כך קבעה, עליו להימנע מ"מעורבות בעניינים הנוגעים להחלטות הוועדה לבחירת שופטים ביחס לשופטי בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי בירושלים". בתגובה, הבהיר נתניהו כי עמדתה "אינה מקובלת" עליו, אולם לפי פסיקה נוספת של בג"ץ היועץ המשפטי הוא הפרשן המוסמך של החוק – והחלטתו מחייבת.
הצהרת נתניהו: "אני נכנס לאירוע"
(צילום: לע"מ)
נתניהו היה מעורב בשבועות הראשונים של ממשלתו החדשה בקידום המהפכה המשפטית, שנועדה להחליש מאוד את בית המשפט העליון ולשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים – כך שהקואליציה תשלוט באופן מלא במינוי השופטים. הוא קידם את השינויים הללו, תקשורתית ופומבית. במקביל, הודה שר המשפטים יריב לוין שיש קשר בין הרפורמה למשפט נתניהו. אבל ברגע שהיועצת הזהירה את נתניהו לבל יהיה מעורב ברפורמה, נתניהו אמנם התלונן על הנחייתה – אבל לקח צעד אחורה, לפחות פומבית, והשתדל שלא להתבטא בפרטי התוכנית (אם כי ההערכה היא שמאחורי הקלעים הוא המשיך להיות מעורב). הסיבה הייתה, כפי הנראה, חששו של נתניהו שיוציאו אותו לנבצרות בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים.
אז מה הוביל לשינוי של נתניהו שחזר שלשום לדבר על הרפורמה ואף הצהיר כי הוא "נכנס לאירוע"? כאן נכנס התיקון לחוק הנבצרות. התיקון הזה נעשה על רקע עתירה שהגישה בפברואר התנועה לאיכות השלטון, שבה נטען כי נתניהו מפר את ההסדר, ועל כן עליו לצאת לנבצרות. זו הייתה עתירה שנייה בנושא, לאחר שקודמתה נדחתה על הסף.
אלא שבניגוד לפעם הקודמת, הפעם בג"ץ לא דחה את העתירה על הסף, ואף שלא החליט עדיין אם לקיים דיון בנושא, הוא הורה לנתניהו וליועמ"שית להציג את עמדתם לעתירה בתוך חודש. העתירה הזו עדיין תלויה ועומדת, והיועצת המשפטית אמורה להגיב עליה מחר. נתניהו טען לאחרונה כי אין לבית המשפט סמכות לדון בנושא.
5 צפייה בגלריה
היועמ"ש הקודם מנדלבליט. נתניהו סירב לנוסח הראשון של ההסדר שניסח, אבל הכיר בשני
(צילום: רויטרס)
בעוד העתירה תלויה ועומדת בבג"ץ, החלה הכנסת בחקיקת בזק של חוק הנבצרות החדש – שאמור כאמור לחסן אותו מפני האפשרות הזו. החוק הישן דן במצבים שבהם "נבצר" מראש הממשלה למלא את תפקידו, אבל לא פירט באילו נסיבות ניתן להכריז על נבצרות. המצב המוכר של נבצרות הוא בעיקר בריאותי, כמו במקרה של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון ז"ל.
אבל בהיעדר פירוט סיבות, החוק למעשה "שתק" – ובית המשפט היה זה שנדרש לדון בסיבות לנבצרות. בעתירות שונות בעבר קבע בג"ץ מפורשות שנבצרות אינה רק מטעמי בריאות. בנוסף, בעתירה שהוגשה בזמנו נגד אהוד אולמרט (ונדחתה), נקבע שהיועמ"ש הוא הגורם שרשאי להכריז על נבצרות, וכי ניתן לעשות זאת מחמת הליך פלילי, אבל רק במקרים נדירים ויוצאי דופן.
הסוגיה עלתה גם בשלב ההוכחות במשפט נתניהו, ובעתירה אז להוצאתו של נתניהו לנבצרות, שנדחתה אף היא, קבע השופט דוד מינץ: "לא קמה עילה להתערב בקביעת היועץ המשפטי לממשלה, כי בשלב זה לא התבססה עילה שבגינה נבצר מהמשיב למלא את תפקידו".
למרות שבג"ץ טרם קבע דיון בנושא עתירת הנבצרות והיועמ"שית לפי ההערכות לא הייתה צפויה להכריז על נתניהו כנבצר, החלה הקואליציה לקדם במהירות את חוק הנבצרות החדש. החוק קודם במהירות, וביום חמישי בבוקר הוא אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית במליאה.
החוק החדש – תיקון לחוק יסוד: הממשלה – קובע שההוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאיננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו, או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו, ואז תובא הבקשה להצבעה בכנסת – שם יידרש רוב של 80 ח"כים למהלך. בכך החוק מונע כמעט לחלוטין הוצאה של ראש ממשלה לנבצרות. בנוסף, משמעותו היא כי מי שמוסמך להוציא את ראש הממשלה לנבצרות היא כבר לא היועמ"שית, כפי שנקבע בעבר בהחלטות העליון.
שלשום, שעות אחרי אישורו הסופי של החוק, התנועה לאיכות השלטון מיהרה לעתור נגדו לבג"ץ, בטענה שהוא קובע תנאים בלתי אפשריים להוצאת ראש ממשלה לנבצרות. שופט העליון אלכס שטיין קבע שעל ראש הממשלה, היועמ"שית והכנסת להגיב לעתירה בתוך חודש – אך חשוב מכך לא הוציא צו זמני להקפאת החקיקה, והחוק נכנס בשל כך לתוקף.
5 צפייה בגלריה
השופט אלכס שטיין. לא הקפיא את חוק הנבצרות, ותוך שעות נתניהו הפר פומבית את ההסדר
(צילום: עמית שאבי)
נתניהו כינס עוד באותו יום מסיבת עיתונאים, והודיע שיעסוק במהפכה המשפטית ללא עצירת החקיקה. "לצערי, עד היום ידיי היו כבולות. הגענו למצב אבסורדי, שאם הייתי נכנס לאירוע הזה, כפי שהתפקיד שלי מחייב, איימו להוציא אותי כראש הממשלה לנבצרות. דבר שהיה מבטל את תוצאות הבחירות ואת רצונם של מיליוני אזרחים. זה דבר אבסורדי שלא ייתכן בדמוקרטיה מתוקנת", אמר נתניהו בנאומו, שבו הצהיר גם על המשך החקיקה.
תגובת היועמ"שית, והאפשרויות של בג"ץ
אז המשמעות של הפרת ההסדר? כעת ישנן שתי עתירות תלויות ועומדות בסוגיית הנבצרות – האחת מבקשת להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, ואילו השנייה מבקשת לבטל את התיקון לחוק היסוד. בג"ץ צפוי להכריע בהם בהמשך וייתכן שיתערב בחקיקה הפרסונלית.
בינתיים לא ניתן להכריז על נתניהו כנבצר, אך הוא עדיין מחויב לעמוד בהסדר ניגוד העניינים שלו, ובהפרתו הוא אף מסתכן בהעמדה לדין פלילי בעבירה של הפרת אמונים. נתניהו עשוי גם להיות חשוף לעבירה של ביזיון בית משפט, בגלל הפרת פסיקת בג"ץ. בהקשר זה יצוין כי במכתב ששלחה לו אתמול בהרב-מיארה, היא קבעה שרה"מ הפר החלטות קודמות של העליון.
בעתירות לבג"ץ יהיה כמובן משקל חשוב לעמדתה של היועמ"שית, ובנוגע לזו שקוראת להוצאת נתניהו לנבצרות היא אמורה כאמור להגיש את תגובתה כבר מחר. עד עתה ההערכה הייתה שהיא תתנגד לכך, אבל כעת אומרים גורמים משפטיים שאם בהרב-מיארה תמצא שנתניהו אכן עומד בניגוד עניינים – היא לא תוכל להגן עליו.
במקביל, מומחים למשפט חוקתי בכנסת שעסקו בחקיקת "חוק הנבצרות" קובעים כי ראש הממשלה הוכיח, בניגוד לדברי המציעים, שהחוק הוא אכן פרסונלי ונתפר למידותיו – ולכן הוא פסול. להערכתם, נתניהו ביקש לחוקק את החוק כדי להסיר מעליו את כבלי ניגוד העניינים ולנווט את השינויים באופן אישי.
