בהחלטה שאותה הסביר מטעמי "יעילות", הוציא הערב (יום ד') בג"ץ צו על תנאי שבו הוא מורה למדינה ולכנסת להשיב מדוע לא יבוטל התיקון ל"חוק: יסוד השפיטה" - שביטל את היכולת לבקר החלטות ממשלה ושרים באמצעות עילת הסבירות.
בג"ץ לא נוטה להוציא צו על תנאי בכל עתירה, בטח לא באחת שנוגעת לחוק יסוד, אלא רק במקרים שבהם יש סיכוי שהעתירה תתקבל. בהחלטה קבע למעשה בג"ץ שכל שלל העתירות השונות יידונו בדיון אחד בלבד - ב-12 בספטמבר - כשברקע עוד שורת דיונים טעונים בחודש הזה, בהם נגד חוק הנבצרות, שגם בעתירה נגדו הוציא בג"ץ למדינה צו על תנאי, ואי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים.
"בטרם תוגשנה התגובות המקדמיות, מטעמים של יעילות הטיפול בעתירות ומטעמים אלה בלבד, בלא שיהיה בכך משום הבעת עמדה לגופם של דברים, החלטנו להורות על מתן צו על תנאי כמבוקש בעתירות שבכותרת", נכתב בהחלטת בית המשפט הערב. הוא דרש מ"המשיבים" של העתירה, בהם גם הכנסת והמדינה, להשיב על העתירות השונות עד 3 בספטמבר בשעה 14:00. העותרים יידרשו לספק את עיקרי הטיעונים שלהם עד 7 בספטמבר.
עוד נכתב בהחלטה כי ייתכן שהדיון יתקיים בשידור ישיר. "בהמשך לבקשות שהוגשו בנושא, ובהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 70(ב) לחוק בתי המשפט, אנו בוחנים אפשרות לקיים שידור ישיר של הדיון בהליכים. ככל שיש למי מהצדדים הסתייגות מקיום השידור, עליו להודיע על כך עד ל-24 באוגוסט", נכתב.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף את החלטת בג"ץ. "ההחלטה להוציא צו על תנאי בעתירה נגד החוק לצמצום עילת הסבירות היא התנהלות שקופה למדי של בית המשפט העליון, שמדלג על שלבים ופועל בכל דרך כדי לקבל את העתירה לביטול חוק יסוד", הוא אמר. "רבים מרגישים שחלק גדול מהשופטים שדנים בעתירה כבר החליטו למעשה מה יכריעו בה. כדי שאמון הציבור במערכת המשפט יגבר, היה מצופה וראוי מבית המשפט לא לקצר הליכים ולאפשר דיון בלב פתוח ונפש חפצה".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, מסר לאחר ההחלטה: "אנחנו מברכים את שופטי בית המשפט העליון שמוכיחים אומץ לב ונעמדים כחומה בצורה נגד חוקי ההפיכה המשטרית המסכנים את עתידה הדמוקרטי של מדינת ישראל. צעד אחר צעד ניאבק ונבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית שממשלת נתניהו והקיצונים מבשלים לנו. מדינת ישראל לא תהיה דיקטטורה. נגן על הדמוקרטיה הישראלית בגופנו ובנפשנו״.
החלטה זו של בג"ץ מגיעה על רקע איומי הקואליציה נגד התערבות בחוקי יסוד. ביום ראשון ראשי מפלגות הקואליציה פרסמו הודעה שבה ציינו כי "אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד ואין לו סמכות לקבוע שחוק היסוד יכנס לתוקף בתקופה מאוחרת. אין גם לאף בית משפט סמכות לבטל את תוצאות הבחירות ולאפשר הוצאת ראש ממשלה לנבצרות, דבר שמבטל את הדמוקרטיה מיסודה".
לדבריהם, "החלטה כזאת שומטת את הבסיס המשותף בין הרשויות שהיה מוסכם לאורך השנים. הציבור בישראל נדרש כרגע לרגיעה, להידברות ולהסכמה. בזמן שכזה נדרשים אחריות ואיפוק מצד כלל הרשויות".
לפני כשבועיים ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב להתחייב שיציית לפסיקת בג"ץ במקרה שיפסול את החקיקה לביטול עילת הסבירות. "זה סוג של ספירלה. אני מקווה שלא נגיע לכך", אמר נתניהו בריאיון ל-CNN. הוא גם הזהיר מפני כניסה של המדינה לטריטוריה "לא נודעת", כלשונו. כמה ימים לאחר מכן העבירו בליכוד מסר לבג"ץ: "ממשלות ישראל הקפידו תמיד לכבד את החוק ואת פסיקת בית המשפט, ובית המשפט תמיד הקפיד לכבד את חוקי היסוד".
בדיון ב-12 בספטמבר בג"ץ ידון בעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות בהרכב מלא של 15 שופטים, לראשונה בהיסטוריה. בראש ההרכב תעמוד הנשיאה אסתר חיות, ולצדה המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן ושופטי העליון יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב, יחיאל כשר ורות רונן.
ביום ראשון הודיע בג"ץ שידון בתיקון לחוק הנבצרות בהרכב מורחב של 11 שופטים ב-28 בספטמבר. בדיון הראשון עלתה שאלת הסמכות של בג"ץ לפסול חוקי יסוד, והשופטים הבהירו כי לבג"ץ יש הסמכות לפסול במקרים קיצוניים את החוקים - ואף אמרו כי אין להשוות זאת לחוקה האמריקנית. בישראל, נסביר, חוקי יסוד ניתן להעביר ברוב רגיל שממנו נהנית כל קואליציה - כך שניתן לשנותם שוב ושוב, כפי שהכנסת אכן עושה. בארה"ב, מנגד, כמעט שלא עוברים תיקונים לחוקה, שכן כדי לעשות זאת נדרשים החוקים לעבור משוכות רבות וקשות יותר.
