שר המשפטים יריב לוין פרסם אמש (שבת) אולטימטום לשופטי בג"ץ, שלדבריו "לא הותירו לו ברירה" - וכשחייבו אותו למנות נשיא לבית המשפט העליון תוך חודש, הם חייבו אותו לפעול כדי ליישם את סמכויותיו כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים - למנות נשיא לבית המשפט, אחרי שהמשרה אינה מאוישת יותר משנה וחודשיים.
השר, שפגוע מכך שהוא מוכרח ו"מושפל" על-ידי שופטי בג"ץ, שלטענתו מתערבים בסמכותו וכופים עליו לבצע מהלך חשוב, מבלי שסוכם "דיל" נרחב לנשיא ושופטים לעליון - החליט לשוב לתוכניתו הראשונית שנגנזה בשל המחאות במרץ אשתקד. כוונתו של השר היא לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים - הצעת החוק שעומדת בליבת המהפכה המשפטית שלו ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו. אותה החקיקה עברה בקריאה ראשונה ושנייה לפני כחצי שנה, אולם אז נעצרה - וכעת מאיים השר להשיב אותה לשולחן הכנסת. אז מהי חשיבות הוועדה לבחירת השופטים, מה הצעת החוק של לוין אומרת, מה הפשרה שהציע שאותה דחו שופטי העליון - ומי בקואליציה מאיים לבלום אותה? ynet עושה סדר.
ינואר 2023: יריב לוין מציג את המהפכה המשפטית
(צילום: ערוץ כנסת)
חשיבות הוועדה לבחירת שופטים
שר המשפטים יריב לוין סימן עוד בתחילת המהפכה המשפטית את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כאחד מיעדיו המרכזיים - והחוק עומד בלב ליבה של "הרפורמה המשפטית", שעליה הכריז בינואר אשתקד. לוין יודע על מה הוא מדבר. השגת רוב בוועדה היא מבחינתו יעד מרכזי לשינוי הרכב בית המשפט העליון.
זהות שופטי העליון אמורה מבחינתו להבטיח הסטת כיוון מבית משפט ליברלי לבית משפט שמרני שימעט להתערב בנושאי מדיניות, מינויים ונורמות, וישנה את האיזונים בין צורכי ביטחון לערכים ליברליים, בין דת ומדינה, הפחתת רגולציה ועוד.
בנוסף, חשוב להדגיש כי זהות השופטים חשובה ללוין כדי להמשיך את ביטול המהפכה החוקתית של אהרן ברק מ-1992 - האקטיביזם השיפוטי: הפסקת הביקורת השיפוטית על חוקי היסוד וחוקים רגילים, הפחתת הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה ועל מינוייה, ואי-התערבות בנושאי ליבה כמו דת ומדינה, ביטחון ושטחים. מלבד זאת, לוין רוצה שהנשיא הבא לא ישפיע על קביעת הרכבי העליון - כי הוא טוען שבקביעת ההרכבים, הנשיא קובע גם את התוצאה.
מתנגדי לוין טוענים כי השר וראש הממשלה נתניהו חוששים שאם תקום ועדת חקירה ממלכתית, הנשיא עמית יקבע בראשה שופט לעומתי לממשלה, שיקבע גם את הרכב הוועדה.
הצעת החוק - וסלע המחלוקת
הוועדה לבחירת שופטים מונה כיום תשעה חברים: יו"ר הוועדה הוא תמיד שר המשפטים שאחראי על כינוס הוועדה וניהול סדר היום, שלושת השופטים הוותיקים ביותר של העליון ובראשם הנשיא המכהן, שר נוסף של הממשלה שנבחר על-ידה (כלומר נציג קואליציה לצידו של שר המשפטים), שני חברי כנסת - כשהנוהג הוא נציג לקואליציה ונציג לאופוזיציה, וכן שני נציגים ללשכת עורכי הדין.
הצעת החוק שעברה קריאה ראשונה מציעה שינוי משמעותי בהרכב הוועדה הממונה על מינוי שופטי העליון. כל אחת מקבוצות השופטים, השרים וחברי הכנסת, תיוצג בשלושה נציגים, בעוד נציגי לשכת עורכי הדין יוחרגו. בקואליציה יישמר רוב בוועדה, שכן יש לה חמישה נציגים מתוך תשעה, בהם שלושה שרים ושני חברי כנסת מהקואליציה, מה שיאפשר להם להעביר כל מינוי שופט. לוועדה יהיה מנגנון חדש, שבו ימונה יו"ר הוועדה – שר המשפטים, ושני שרים נוספים, לצד שלושה חברי כנסת, אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, וכל חברי הכנסת יהיו שותפים להליך.
הצעת החוק, שהייתה אבן מרכזית במהפכה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין, ביקשה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ותחילה כללה גם אפשרות לשימוע שופטים בפני חברי כנסת ומנגנון הדחה, אך עברה שינויים רבים שצמצמו אותה באופן יחסי. לאחר הצבעות סוערות בוועדת החוקה על אלפי הסתייגויות שהגישה האופוזיציה, הצעת החוק הונחה על שולחן מליאת הכנסת, מוכנה להצבעה סופית בקריאה שנייה ושלישית. עם זאת, נתניהו עצר את אישור הצעת החוק והחקיקה המתלווה לה, והקואליציה לא הסירה את החוקים משולחן הכנסת, מה שצפוי לאפשר לה להעלותם להצבעה במליאה בכל עת שתרצה.
בנוגע לבחירת שופטים לערכאות השונות, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הציע להקים שתי ועדות – אחת לבחירת שופטי העליון, והשנייה לבחירת שופטי הערכאות הנמוכות. לפי הנוסח שאושר, הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה מ-9 ל-11 חברי ועדה, עם הרכב מתחלף. במקרה של בחירת שופטים לבית המשפט העליון, ההרכב יכלול את נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים, שר המשפטים ועוד שני שרים מסיעות שונות, שלושה חברי כנסת מסיעות שונות בקואליציה ושני חברי כנסת מסיעות שונות מהאופוזיציה.
במקרה של בחירת שופטים לערכאות נמוכות יותר, ההרכב יכלול נשיא של העליון, נשיא של בית משפט מחוזי שנבחר על-ידי נשיאי המחוזי ונשיא של בית משפט שלום שנבחר על-ידי נשיאי השלום. הבחירות יתקבלו ברוב קולות, והמועמדים שיסוננו על-ידי הוועדה יוזמנו לשימוע בכנסת, שם תוכל להתבצע התנגדות ציבורית למועמדויות.
סלע המחלוקת העיקרי כרגע הוא בחירת השופט השמרן, שהשר אמור למנות מבין שני מועמדיו ‑ ד"ר רפי ביטון או ד"ר אביעד בקשי, היועץ המשפטי של פורום "קהלת". שופטי העליון החברים בוועדה מסרבים זה שנה למנותם בטיעון שאינם עומדים ב"סטנדרט" המקצועי של שופטי העליון, ולטענתם הם כופרים בסמכותו של בית המשפט העליון בכל הקשור לביקורת שיפוטית על חוקים ועל חוקי יסוד.
השר לוין הסביר לבני שיחו שהטענה שהייתה בזמנו למ"מ הנשיא עוזי פוגלמן, לפיה ביטון ובקשי לא מקבלים את השיטה של העליון, מקוממת. "זו חזרה על הטענה שלברק הייתה נגד בחירת פרופ' רות גביזון. כן, יש משפטנים שחושבים אחרת מחלק מהשופטים בעליון", הוא אמר. "לתפיסה המשפטית הזו יש תמיכה עצומה בציבור, והגיע הזמן שהיא תישמע בבית המשפט העליון. השופטים חוששים בדיוק מזה - שיישמעו בבית המשפט קולות אחרים של מחשבה עצמאית".
חשוב לציין כי גם אם הצעת החוק תעבור בקריאה שנייה ושלישית, יוגשו עתירות לביטולו. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כבר הודיעה שלא תגן על החקיקה, כיוון שהיא נוגעת לשינוי כללי יסודות הדמוקרטיה, לדבריה, ופוגעת בהפרדת הרשויות.
הנאום התקיף של השופט עמית, ביום חמישי
(צילום: מיקי שמידט )
הפשרה שנדחתה
בניסיון אחרון להגיע להסכמות, הציע לוין מתווה, שנראה כך: יצחק עמית, השופט הוותיק ביותר, ייבחר לנשיא העליון; השופט נעם סולברג יהיה המשנה לנשיא; לוין ימנה את ד"ר ביטון או ד"ר בקשי לשופט השמרן; לוין יבחר את השופטת השנייה לעליון, מקרב שופטות בתי המשפט המחוזי; השופטים יבחרו מועמד ליברלי; ייבחרו בהסכמה חמישה שופטים לבית המשפט המחוזי בירושלים; ונציב תלונות על שופטים ייבחר על דעת לוין ועמית - ובכך תיגנז החקיקה המתקדמת בוועדת החוקה של הכנסת אשר הייתה משנה את דרך בחירת הנציב והופכת אותה לפוליטית.
כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות" השופט עמית דחה את מתווה הפשרה שהציע שר המשפטים יריב לוין כיוון "שהוא מציב אותו במצב של ניגוד עניינים עצמי". השופט עמית סבור כי העובדה שהוא צריך להסכים, בשמם של שופטי העליון, לדיל הכולל את בחירתו לנשיא העליון מציבה אותו בעמדה בעייתית. לעומת זאת, השר לוין ששואף להגיע לפשרות ולהסכמות שיפתרו את המשבר החוקתי החריף, טוען בתשובה שהוא אינו רואה בעיית ניגוד עניינים בהסכמה לדיל, והוא מוכן להסביר זאת לציבור.
בג"ץ קבע בחמישי כי על לוין למנות נשיא לעליון בתוך חמישה שבועות, עד 16 בינואר. בהחלטה נכתב כי "פועלו של שר המשפטים עד כה אינו מגשים את הקביעה העקרונית - החובה להביא את בחירת נשיא בית המשפט העליון להצבעה על-ידי חברי הוועדה לבחירת שופטים". עוד נכתב: "לנוכח האמור, ובהתחשב במשך הזמן הסביר הנדרש, להערכתנו, לאפשר לוועדה לבחירת שופטים למצות את הדיונים בנושא, אנו מורים כי על שר המשפטים להעלות את בחירת הנשיא לבית המשפט העליון להצבעה על-ידי חברי הוועדה עד ליום 16 בינואר 2025".
דקות ספורות לפני פרסום ההחלטה יצא השופט עמית בנאום תקיף נגד שר המשפטים. הוא האשים כי "בימים אלה אנו עדים לניסיונות לחתור תחת הרשות השופטת ולהחלישה - עד כדי חשש ממשי לכרסום בעצמאות המוסדית של הרשות השופטת וביסודות הפרדת הרשויות". מקורבי לוין טענו בתגובה כי "זו הכרזת מלחמה".
3 צפייה בגלריה
יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף. מתנים את התמיכה במהפכה המשפטית - בקידום חוק ההשתמטות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
האולטימטום של לוין - וההתנגשות עם החרדים
לפני הקפאת המהפכה המשפטית עברה הצעתו של לוין לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בקריאה ראשונה ואושרה בוועדת חוקה, כך שהיא מוכנה לקריאה שנייה ושלישית. בפוסט ארוך שפרסם אתמול, טען לוין כי שופטי בג"ץ לא הותירו לו ברירה, וכשחייבו אותו למנות נשיא לבית המשפט העליון תוך חודש, הם חייבו אותו לפעול כדי להשיב את סמכויות הממשלה. הוא התייחס בכך לכוונתו לחוקק את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
השר לוין ציין בפוסט הראשון שפרסם אמש כי ב-26 באוגוסט הוא פנה לממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט עוזי פוגלמן, והעלה כמה הצעות, בהן פשרה שלפיה השופט יוסף אלרון ימונה לנשיא לתקופה של כשנה, ואחריו ימונה מועמד השופטים. "דקות לאחר ששלחתי לשופט פוגלמן את הצעתי - הוא דחה אותה בבוז מבלי שדן בה בכלל", ציין לוין. "השופט פוגלמן ידע היטב שאני מוכן לדון על פרטי ההצעה. גם מ"מ הנשיא הנוכחי, השופט יצחק עמית, יודע זאת. אך הם בחרו להתחפר בסרבנותם".
שר המשפטים כתב עוד: "ביום חמישי האחרון, במהלך חסר תקדים, החליט ההרכב שהוא עצמו יקבע את סדר יומה של הוועדה, ופסק דד-ליין - להביא הצבעה על מינוי נשיא תוך חמישה שבועות. וההליך? הוא לא חשוב. בלי זמן לדיון אמיתי בהסתייגויות הרבות שהוגשו. במקביל, מנעו השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין את שידור דיוני הוועדה, כדי שיוכלו למנות את השופט עמית במחשכים, בהתעלם מההסתייגויות הרבות והשאלות הקשות שעולות מהן".
עם זאת, ההצעה של לוין עלולה להיבלם - דווקא על-ידי שותפיו לקואליציה. "לא נתמוך בשום מהלך הקשור לרפורמה המשפטית, אם בכלל, עד שתהיה התקדמות משמעותית בנושא חוק הגיוס", אמר הבוקר ל-ynet בכיר ביהדות התורה. "הרפורמה המשפטית של לוין היא זו שמנעה מלכתחילה את חקיקת חוק הגיוס. כשהחרדים ביקשו לקדם את החוק, נאמר להם שלא ניתן לעשות זאת בזמן חקיקת הרפורמה, בטענה שזה לא יעבור ציבורית".
"מעניין שלפתע חוקים בעייתיים אחרים מצליחים לעבור במהירות בקואליציה. באופן כללי, אנו מתנגדים לנושא 'הרפורמה המשפטית', שמובילה לקרע ופילוג בעם, ולא בטוח שנהיה שותפים לכך", אמר הבכיר.
ב"דגל התורה" הליטאית, שמאוחדת ביהדות התורה עם "אגודת ישראל" החסידית, אמרו לשר לוין: "באופן כללי כיום לא מתעסקים בענייני הרפורמה ולא מתעסקים בשום רפורמה אחרת וחוקים מסוג זה, אלא מתעסקים במה שמעניין אותנו בלבד". בשורה התחתונה, החרדים מחדדים את עמדתם: הם דורשים שוב מפורשות את קידום חוק ההשתמטות מגיוס, ומתנים זאת בקידום חוקי המהפכה המשפטית.
3 צפייה בגלריה
השר סער. לשכתו פרסמה הבהרה לאחר ישיבת ראשי מפלגות הקואליציה
(צילום: REUTERS/David W Cerny)
גם שר החוץ גדעון סער לא הביע תמיכה בחוק שהציע לוין לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ אמר בישיבת ראשי הקואליציה שהתקיימה היום: "אני לא מבין למה השופטים זרקו מהחלון כל פשרה שהבאנו, נראה שהם פשוט רוצים לדרוס אותנו". השר דודי אמסלם הגיב: "צריך ללכת על זה, על התיקון". סער אמר: "המ"מ גם ככה נשיא בפועל, עם כל הסמכויות, וזה לא ייתן כלום לעשות את זה, כי כל מהלך גם ככה ייפסל או שלא יהיה ישים במסגרת לוחות הזמנים". השרים בצלאל סמוטריץ' ואריה דרעי הסכימו עם עמדת סער. בהמשך התפתח עימות בין השרים סמוטריץ' ולוין, והוסכם לא לקבל החלטה.
לשכת השר סער פרסמה הבהרה בתום הדיון: "הוא תמך ותומך בקידום רפורמות מושכלות במערכת המשפט. השר סער מתנגד לחזרה לחקיקה שהוצעה ב-2023 בעניין הוועדה לבחירת שופטים. ניתן לבחון ולקדם שינויים בנושא זה, אך לא לפי הצעת 2023 ובוודאי לא שינויים בעלי תחולה רטרואקטיבית".
עוד נמסר מלשכתו של החוץ: "השר תמך ותומך בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע להעברת סמכויות היועץ לגבי חקירה והעמדה לדין של נבחרי ציבור, בהתאם למתווה ההצעה שגיבש ב-2022 בנושא. השר סער סבור כי בעת הזאת נדרשת אחריות רבה להימנע מהחרפת המתחים בחברה הישראלית וכל מהלך צריך להיות שקול ולקחת בחשבון את האתגרים הביטחוניים והמדיניים האדירים שעימם מתמודדת ותתמודד ישראל בתקופה הקרובה".
