תיעוד מהאוויר: כך נראה מעצר המחבלים בג'נין
(צילום: דובר צה"ל)
בכל עשרות שנות קיומו, תחום ההתמחות העיקרי של השב"כ היה מודיעין אנושי קלאסי. מהסוג שמכירים מספרי ריגול: סוכן בכיסוי שחודר לארגון טרור, רכז פוגש משתף פעולה בשטח, חוקר שואב מידע ממבוקש שנעצר, קשב שמאזין לשיחות טלפון של ארכי-מחבל. עשרות צורות של מגעים ישירים או עקיפים בין בני אדם שהניבו לשב"כ מידע ומודיעין לסיכול טרור. הטכנולוגיה בארגון עד העשור הנוכחי - בעיקר האזנות וציתות לתקשורת - נועדה לסייע ולאפשר את המגעים והמעקב האנושיים, ולענות על צרכים טכניים ספציפיים בעת מבצעי סיכול. למשל הטלפון הממולכד שהופעל מרחוק מכלי טיס אחרי שיחת טלפון שווידאה ש"המהנדס", יחיא עייאש, מחזיק את המכשיר ליד אוזנו. לא עוד.
מבצע תפיסת המחבלים שברחו מהכלא הוא הדוגמה האחרונה לכך שכיום האיסוף והסיכול מבוססי הטכנולוגיה הם תחום עצמאי התופס נפח מתרחב והולך מהמשאבים ומהעשייה של השב"כ. בארגון משוכנעים שעתיד המודיעין המסכל נמצא בהייטק ובסייבר. יש מנעד רחב של סוגי סיכול מהטקטי לאסטרטגי: החל בסיכול פיגועים ותקיפות סייבר קטנות ומיצוי הדין עם המפגעים, ועד פגיעה ויוזמה לשיבוש היכולות והכוונות של מדינות ושל צבאות טרור (למשל חיזבאללה) לתקוף תשתיות ואינטרסים חיוניים של ישראל. "ביג דאטה", "בינה מלאכותית", "למידת מכונה", הגנה בסייבר, התקפה בסייבר - אלה התחומים הטכנולוגיים שבהם מתכוון השב"כ להשקיע בשנים הקרובות.
סיבה עיקרית אחת לאסטרטגיה התפעולית הזו היא שבשב"כ מאמינים שהם קרובים למיצוי התועלות הסיכוליות שאפשר להפיק ממודיעין אנושי קלאסי המבוסס על עבודת שטח, "דסקאות", חקירות וטכנולוגיות "מסורתיות" (למשל האזנה). אגב, סביר להניח שאם המשטרה תאמץ לפחות חלק משיטות הפעולה והחקירה של השב"כ, תכשיר אנשים ותקים מנגנונים דומים, אפשר יהיה לצמצם משמעותית את הפשיעה במגזר הערבי ולהשיג יותר הרשעות. אבל בשב"כ מסתכלים כבר הלאה וחזון הארגון המעודכן נפתח במשפט: "להקדים בכל זמן ומקום". מילת המפתח היא "להקדים".
כדי לסכל מתקפת סייבר מארץ רחוקה צריך "להיות שם" לפני שהיא יוצאת לדרך. כדי לסכל מרחוק טרור העתיד לצאת מעזה נחוצה טכנולוגיה שלא הייתה עד לשנים האחרונות בסל הכלים של השב"כ. פעילי הטרור בעידן הנוכחי נזהרים ואינם מתקשרים ביניהם באמצעות טלפונים או אמצעים ושיטות תקשורת קונבנציונליים אחרים. אפילו בחמאס כבר מתחילים לאסוף מודיעין ומנסים לתקוף בסייבר, שלא לדבר על חיזבאללה ופטרוניו האיראנים. השב"כ אחראי להגן מפני ריגול ולמנוע או לבלום מראש מתקפות סייבר על תשתיות ממלכתיות חיוניות. מכאן שכניסה מסיבית ומהירה לעולם ההייטק הכרחית.
דוגמה למקרה של התמודדות עם בעיה לא מוכרת בעיקר בעזרת טכנולוגיה היא האופן שבו השב"כ וצה"ל פעלו מול גל "פיגועי הבודדים" ב-2015. השימוש הזריז שעשו ב"ביג דאטה" אפשר לא רק לנטר עשרות אלפי פוסטים וציוצים, אלא גם לברור מהם את אלה המעידים על כוונה לפגע, לעמוד על הזהות האמיתית והכתובת של מי שעומד מאחוריהם וליזום פעולה מונעת. כל זה תוך דקות.
הערה לטובת מי שאינו בקי בעולם המושגים ההייטקיסטי: "ביג דאטה" ("נתוני-עתק" על פי האקדמיה ללשון) הם מיליוני פריטי מידע שנאגרים, וטכנולוגיות עיבוד שלהם מאפשרות למצות תוך פרק זמן קצרצר, הנמדד בדקות ובשעות, את המידע הרלוונטי הממוקד הנחוץ למבקש. על רקע השימוש בשב"כ לאיתור מגעים עם מאומתי קורונה, במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" נחשף האמצעי הטכנולוגי שמכונה "הכלי" - מאגר נתונים סודי אדיר, שאוסף באופן שיטתי מידע על כל אזרחי ישראל באמצעות הטלפונים הניידים שלהם.
שב"כ ומוסד: איראן ניסתה לפתות ישראלים לצורך חטיפתם בחו"ל
(צילום: שב"כ)
חשוב מאוד לציין בהקשר זה שהשב"כ לא זנח ואינו עומד לזנוח את ה"יומינט". המטרה היא להעצים ולהרחיב באמצעות הטכנולוגיות החדישות את יכולות היחידות העוסקות במודיעין אנושי. לאחרונה כבר "ירדו" אנשי טכנולוגיה עילית לדרגי השטח ושולבו ביחידות ובחטיבות הפועלים במסגרת המרחבים (כמו פיקודים בצה"ל) הגיאוגרפיים. כבר היום יותר מרבע מעובדי השב"כ הם אנשי טכנולוגיה ובארגון עוסקים באינטנסיביות ב"ציד ראשים" טכנולוגיים ובשימורם בארגון.
המודיעין האנושי פחות רגיש ופגיע לשיבושים טכנולוגיים ובהתמודדות הקלאסית, מוח מול מוח, יש עדיין לגניוס היהודי ולניסיון ה"יומינטי" שנצבר יתרון יחסי. בתחום הטכנולוגיה הרוסים והסינים טובים לא פחות, כנראה יותר מאיתנו
לשב"כ יש עניין מיוחד לגייס מספר לא גדול של "טאלנטים" שניחנו בחשיבה טכנולוגית יצירתית יוצאת דופן. לאלה הארגון מוכן לשלם משכורות שבהחלט עומדות בסטנדרטים הגבוהים של השוק הפרטי. תדע כל אם עברייה שאת המשכורות הגבוהות ביותר בשב"כ מרוויחים הטאלנטים הטכנולוגיים הצעירים האלה. לצד הכסף, שב"כ מציע להם עניין ותחומי התמחות שכמעט לא יפגשו בשוק הפרטי. נכון, רבים מהם יעזבו כעבור כמה שנים, אבל בינתיים השב"כ הפיק מהם את המיטב היצירתי הטרי שלהם. במקומם יגויסו מוחות צעירים מבריקים אחרים, וחוזר חלילה.
בנוסף לכך השב"כ ממשיך לטפח את תפיסת "השילוביות" שהתפתחה בתקופת האינתיפאדה השנייה והחיסולים שכונו סיכולים ממוקדים. אז היה צורך תחילה "להפליל" מודיעינית את המועמדים לסיכול כדי לקבל אישורים מהמפקדים ומהדרג המדיני, אחר כך לאסוף את המודיעין הנדרש, להתאים את האמצעים, לרוב האוויריים, באופן שלא ייפגעו אזרחים לא מעורבים - ולבסוף, בשעת הביצוע, להבטיח זיהוי מפליל בזמן אמת ובמיקום. את כל זה אפשר היה לבצע רק באמצעות שיתוף פעולה הדוק בצוותים משותפים שבהם ישבו אנשי שב"כ, כולל אנשי יחידות טכנולוגיות ומבצעיות של הארגון, אנשי אמ"ן והיחידות הטכנולוגיות שלו ובראשן 8200, אנשי חיל האוויר ולפי הצורך גם המוסד והמשטרה.
עוד בימי דיסקין כראש השב"כ הוחלט להסיר מחיצות וחומות של מידור וסודיות כדי שאפשר יהיה "להתיך" את המידע המתקבל מכל הסנסורים, אם זה מל"טים ורחפנים, האזנות, רשתות חברתיות ומצלמות נגד גניבות, לכדי תמונה אחת אמינה שתורכב בחמ"לים מיוחדים שמהם מנוהלים מבצעי הסיכול. השילוביות הזו היא גם שהביאה בסופו של דבר ללכידתם המהירה של האסירים הבורחים מכלא גלבוע.
3 צפייה בגלריה
מחלקת הסייבר של השב"כ. טאלנטים במספר מוגבל, אבל בשכר גבוה
(צילום: שב"כ, באדיבות ישראל דיפנס)
כוח אדם מעולה הוא רק מרכיב אחד. תרבות ארגונית המעודדת יצירתיות וחשיבה פתוחה היא מרכיב חשוב נוסף ולכן הקים השב"כ לאחרונה בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב גוף העוסק בחדשנות שבוחן ותומך בסטארט-אפים, גם כאלה שלא משרתים ישירות את הארגון, מתוך הבנת ההשפעה שלהם על רוחו ושל פוטנציאל היזמים. בנוסף ישנה בשב"כ רשת חברתית פנימית - מעין פייסבוק אקסקלוסיבי לאנשי שב"כ פעילים - ובה כל אחד, ללא יוצא מן הכלל, רשאי לפרסם את דעתו, כולל הצעות לשיפור וביקורת.
יש בארגון לא מעטים הסבורים שראש השב"כ היוצא נדב ארגמן, בחמש ומשהו שנותיו בתפקיד, שם דגש ותקציבים גדולים מדי על הפיתוח הטכנולוגי על חשבון ניוון מסוים של יחידות ה"יומינט". אותם מבקרים טוענים שהיתרון היחסי העיקרי של השב"כ היה ונשאר תחום המודיעין המסכל האנושי הקלאסי. הוא שגם העניק לשב"כ את המוניטין המרתיע שלו בזירה האזורית ובזירה העולמית. בנוסף, המודיעין האנושי פחות רגיש ופגיע לשיבושים טכנולוגיים ובהתמודדות הקלאסית, מוח מול מוח, יש עדיין לגניוס היהודי ולניסיון ה"יומינטי" שנצבר יתרון יחסי. בתחום הטכנולוגיה הרוסים והסינים טובים לא פחות, כנראה יותר מאיתנו.
ויש עוד בעיה, הטכנולוגיה העילית מייצרת פיתויים והזדמנויות אצל המשתמשים בה לבצע עבירות אתיות על זכויות האדם וכבודו, כולל הזכות לפרטיות. החיבור בין הסמכויות שיש לאנשי שב"כ מכוח החוק לבין יכולות מה שהם מכנים "המכונה" היא פרצה הקוראת לגנב. במיוחד למי שיש לו אינטרס אישי או פוליטי ויודע שמידע וידע הם מנופי לחץ אדירים.
בשב"כ טוענים שהם מודעים לבעיה, ואחד מהערכים המנחים את אנשי הארגון אוסר עליהם במפורש לעשות שימוש בסמכויותיהם ובמידע שיש בידם למטרות שאינן משרתות ישירות ובמובהק את ביטחון המדינה. הפיקוח על כך נתון לפרקליטות ולכנסת. כדוגמה לכך מביא השב"כ את הסיוע הטכנולוגי שהושיט למשרד הבריאות בקטיעת שרשרת ההדבקה בהתפרצויות הקודמות של הקורונה. לטענת הארגון, הוא סיפק למשרד הבריאות מספרי טלפון של מי שהיה קרוב למאומתים. בלי שמות ובלי שום פרט מזהה אחר.
עד כמה זה היה יעיל? בדו"ח מבקר המדינה על הטיפול בקורונה נכתב כי "נוכח המגבלות של איכוני השב"כ, לרבות האי-דיוקים בתוצאות האיכונים, המליץ משרד הבריאות על שימוש באיכונים ככלי משלים בלבד לחקירות האפידמיולוגיות". עם זאת, לפי נתוני השב"כ המידע שאספו מנע תחלואה של כמאה אלף בני אדם.
