לקראת הפסקת האש המסתמנת בצפון, ניתן לקבוע שישראל רשמה הישגים מאוד משמעותיים מול חיזבאללה. הלוגיקה של ההסדרה שנכון עכשיו להמיר אותם בהסכם, כי האלטרנטיבה פחות טובה ומשמעותה התשה ארוכה. צה"ל אומר שהרס בין 70% ל-80% מהיכולות של חיזבאללה. הצבא נמצא כעת בתקופה של תפוקה שולית פוחתת וספיגת נזקים, ואם ישראל תרצה להגדיל את ההישג - היא תצטרך להעמיק את הפעילות בתוך לבנון ולהגיע לאזורים נוספים. על כף המאזניים צריך לשקול את האלטרנטיבות.
תיעוד תקיפות משגר בלבנון
(צילום: דובר צה"ל )
ההישג הראשון הוא ניתוק הזירות. חסן נסראללה קבע כעקרון יסוד שלבנון מחוברת לעזה, וכל עוד יש לחימה בעזה - חיזבאללה ימשיך לירות. בהסדרה המסתמנת ישראל משיגה הסכם שאין לו שום קשר ללחימה מול חמאס ברצועה.
ההסכם יפעיל לחץ על חמאס להתקדם בעסקת חטופים, היות שארגון הטרור העזתי תלה את יהוו בהסלמה אזורית עם חיזבאללה ואיראן, שבסופו של דבר תעצור את ישראל. הליכה להפסקת אש בלבנון יכולה להרגיע זמנית את הזירה האיראנית (וגם למנוע את הנקמה של משטר האייתוללות בעקבות התקיפה הישראלית בחודש שעבר), ובד בבד מפעילה לחץ כבר על חמאס גם בהקשר הזה.
בשטח עצמו חיזבאללה הרבה יותר מוחלש, גם צבאית וגם פוליטית, מאז שהמזכ"ל המחוסל נסראללה יצא מהתמונה. בישראל רואים הרבה גורמי כוח בלבנון מרימים ראש נגד ארגון הטרור השיעי בצורה שלא נראתה הרבה שנים. זה לא אומר שחיזבאללה לא ינסה לחבל ולכרסם בהסכם. ברור שינסה. אבל מעמדו מול גורמי הכוח בלבנון נחלש. גם מעמד איראן נחלש. בנוסף, ההסכם בונה מנגנון פיקוח שארצות הברית מובילה מבחינה מדינית, וזה נותן סיכוי לטוב לשינוי המציאות.
לישראל יש הבנות עם הממשל בוושינגטון שאם יהיו הפרות שלא יטופלו על-ידי לבנון או מנגנוני הפיקוח – אז יהיה לה יש חופש לפעול מולם. בהקשר הזה אפשר לציין שלקחי 7 באוקטובר הופקו. תפיסת הביטחון, גם אם לא הוגדרה כך באופן פורמלי, הייתה בעבר יותר סובלנית לבניית יכולות בצד השני. ואז אירע הטבח בדרום בצירוף המתקפות של חיזבאללה מצפון. כיום התפיסה הזאת השתנתה, ולכן לישראל תמיד שמורה הזכות וחופש הפעולה לפעול מול איומים מיידים ומתפתחים במקרה שלא טופלו בצד השני.
חימושים שנתקעו יועברו לישראל
המפתח בסוף הוא ביישום ובאכיפה. לרשימת היתרונות של ההסכם אפשר לצרף גם הקשרים של סוגיות בין ירושלים לוושינגטון, עד כניסת ממשל נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ ב-20 בינואר. הפסקת האש תאפשר לשחרר עוד חימושים שהיו תקועים ובכללם הפצצות במשקל 900 קילוגרם ו-130 דחפורי D9 שמצילים חיים של חיילי צה"ל. אין פה התניה, אבל זה נותן מרחב לטיפול כזה. המהלך יאפשר לישראל ולצה"ל תקופה של התרעננות ויותר קשב מול הנושא האיראני והעזתי.
זה לא הסכם מושלם, אבל בין החלופות זו החלופה היותר טובה. מה לא הושג? ישראל לא יכולה לקבוע בהסכם מנגנון להחזרת תושבי הצפון לבתיהם. ההנחה שאם ההסכם יבטיח תקופה של שקט ויוביל לכך שחיזבאללה לא בונה מחדש את כל התשתית הצבאית שבנה בדרום לבנון - זה הפוקוס המרכזי שבו תתרכז ישראל, וזה יוביל את החזרת התושבים לבתיהם.
בצד הלבנוני יש 100 אלף תושבים שגם הם יוכלו לחזור לבתיהם. מהלך זה מהווה גם הוא מנוף לחץ על חיזבאללה. האלטרנטיבה להסכם היא עוד חודשים של לחימה וכניסה עמוקה יותר ללבנון. במצב כזה תושבי הצפון בוודאי לא יכולים לחזור לבתיהם, ובסופו של דבר יצטרכו הצדדים לחזור לאותו סוג הסכם שמובא כעת להכרעה.
תקיפות בצור ובצידון
ניתוק הזירות נותן הזדמנות ללבנון להתרומם, חיזבאללה איבד את האחיזה עליה. מנגנון הפיקוח יהיה יותר טוב כי ארצות הברית תוביל אותו. לא עוד החיילים העקרים של יוניפי"ל, שמפחדים מהצל של עצמם ולא מוכנים להתעמת עם חיזבאללה. אומנם אין כוחות אמריקניים בשטח, אבל זה יהיה בהובלה פוליטית אמריקנית.
ההישג השני החשוב בהסדרה הוא מסמך הצד שארצות הברית תשגר לישראל. הוא לא יהיה מסמך פומבי, סביר להניח שלא יזכה לפרסום. אבל כאן יש שורה של הבנות בין ישראל לממשל האמריקני שמשמרות את חופש הפעולה של צה"ל נגד איומים מיידיים ונגד הברחות הנשק מסוריה ללבנון. ככל שישראל תזהה הברחות כאלה, היא תהיה רשאית לתקוף אותם. יש ציפייה שאם אין מדובר באיום מיידי, ישראל תדווח לוועדת האכיפה - ואם לא ייראה טיפול מיידי, גם כאן ישראל תהיה רשאית לפעול.
הישג נוסף שנלווה להסדרה: ישראל מסירה מהפרק את החשש שממשלו של ג'ו ביידן יבוא איתה חשבון ויימנע מהטלת וטו במועצת הביטחון בשתי החלטות בעייתיות מאוד מבחינת ישראל: הפסקת אש בלבנון והפסקת אש בעזה. זה מה שהוביל את ראש הממשלה נתניהו להסכים להסדרה, ביודעו שהוא קונה זמן יקר של 60 יום לפחות - עד שיגיע ממשל ידידותי יותר.
גורם מדיני בכיר אמר לנוכח ההסכם המסתמן: "ישראל מסכימה להפסקת אש בלבנון ולא לסיום המלחמה. אנחנו נבחן בשטח את הפסקת האש ונפעל בהתאם. גם בהפסקת האש בעזה נטען שישראל לא תחזור ללחימה, והיא חזרה - ובגדול, תוך השתלטות על חאן יונס, רפיח וציר פילדלפי, אל מול לחצים בינלאומיים אדירים. התפיסה הביטחונית השתנתה - ישראל תגיב בלבנון נגד כל איום, מה שלא קרה ב-20 השנים האחרונות".
הגורם המדיני הבכיר מנה את הסיבות שלדבריו מהוות את האינטרס הישראלי להגיע להפסקת אש: "רצון להימנע ככל הניתן מהחלטה רעה במועצת הביטחון של האו"ם נגד ישראל בזמן ממשלת המעבר בארצות הברית, שממילא הייתה כופה על ישראל הפסקת לחימה, אך בתנאים גרועים ומסוכנים.
"ישנה סכמה לאי הטלת וטו במועצת הביטחון לא רק בהקשר לצפון אלא גם בדרום. הפסקת אש בעת הזו מצמצמת משמעותית את הסיכון שתתקבל החלטה כזו בחודשיים הקרובים. יודגש - קל יותר להעביר החלטה כזו במועצת הביטחון של האו"ם, מאשר לבטלה, שכן לאחר מכן יהיה צורך שרוסיה וסין לא יטילו וטו על הצעת הביטול".
הוא הוסיף: "הפסקת האש תעניק לישראל זמן חיוני ביותר להתעצמות ולהתחמשות, וכן לריענון ומנוחה לכוחות, בפרט כוחות המילואים שנלחמים מעל שנה בשתי חזיתות. עם הממשל האמריקני הנכנס, יהיה לישראל קל יותר לקבל אמצעי לחימה חיוניים להמשך המערכה, וכן לגיטימציה רחבה יותר לפעול. הפסקת אש בעת הזו תנתק את הקשר בין זירת לבנון לבין עזה, בניגוד מוחלט לאינטרס של חמאס, שהסתמך על הסיוע והתמיכה של חיזבאללה ואיראן.
"כעת, חמאס יוותר לבד במערכה, והדבר יאפשר להפעיל עליו לחץ גדול יותר (כולל הסטת כוחות ומשאבים מהצפון לדרום) כדי להתניע עסקה לשחרור החטופים. מה שחשוב בעיקר זה לא נייר זה או אחר, אלא יכולת האכיפה של ישראל - וזה מה שישראל אכן תעשה. ישראל מקבלת מארצות הברית מכתב צד רשמי שמאפשר לה לפעול בחופשיות נגד הפרות של חיזבאללה, בין אם מדובר בפעולת טרור נגדה, בניסיון של פעולת טרור, ואף בהתחמשות והתעצמות של חיזבאללה".
לסיכום דבריו ציין הגורם המדיני הבכיר: "ישראל תפעל נגד כל איום שנשקף עליה. חיזבאללה כיום הוא לא אותו חיזבאללה של 6 באוקטובר 2023. כל ההנהגה הלכה, אזור דרום לבנון נוקה בצורה יסודית. אם נידרש לחזור ולהילחם, נעשה זאת בכל הכוח נגד אויב שהחלשנו אותו משמעותית ושלא יוכל להתעצם בזמן הזה".
לא הכול ורוד
בהמשך לדברי הגורם ניתן לומר כי זו לא אותה לבנון - בעלי הברית של חיזבאללה כבר פונים נגדו תקשורתית ומתים לבוא חשבון עם מי שגרר את לבנון לסכסוך לא לו. זה לא אותו הציר - חיזבאללה נוטש את חמאס, חמאס לא יהיה בשבילו, לאיראן כבר אין הרתעה על ישראל שהייתה לה.
בנוסף בהסכם יש הכרה בינלאומית בזכות של ישראל למנוע התחמשות של חיזבאללה ולפעול נגד איומים מתפתחים מדרום לליטני. זה לא אותו ממשל אמריקני וזו לא אותה ישראל - גם אנחנו שונים. אבל לא הכול ורוד – ישראל אמנם יוצאת מהמלחמה בצפון עם הישגים אבל לא עם כל מה שרצתה. היא לא פירקה את חיזבאללה מנשקו. אין התחייבות מפורשת לפירוק חיזבאללה מנשקו. אין בהסכם הזה חזרה מיידית של התושבים. הזמן והמציאות בשטח הן שיכתיבו את החזרה של התושבים.
