בכיכר החטופים בתל אביב נערכה הערב (ראשון) עצרת לציון עשור מאז חצה אברה מנגיסטו את הגבול מישראל לרצועת עזה ונפל בשבי חמאס. בני משפחתו מגדירים זאת כאירוע "זעקה, תפילה וסולידריות", ומבטיחים: "המאבק יימשך כל עוד אברה לא כאן איתנו. לא נשקוט עד שיחזור. אנחנו קוראים לציבור ולמנהיגים להמשיך לעמוד לצידנו ולסייע בהבאתו הביתה".
העצרת לציון עשור לשבי של אברה מנגיסטו:
בפתח העצרת אמר האב איילין מנגיסטו: ״אברה 10 שנה בעזה. הוא נכנס לעזה ולא התכוון להישאר. אני יודע שממשלת ישראל עושה מהלכים ואני מקווה שהדבר הזה ייגמר. אברה היה שם עם עוד שלושה - אורון שאול, הדר גולדין והישאם א-סייד, ואליהם הצטרפו לאחרונה ילדים והורים, אימהות ואבות. אני מקווה ומתפלל שאלוהים יחזיר אותם. כואב הלב לראות אנשים שנרצחים שם וחוזרים מתים. אני מודה לכל אחד מכם שמתאמץ להיות כאן ולזעוק, ואני מקווה שכשהבן שלי יבוא אתם תוכלו לראות אותו חי".
ב-7 בספטמבר 2014, שבועות ספורים אחרי סיום מבצע צוק איתן, חצה מנגיסטו, בן 28 מאשקלון, את הגבול לרצועה באזור זיקים. הוא עשה זאת דרך אחד האזורים המאובטחים והמוגנים ביותר בישראל, תחת עיניהם של כוחות הביטחון. מאז ובמשך כ-8.5 שנים לא התקבל כל מידע על מצבו, עד שב-16 בינואר 2023 פרסם חמאס סרטון המתעד אותו בשבי. כיום הוא אחד מ-101 ישראלים שמוחזקים ברצועה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
במהלך העצרת הוקרן סרטון המתעד את מנגיסטו חוצה את הגבול לרצועה. על הבמה נאמה שירלי נשר, התצפיתנית שזיהתה את מנגיסטו חוצה את הגדר: "הייתי מפקדת חמ"ל ונכחתי באירוע לצד חברותיי שניהלו את המשמרת. אני זוכרת הכל כאילו זה היה אתמול. גם אותנו השתיקו. מדובר באירוע כושל. קריאות והתראות שלא קיבלו יחס. את התצפיתניות שנחטפו ב-7 באוקטובר אני לא מכירה אישית, אבל הן אחיות שלי. ליבי איתן. ליבי גם עם אברה. ליבי עם כל הלבבות שנמצאים מעבר לגדר, כולל החיילים שעדיין נלחמים. כל מי שנמצא מעבר לגדר צריך לשוב הביתה".
האח אילן: "אנחנו מציינים 10 שנים שאברה שלי חטוף ושבוי בעזה", אמר אחיו אילן. "קשה לי אפילו לומר את המילים 'עשר שנים'. המחשבות לא מרפות. איך הוא שורד במצב כזה? כל יום הוא סבל בלתי נתפס. אנחנו מקווים שהטרגדיה הזו תסתיים בהקדם. יש לו שלושה אחיינים שמכירים אותו רק בתמונות.
"אימא יושבת כל ערב מול החדשות כדי לראות את התמונה שלך. היא אומרת 'אני לא מבינה את השפה, אבל ככה אני לפחות יודעת שלא שוכחים אותך'. חלמנו לשמוע שהוציאו אותך, אבל לצערי עברו 10 שנים ואתה עדיין שם במרתפים. המדינה שלך שאמורה לדאוג לגורלך ולחייך לא מצליחה לשחרר אותך, ויותר נכון - מפקירה אותך. כמה עצוב אחי, כמה מביש, כמה מאכזב, כמה כואב".
קרוב משפחתו גיל אליאס מוסיף: "אברה לא עבר סתם גדר. הוא חצה את הגבול הכי שמור בארץ ובכל זאת נתנו לו להמשיך. במקום להתמודד עם הכשל הזה, הטיפול עבר אלינו, המשפחה. כבר עשור שאדם צעיר, עם חלומות כמו של כל אחד מאיתנו, מופקר בשבי אכזרי. זו תקופה כל כך ארוכה, עד שקשה אפילו לתפוס אותה. שנה רודפת שנה, שעה מתחלפת בשעה, העונות מתחלפות, אבל עבור אברה הזמן כאילו עצר מלכת, כלא אותו במציאות בלתי אנושית".
שעאבן א-סייד, אביו של הישאם שנמצא בידי חמאס מאז 2015, אמר בעצרת: "אנחנו ומשפחת מנגיסטו בשותפות גורל ואנחנו כל הזמן נפגשים ומחזקים אחד את השני. באתי היום לחזק, לתמוך, להגיד מילה טובה ולקוות לטוב. לבן שלי יש ממש אותו סיפור כמו אברה. הוא נכנס לעזה בגלל שהוא חולה. כל הזמן הייתה לי תחושבה שאברה בסדר ושהוא יחזור הביתה בריא ושלם. שמחתי מאוד כשראיתי את הסרטון שלו. אנחנו ממשיכים לקוות. יש בנו אמונה ששניהם יצאו משם בריאים ושלמים. אבל המשימה השנייה היא מיטוט חמאס. הם יחזרו - אם בעסקה ואם ללא עסקה".