נשיא ארה"ב ג'ו ביידן פתח הערב (ה') "פסגה למען הדמוקרטיה", ועידה וירטואלית שבה משתתפים נציגים מ-111 מדינות, והזהיר כי ברחבי העולם ניכרת מגמה של פגיעה במשטר הדמוקרטי. "זהו המאבק של זמננו", הצהיר ביידן בנאומו בפתח הפסגה, מול מסך בבית הלבן שעליו הוצגו פניהם של מנהיגים מרחבי העולם שהשתתפו בה מרחוק. הוועידה נערכת על רקע ביקורת מצד משטרים אוטוריטריים כמו סין ורוסיה שלא הוזמנו אליה, אך גם מצד ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם – שכן חלק מהמדינות שהוזמנו לפסגה, בהן פולין והפיליפינים, מואשמות אף הן בפגיעה בזכויות הללו.
14 צפייה בגלריה
ביידן מול המסך בבית הלבן. 110 מדינות הוזמנו, חלקן לא כל כך דמוקרטיות איתנות
(צילום: AP)
בנאומו קרא ביידן למנהיגי העולם "לאחד כוחות" במאבק למען הדמוקרטיה, והזהיר כי היא נמצאת תחת איום מצד משטרים אוטוריטריים החותרים להרחיב את השפעתם, תוך שהם פועלים לדבריו להצדיק שיטות של דיכוי. "דמוקרטיה לא מתרחשת בטעות, ואנחנו חייבים לחדש אותה בכל דור ודור", אמר. הוא הוסיף כי מדובר באתגר דחוף ביותר, ולדבריו ארה"ב ומדינות דמוקרטיות נוספות נדרשות להראות לעולם כי שיטת המשטר הזו היא השיטה הטובה ביותר עבור חברות אנושיות.
הוועידה, שתיערך גם מחר, מהווה חלק מניסיונו של ביידן לממש יעד מרכזי במדיניות החוץ שלו, שעליו הכריז בנאום שנשא בחודש פברואר, זמן קצר לאחר שנכנס לבית הלבן. ביידן הצהיר אז שארה"ב תשוב לזירה הבינלאומית ותשיב מאבק לכוחות אוטוריטריים בהובלתן של סין ורוסיה – אחרי ארבע שנים שבהן קודמו דונלד טראמפ הסיר את ידה של ארה"ב מאזורים שונים בעולם במסגרת מדיניות "אמריקה תחילה", ושיבח מנהיגים דיקטטוריים כמו הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי והנשיא הרוסי ולדימיר פוטין.
לקראת הוועידה הודיעה ארה"ב על סנקציות חדשות בשל הפרות זכויות אדם, נגד איראן, סוריה ואוגנדה, וכן נגד אישים שלדבריה קשורים למעשי שחיתות או לכנופיות פליליות בקוסובו ובמרכז אמריקה. הבית הלבן הודיע גם כי יקדם בקונגרס הצעת חוק שתספק 424 מיליון דולר עבור יוזמות לחיזוק הדמוקרטיה בעולם, ובהן תמיכה בתקשורת עצמאית. בממשל האמריקני מקווים לחזק את הדמוקרטיה גם באמצעות השקעה בטכנולוגיות שיגנו על הפרטיות ויאפשרו לחמוק מאמצעי צנזורה שונים (כמו חסימה של רשתות אינטרנט).
14 צפייה בגלריה
ביידן בבית הלבן לצד מזכיר המדינה שלו, אנתוני בלינקן. מקדם בקונגרס סיוע של 424 מיליון דולר לחיזוק הדמוקרטיה בעולם
(צילום: AFP)
הערב גם הודיעה שרת האוצר האמריקנית, ג'נט ילן, על הקמת "קרן קלפטוקרטיה" חדשה, שתעניק פרסים למי שיעניק טיפים שיאפשרו לחשוף שחיתויות מצד מנהיגים זרים, אשר מחביאים את כספם בארה"ב. במסגרת הוועידה, מדינות שהשתתפו בה סיפקו התחייבויות פומביות שונות לקידום המשטר הדמוקטי בהן, והן יידרשו לעמוד ביעדים הללו כדי להשתתף בפסגה שנייה למען הדמוקרטיה בסוף השנה הבאה, שמתוכננת לפי שעה להיערך כמפגש פנים-אל-פנים בין המנהיגים השונים.
גם הדמוקרטיה האמריקנית במשבר
ביידן ציין בנאומו הערב גם את האתגרים מבית שעמם מתמודדת הדמוקרטיה האמריקנית, כשברקע כמובן הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנה שעברה, שבהן ניצח את יריבו הרפובליקני דונלד טראמפ. טראמפ סירב, וממשיך לסרב עד היום, להכיר בהפסד שלו, תוך שהוא מפזר טענות שגויות שנדחו על ידי אין-ספור בתי משפט, ולפיהן הפסיד בעקות קונספירציית זיופים נרחבת. תומכיו של טראמפ אף ניסו לסכל בכוח את הליך אשרור הבחירה של ביידן, כשפרצו לבניין הקפיטול בוושינגטון בינואר השנה, במהומות שהסתיימו במותם של כמה בני אדם. לצד זאת, הדמוקרטים ממפלגתו של ביידן מאשימים את הרפובליקנים בפגיעה בדמוקרטיה באמצעות חוקים שונים שהם מעבירים במדינות ארה"ב, אשר מהדקים את ההגבלות על יכולתם של הבוחרים לממש את זכות ההצבעה שלהם.
ביידן טען הערב כי אישור תוכנית התשתיות הענקית שלו, בהיקף של יותר מטריליון דולר, הוא דוגמה אחת לדרך שבה ניתן להדגים לעולם כי השיטה הדמוקרטית יכולה לשפר את חייהם של בני אדם. אלא שמבקרי השיטה יוכלו אולי לציין גם את הקשיים הרבים שעבר ביידן בדרך לאישור החוק הזה, ואת העובדה שתוכנית שאפתנית עוד יותר שלו, שבמסגרתה יוזרמו שני טריליון דולר ליוזמות חברתיות שונות ולמאבק בשינויי האקלים, טרם אושרה ונמצאת עדיין בדיונים בסנאט. היום צפוי בית הנבחרים לאשר גם הצעת חוק בשם "ההגנה על הדמוקרטיה שלנו", אך גם זו נתקלת בהתנגדות מצד הרפובליקנים בסנאט.
"ארה"ב הייתה דמוקרטיה משגשגת, אבל היא נמצאת במשבר כבר שנים", אמר מייקל אברמוביץ', נשיא ארגון זכויות אדם בשם "בית החופש". "כרגע, אנחנו עוברים שלב באמריקה שבו מאוד קשה להוציא לפועל דברים ומאוד קשה להוכיח שהדמוקרטיה יכולה לספק תוצאות".
בנאומו הערב ביידן לא נקב בשמותיהם של אותם משטרים אוטוריטריים שעליהם דיבר, אך כוונתו הייתה ברורה. סין ורוסיה, שכאמור לא הוזמנו לפסגה הווירטואלית, תקפו אותה בחריפות בימים האחרונים. לפני שנפתחה היום פרסמו שגרירי סין ורוסיה בוושינגטון מאמר משותף במגזין National Interest policy journal, ובו טענו כי ממשל ביידן פועל על בסיס "מנטליות של מלחמה קרה", כזו שלדבריהם "מעוררת עימות אידיאולוגי ופילוג בעולם".
בסין זעמו במיוחד על עצם העובדה שטייוואן – שבייג'ינג טוענת לבעלות על האי בעל המשטר הדמוקרטי – הוזמנה לוועידה. דובר משרד החוץ הסיני, ז'או ליג'יאן, טען כי ארה"ב משתמשת בדמוקרטיה "ככלי וככסות על מנת לקדם את יעדיה הגיאופוליטיים, לדכא מדינות אחרות, לפלג את העולם ולשרת את האינטרסים שלה עצמה".
14 צפייה בגלריה
ז'או ליג'יאן, דובר משרד החוץ הסיני. "ארה"ב משתמשת בדמוקרטיה ככלי לקידום אינטרסים"
(צילום: AP)
14 צפייה בגלריה
דגלי ארה"ב ורוסיה ליד השגרירות האמריקנית במוסקבה. ברוסיה האשימו: "מנטליות של מלחמה קרה"
(צילום: AFP)
ז'או זלזל גם במשטר הדמוקרטי בארה"ב וטען כי נכשל בהגנה על האמריקנים מפני מגפת הקורונה. "הצד האמריקני טוען שפסגת הדמוקרטיה הזו לכאורה נועדה להגן על הדמוקרטיה, ואני שואל – עם המשאבים המדעיים הנרחבים והמתקדמים ביותר שלה, כיצד ארה"ב אפשרה לכמעט 800,000 מאנשיה למות מהנגיף והשאירה כמעט 50 מיליון אנשים לחלות בקורונה?", תהה דובר משרד החוץ הסיני. "עם טרגדיות כל כך קשות של פגיעה בזכויות אדם, איך ארה"ב מגנה על הדמוקרטיה?".
גם מדינות אחרות שלא הוזמנו הביעו תסכול מכך. הונגריה, שביידן כינה בעבר את ראש ממשלתה ויקטור אורבן "בריון", ניסתה למנוע מנשיאת האיחוד האירופית אורסולה פון דר ליין להשתתף בפסגה הערב, ללא הצלחה.
רק 39 מדינות באמת "חופשיות"
על הפסגה נמתחה כאמור ביקורת לא רק מצד אותם משטרים אטוריטריים, אלא גם מצד ארגוני זכויות אדם, בשל רשימת ההזמנות שחילק ממשל ביידן להשתתפות בה. הבית הלבן מסרב לומר כיצד בחר להזמין מדינות מסוימות, ולא להזמין אחרות. טורקיה למשל, שהינה חברה בברית נאט"ו, לא הוזמנה, וכך גם מצרים, בעלת ברית חשובה של וושינגטון במזרח התיכון. ממשל ביידן מתח ביקורת על יחסן של שתי המדינות הללו לזכויות אדם. ישראל ועיראק היו בין המדינות הבודדות באזור שכן הוזמנו. מנגד, פולין, שגם ממשלתה ספגה ביקורת קשה על פגיעה בזכויות להט"ב וחתירה נגד עצמאות מערכת המשפט והתקשורת שלה, כן הוזמנה לוועידה. גם הפיליפינים וברזיל, שמנהיגיהן רודריגו דוטרטה וז'איר בולסונרו הואשמו לא אחת בפגיעה בזכויות אדם ובהתנהלות המזכירה כזו של דיקטטורים, הוזמנו לפסגה.
14 צפייה בגלריה
נשיא הפיליפינים דוטרטה. הוא כן הוזמן, אבל לא מנהיגי הונגריה, מצרים וטורקיה
(צילום: EPA)
דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי, אמרה כי רשימת ההזמנות לפסגה לא נועדה להוות "חותמת" להסכמה מצד ארה"ב למצב הדמוקרטי של המדינות שהוזמנו או לא הוזמנו. "היא נועדה רק לאפשר מגוון של קולות, פנים ונציגים בדיון", אמרה. ביולי האחרון אמר גורם בכיר בממשל בוושינגטון לסוכנות הידיעות רויטרס כי בהכנת הפסגה נשלחו הזמנות למדינות בעלות "ניסיון" שונה בכל הנוגע לדמוקרטיה. "המטרה לא הייתה לומר 'את דמוקרטיה, את לא דמוקרטיה'. זה לא התהליך שעברנו", אמר. גורמים נוספים ציינו כי הממשל נדרש "לקבל החלטות" כדי להבטיח גיוון אזורי והשתתפות רחבה בפסגה.
לקראת פתיחת הפסגה הערב פרסמו כמה ארגוני זכויות אדם דו"חות בנוגע למצבה של הדמוקרטיה בעולם. אתמול פרסם הארגון CIVICUS Monitor דו"ח שנתי שבו דירוג מצבן של זכויות האדם לפי כל מדינה. לפי הדו"ח הזה, ב-13 מדינות הידרדר בשנה האחרונה מצבן של החירויות האזרחיות לעומת שנת 2020. רק במדינה אחת, מונגוליה, מצב חירויות האזרח השתפר. מתוך 197 מדינות שדורגו על ידי הארגון, רק 39 סווגו כ"חברות חופשיות".
השבוע פרסם גם מרכז המחקר "פיו" דו"ח שבו קבע כי בעוד ש"אנשים אוהבים דמוקרטיה, המחויבות שלהם אליה לעתים קרובות אינה מאוד גבוהה". לפי הדו"ח גם במדינות מבוססות כמו ארה"ב ישנם כאלו שקוראים לשלטון צבאי. ארגון נוסף, International Institute for Democracy and Electoral Assistance, פרסם גם הוא דו"ח שנתי שבו קבע כי מספר המדינות שבהן מצב הדמוקרטיה מידרדר "מעולם לא היה גבוה יותר" מאשר בעשור האחרון. ארה"ב דורגה ראשונה ברשימה של המדינות שהדמוקרטיה בהן מידרדרת, לצד מדינות כמו הודו וברזיל.
