אפי נוה: "מתנגד לחלקים נרחבים בתוכנית לוין"
ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, ניסה להדוף הבוקר (שני) את הטענות לפיהן הוא נחשב למועמד "נוח" יחסית לתפקיד עבור הממשלה המכהנת, שחלקים רחבים ממנה מעוניינים להמשיך ולקדם את המהפכה המשפטית שמוביל שר המשפטים יריב לוין - גם אם לא יושגו הסכמות במסגרת השיחות בבית הנשיא. "כולם מסכימים שמערכת המשפט ואכיפת החוק זקוקה לשינויים", אמר בסרטון שפרסם, אך הבהיר: "אבל לא בדרך הנוכחית".
לדברי נוה, שמתמודד מחדש לתפקיד שבו החזיק בעבר, הוא מתנגד ל"חלקים נרחבים" בתוכנית של שר המשפטים. נוה, שנאלץ לפרוש מתפקידו לאחר כתב האישום נגדו בפרשת מעברי הגבול, אף הבטיח: "בוודאי שאלחם אם (לוין) ינסה להוציא את עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים".
רק אתמול, נזכיר, נדחה ערעורו של נוה ובית המשפט המחוזי בלוד הכריע כי גזר דינו בפרשה יוותר ללא שינוי. ראש לשכת עורכי הדין לשעבר ביקש לזכותו או לבטל את הרשעתו בפרשה, וכן את ערעור הפרקליטות להחמרה בעונשו. נוה, שהורשע בספטמבר אשתקד בקבלת דבר במרמה, ציין כי לא ישנה את תוכניותיו: "אם אני יכול להיות חבר כנסת, לרבות שר - אפילו שר משפטים - אני יכול להיות כשיר גם כדי לעמוד בראש לשכת עורכי הדין".
לאחר החלטת בית המשפט מסרה היועצת המשפטית של ועדת הבחירות של לשכת עורכי הדין כי היא סבורה שאין לקיים דיון בשאלת הקלון של נוה, משום שפסק הדין אינו סופי. נוה יכול להגיש בקשה לערעור על ההחלטה ואם יעשה זאת עד מועד הבחירות ב-20 ביוני, יוכל להתמודד, אלא אם תוגש עתירה לבית המשפט שתבקש לפסול אותו.
בכל מקרה לא מדובר בהחלטה סופית של ועדת הבחירות שלא לפסול את נוה, אלא בעמדת היועצת המשפטית ולפיה מכיוון שעדיין פסק הדין שלו לא חלוט, אין בסמכות הוועדה לדון בעניין השתת קלון עליו. אם ייבחר, ייתכן שיינתן פסק דין שכזה כעבור כמה חודשים - ואז תעלה שוב שאלת הקלון. אם אכן יוחלט להטיל עליו קלון - הוא יהיה מנוע מלכהן בתפקיד לשכת עורכי הדין, גם במקרה שבו ייבחר בבחירות בחודש הבא.
בנובמבר האחרון גזר בית משפט השלום בראשון לציון מאסר על תנאי וקנס של 2,000 שקל על נוה וזוגתו בר נוה (כץ במקור), שתועדו בנתב"ג יוצאים מהארץ ונכנסים אליה - מבלי להחתים את דרכונה של כץ. לפי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) ב-2018, ושבעקבותיו פרש מהוועדה לבחירת שופטים, נוה וזוגתו ביקשו לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת בחוץ לארץ, כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים שבו מצוי נוה עם אשתו.
לשם כך, בתיאום מראש, החליטו השניים לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת כץ את גבולות ישראל, מבלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי - באופן שתשוקף רק שהיית נוה בחוץ לארץ, כביכול בלעדיה.
נוה וכץ הגיעו לנתב"ג בשתי הזדמנויות שונות - בעת יציאתם מישראל בסוף ספטמבר ובעת חזרתם לישראל בתחילת אוקטובר. בתכנון מראש הם ניגשו לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות, שם הזדהה נוה בעמדה והונפק עבורו פתק "גייט פאס". כץ, נטען, לא הזדהתה בשום שלב, עברה את השערים באמצעות ה"גייט פאס" שהונפק לנוה, והוא נצמד לגבם של אחרים כדי לעבור את השער ללא הפתק.
עוד צוין באישום כי בעת חזרתם לישראל ניגשה אליהם בקרית גבול ששהתה בסמוך והבחינה בהתנהלותם. במהלך התשאול, נטען, היתמם נוה והציג בפניה מצג כוזב שלפיו אינו יודע במה מדובר. תחילה אף טען בכזב שכלל אינו מכיר את כץ. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה - ולהגשת האישום.
בדצמבר 2022 הגישה הפרקליטות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז על "קלות" גזר הדין שקיבלו נוה וכץ. מנגד, נוה וזוגתו הגישו ערעור באמצעות עורכי הדין בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה, בטענה כי יסודות עבירת קבלת דבר במרמה לא התקיימו. לדבריהם, הם לא הרוויחו כתוצאה מהמעשה - גרושתו של נוה ידעה על הקשר שלהם במועד הנסיעה לתאילנד, והצעד בוצע תוך מצוקה ובאופן רציונלי. ערעורי שני הצדדים נדחו כאמור.
