אחת לכמה שנים עולה יוזמה הקוראת להעניק לחיילים משוחררים שטח לבניית מגורים. דווקא בימים שבהם מעמד השירות הצבאי כה מעורער, חשוב להזכיר שיש לו משמעות והצעות מהסוג הזה מעצימות את החוזה בין החייל למדינה. גם לאחרונה עלתה הצעת חוק כזאת ביוזמת הח"כים ניסים ואטורי ואלי דלאל מהליכוד, שציינו בדברי ההסבר כי ברצונם להגשים שני ערכים בפעולה אחת: תגמול למשרתים ופיתוח יישובי עדיפות לאומית.
זו הצעה חשובה במיוחד ברקע המצב בשטח: שיעור היהודים במחוז צפון הוא 42%. אם מניחים בצד את בית שאן, עמקים ורמת הגולן יורדים ל-36%. בגליל המרכזי המצב חמור עוד יותר. לפי עמותת "לב בגליל" שיעור היהודים שם נמוך מ-15%. מדובר בפגיעה כללית בחזון הציוני ופגיעה פרטנית באחיזה יהודית עתידית בשטח. ככל שהופכים למיעוט באזור, כך פחות יהודים ירצו לבוא לשם. מנגד, לבני מיעוטים יש תמריץ משמעותי להתגורר דווקא באזורים האלו.
בדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת בנוגע להקצאת קרקעות לחיילים משוחררים נחשף שלוחמים משוחררים זוכים להנחות מרשות מקרקעי ישראל של עד 90% על הקרקע – ובלבד שהם בני מיעוטים. ליהודים יש הנחה נמוכה דרמטית – רק עד 30%.
ב-2014 הקמתי עם אחרים את כפר הסטודנטים הראשון של "קדמה", במעלה אפרים שבבקעת הירדן, וההצלחה הייתה מידבקת. השליחות של הסטודנטים והחיילים המשוחררים בכפרים, של מתנדבי שנת שירות ושל המשפחות הצעירות היא לחזק את היישובים. מדובר ביישובים קטנים, על פי רוב בני עשרות בודדות של משפחות. המסה הקריטית היא קהל יעד של צעירים, משרתים, ציונים, שמגיעים ליישובי ספר ומתחברים אליהם. הקרקע שמשמשת אותם היא לא השקעה כלכלית אלא כזאת שנושאת פירות לאומיים.
אבל למרבה הצער החיבור בין הצעירים לקהילות נתקל במחסום כלכלי. אחרי שהתחברו ליישובים והתאהבו בהם, הם מוותרים כשהם מגלים את מחירי השוק. אם זוג צעיר רוצה לבנות בית – למשל - בקיבוץ משגב עם שבגבול לבנון, הוא צריך זריקת עידוד משמעותית. אם תאושר הצעת החוק להענקת שטח לבניית מגורים לחיילים משוחררים, לא רק הזוג הצעיר ממשגב עם יצליח. עוד אלפי צעירים יגיעו לגור ביישובי הספר.
אלא שכיום מביטים פקידי האוצר ורשות מינהל מקרקעי ישראל על הקרקע ורואים את הכסף שלא נכנס לקופה. מה התוצאה? גם היום הכסף לא נכנס, כי הקרקעות ריקות. היישובים, שצמאים לפיתוח והרחבה, עומדים במקום.
תירא-אל כהןהחיבור בין חיילים משוחררים לבין יישובי עדיפות לאומית יכול להיות ניצחון עבור כולם ולשנות את המציאות ביישובי הגבול – בין אם זה בצפון או בדרום או במזרח. תפיסת המבט העירונית הקוראת להוזיל עלויות דיור במרכז הארץ מפספסת אתגר לאומי משמעותי לא פחות של תפיסת השטח. די לסייר בקצרה ביישובי העדיפות הלאומית – מעוטף עזה, דרך הערבה והבקעה, שומרון ויהודה ועד לגבול הצפון – כדי להבין זאת.
יש יישובים רבים שיש להם קרקעות בשפע ומה שחסר להם זה צעירים. תמריץ שיינתן יכול לשנות מציאות לא רק עבור היישובים ולא רק עבור הצעירים, אלא לחוסן של מדינת ישראל בגבולות שלה.
- תירא-אל כהן היא מייסדת תנועת "קדמה – התיישבות צעירים"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
