אי השוויון בחינוך: לפי נתונים שמסר מרכז המחקר של הכנסת, משפחות בחמישון העליון מוציאות על חינוך ילדיהן סכום הגדול פי שלושה בהשוואה למשפחות בחמישון התחתון.
לפי הנתונים, משפחה בחמישון התחתון מוציאה בממוצע 434 שקל לחודש עבור שירותי חינוך לכל ילד (5,208 שקל בשנה), ואילו המשפחות המבוססות מוציאות 1,245 שקל לחודש (14,940 שקל לשנה). בסך הכל, ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית בישראל עבור שירותי חינוך לתלמיד היא 701 שקל בחודש, או 8,412 שקל בשנה.
המסמך של מרכז המחקר הופק לבקשת ח"כ אלי כהן (הליכוד) והוא מתבסס על נתוני סקר הוצאות 2018 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחישוב ההוצאות של ההורים לא נכללו תשלומים על צהרונים וקייטנות, על תלבושת אחידה ועל תחבורה ציבורית או הסעות.
פירוט ההוצאות על כל תלמיד מחולק במסמך לשלושה: הוצאות ישירות, שכוללות תשלומי חובה ורשות לבית הספר, הוצאות לפעילות לאחר שעות בית הספר, בעיקר חוגים ושיעורים פרטיים - והוצאות עקיפות, שכוללות רכישת ספרים, מחברות, כלי כתיבה, מחשב וציוד נלווה, שירותי אינטרנט ומנוי לספרייה.
מהנתונים עולה כי ההוצאה הישירה הממוצעת לתלמיד מהחמישון התחתון עומדת על 170 שקל בחודש, לעומת 300 שקל לתלמיד מהחמישון העליון. הפער נובע בין היתר מכך שבבתי ספר שבהם אוכלוסיות חזקות יותר מבחינה כלכלית תשלומי ההורים עבור תוכניות ושירותים שאינם שירותי חובה גבוהים יותר.
הפער בהוצאות על פעילויות שלאחר הלימודים גדול הרבה יותר. בחמישון התחתון ההוצאה הממוצעת לתלמיד עמדה על 86 שקל לחודש, לעומת 687 שקל בחמישון העליון - סכום הגבוה פי שמונה. באשר להצאות העקיפות, משפחה בחמישון התחתון הוציאה 178 שקל לחודש, לעומת 258 שקל בחמישון העליון.
"ילד שזוכה לשיעורים פרטיים במתמטיקה ילמד בקצב המתאים לו ורבים סיכוייו להצליח בבחינות מאשר תלמיד שלומד בכיתה ומחלק את זמן המורה עם עוד 40 תלמידים", אמר פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. "בנוסף, כשההורים יכולים לשלם עבור תוכניות לימודים נוספות, הילד זוכה לרכוש ידע במקצועות מגוונים. החשיפה למגוון תחומי דעת מגבירה את סיכוייו לממש את הפוטנציאל הטמון בו ולבחור בעתיד במקצוע התואם ביותר את כישוריו. לא מפליא אם כך כי הפערים החברתיים-כלכליים מתחילים בגיל קטן, בו סקרנות הילד איננה יודעת גבול".
פרופ' אורית אבידב-אונגר, דיקן בית הספר לחינוך במכללה האקדמית אחוה, הוסיפה: "מעולם לא היה חוק חינוך חינם, ולצערנו הורים נדרשים לתשלומים רבים בשנה. ישנו מנעד גבוה של פערים, גם על פי יישובים וגם על פי מקצועות לימוד. הפערים הללו גדלו גם בעקבות משבר הקורונה. יש הורים שיכלו לתת תמיכה לילדים ויש הורים שלא יכלו לעשות זאת מסיבות שונות".
ח"כ אלי כהן סיכם: "החינוך הוא הכלי המרכזי לצמצום פערים בחברה, והנתונים מעידים שהחינוך אינו בחינם, ויתרה מכך - שהפערים מתרחבים ופוגעים במתן הזדמנות שווה לכל ילד. יש לתקן את התקצוב, כך שיינתן באופן דיפרנציאלי הרבה יותר מהיום".
