ה"ניו יורק טיימס" פרסם היום (חמישי) כתבה רחבת היקף שעוסקת בכישלון של גורמי המשפט, החקירה, המודיעין והצבא לאכוף את החוק על מתנחלים פורעים וגורמי ימין קיצוני בארבעת העשורים האחרונים. התחקיר עוסק בהשפעה העמוקה של מתנחלים בכלל, ובמיוחד של גורמים לאומנים ואלימים, על חיי פלסטינים, על אופייה של מדינת ישראל ועל אופן משילותה ביהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים ועד מלחמת חרבות ברזל המתנהלת בימים אלה. בכתבה, שכותרתה "הבלתי נענשים: איך השתלטו קיצונים על ישראל", נאמר כי בנוסף לטרור הפלסטיני יש איומים נוספים שעלולים לערער את עתידה של ישראל כדמוקרטיה, ובראשם טרור יהודי, אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים – והיעדר אכיפה בנושא. לתחקיר המלא של "ניו יורק טיימס" (באנגלית) - לחצו כאן.
בתחקיר, שבהכנתו לקח חלק עיתונאי "ידיעות אחרונות" ו-ynet רונן ברגמן, מסופר כי בהתבסס על מסמכים ישראליים ואמריקניים מסווגים, תיעוד וידאו ויותר מ-100 ראיונות, עולה לכאורה כי גורמים קיצונים נהנים לא רק מהתעלמות של הממשלה מפעולותיהם והתנהלותם, אלא אף זוכים להגנה וסיוע ממנה. זאת בין השאר באמצעות "קבירת" דוחות שהיא עצמה הזמינה, עיקור חקירות מתנהלות והשתקת חושפי כישלון אכיפת החוק, חלקם בכירים.
בחודש שעבר: מתנחלים מציתים רכב בכפר דיר דיבואן לנגד עיניי חיילים
(צילום: דוברות כפר דיר דיבואן )
לפי דו"ח שהגיע לידי ה"ניו יורק טיימס", באוקטובר האחרון כתב מפקד פיקוד מרכז, האלוף יהודה פוקס, מכתב לרמטכ"ל הרצי הלוי שבו טען כי הזינוק בטרור היהודי ובמעשי האלימות כנקמה על טבח 7 באוקטובר "עלול להבעיר את הגדה המערבית".
העיתון מציין כי אחד משורשי הבעיה נעוץ בעובדה שאף שמבחינה תיאורטית המתנחלים היהודים ביהודה ושומרון כפופים לאותו חוק צבאי החל על הפלסטינים, בפועל הם מטופלים לפי החוק הפלילי-אזרחי של מדינת ישראל המופעל בתחומי הקו הירוק. המשמעות היא, למשל, שאם שב"כ יחקור שתי פעולות זהות של טרור בגדה המערבית – אחת שבוצעה על-ידי יהודי והאחרת על-ידי פלסטיני – כל אחת מהן תטופל בכלים שונים לחלוטין.
הכתבים מציינים שיהודים שהיו מעורבים בפיגועי טרור נגד פלסטינים בעשורים האחרונים נהנו מסלחנות של מערכת אכיפת החוק, כולל חקירות רכות, הפחתה בתקופות מאסר וחנינות. מעבר לכך, בזמן ששב"כ מטפל בכל אירוע אלימות של פלסטינים כלפי יהודים ביו"ש, כשמדובר במקרה ההפוך הוא מתרכז רק במקרים של העבירות החמורות ביותר, הכוללות סכנה לפגיעה חמורה בגופו של אדם, או פציעה או מוות. השאר עוברות לטיפול המשטרה, שבעצמה הודתה כמה פעמים בעבר שאין לה את המשאבים להתמודד עם התופעה.
ראש שב"כ לשעבר עמי אילון התראיין לתחקיר ואמר כי מנהיגי הממשלה "מסמנים לשב"כ שאם יהודי נהרג זה נורא. אם ערבי נהרג, זה לא טוב – אבל זה לא סוף העולם".
תיעוד מ-13 באוקטובר: מתנחל יורה בפלסטיני בבטנו:
להמחשה בדק ה"ניו יורק טיימס" מדגם של 36 מקרים של אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים מאז טבח 7 באוקטובר, המצביעים כביכול על קריסת מערכות החקירה והמשפט בכל הקשור להתמודדות עם פשיעה לאומנית יהודית. מדובר בקשת רחבה של מקרים – מגניבת בעלי חיים, דרך הצתה ועד תקיפה אלימה – אולם על-פי בדיקת העיתון, נגד אף אחד מהמעורבים היהודים לא הוגש כתב אישום. באחד המקרים באמצע אוקטובר תועד מתנחל יורה בבטנו של פלסטיני בזמן שחייל צה"ל במקום, אולם המשטרה חקרה את היורה במשך 20 דקות בלבד ולא כחשוד.
כמה גורמים ישראלים רשמיים ששוחחו עם העיתון טענו שמאז 7 באוקטובר הפסיקה המשטרה לפעול נגד אלימות וטרור של יהודים כלפי פלסטינים. לגבי כמה מהמקרים הגיעו לידי הכתבים הקלטות שיחות טלפון של פעילי זכויות אדם שהתקשרו למוקד המשטרה לדווח על פשעים נגד פלסטינים, ובחלקן השוטרים סירבו להגיע לזירה בטענה שאינם יודעים היכן נמצא הכפר שבו התרחשה התקרית. באחד המקרים הם הגדירו את הפונים "אנרכיסטים".
הדו"ח האבוד מתחילת שנות ה-80
בניסיון להבהיר כמה עמוקה התופעה, סקר ה"ניו יורק טיימס" את ההיסטוריה שלה. אחת המרואיינות בכתבה היא המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים, עו"ד יהודית קרפ, שבתחילת שנות ה-80 התבקשה לחבר דוח על אלימות יהודים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. היא סיפרה שהוועדה בראשותה מצאה כבר אז שורת מקרים של הסגת גבול, סחיטה, תקיפה ואפילו רצח, אך רשויות הצבא והמשטרה עשו מעט מאוד בנידון. לדבריה, שר הפנים דאז אף נזף בה על הממצאים. "הבנתי שהוא רצה שנרד מזה", סיכמה.
בתחקיר מוזכר גם דוח המאחזים הבלתי חוקיים ביהודה ושומרון מהמחצית הראשונה של שנות ה-2000. הכתבה ציטטה את עו"ד טליה ששון שערכה אותו ואמרה כי ראש הממשלה אריאל שרון הנחה אותה לחקור מי הרשויות והגופים הממשלתיים המעורבים בהסתר בבניית המאחזים. "שרון לא התערב בעבודה שלי וגם לא היה מופתע מהתוצאות. אחרי הכול, הוא ידע טוב מכולם מה המצב בשטח", היא הוסיפה בהתייחס לתפקידו ההיסטורי של שרון בעשורים לפני כן כשר שקידם את ההתנחלויות.
ששון מצאה שבין ינואר 2000 ליוני 2003 הוציאה מחלקה במשרד הבינוי והשיכון 77 מכרזים להקמת 33 "אתרים" בגדה המערבית, כולם לא חוקיים. בחלק מהמקרים, המשרד אפילו שילם לסלילת כבישים ובניית בתים במאחזים שמשרד הביטחון הורה לפרק. “בסופו של דבר הוא ידע טוב יותר מכולם מה היה המצב בשטח, וציפה שהמסקנות יהיו קשות", אמרה.
הדו"ח של ששון מציין במיוחד את אבי מעוז (כיום יו"ר מפלגת נעם), שהיה מנכ"ל במשרד הבינוי והשיכון במשך רוב התקופה הזאת, במקביל להיותו פעיל פוליטי שדיבר בגלוי על גירוש כל הערבים מהגדה המערבית.
בכתבה מוזכר שבדו"ח ששון נטען שכמה משרדים ממשלתיים הסתירו את העובדה שהתקציבים הועברו לגדה המערבית, ודיווחו עליהם במסגרת סעיפים כמו "פיתוח כללי נוסף". בדיוק כמו במקרה של דו"ח קרפ שני עשורים קודם לכן, ששון ועמיתיה ממשרד המשפטים גילו שהגדה המערבית מנוהלת תחת חוקים שונים לגמרי. חוקים אלה, היא אומרת, "נראו לי מטורפים לחלוטין".
על-פי התחקיר, לדו"ח ששון שפורסם במרץ 2005 לא הייתה כמעט כל השפעה. לאור המנדט שקיבלה מראש הממשלה עצמו, ששון דווקא האמינה שהחקירה שלה עשויה להוביל לפירוק מאחזים לא חוקיים שהוקמו בשטחים הפלסטיניים. אלא שאפילו שרון גילה שהוא חסר השפעה לעומת המנגנון שמרחיב את התפשטות ההתנחלויות בגדה המערבית ומגן עליהן – אותו מנגנון שהוא בעצמו סייע להקים.
בכתבה נטען שהתנהלות זו היוותה קרקע לדור חדש של לאומנים קיצונים בגדה המערבית, שמתנגד לעצם הרעיון של מדינה דמוקרטית, ומטרתו פירוק מוסדות ישראליים וביסוס "שלטון יהודי": הכתרת מלך, בניית בית מקדש במקום המסגדים בירושלים והטלת "משטר יהודי" על כל היהודים. איש שב"כ לשעבר ליאור אקרמן שהתראיין לכתבה אמר שתמיד היה ברור "שהקבוצות הברבריות האלה יעברו ממעשי בריונות נגד הערבים לגרימת נזק לרכוש ועצים, ובסופו של דבר ירצחו אנשים".
דובר צה"ל מתקן: המאחזים לא חוקיים
רבים מהאנשים שהתראיינו לכתבה – חלקם ביקשו להישאר בעילום שם - העידו כאמור שהמדינה מתעלמת באופן שיטתי מאלימות מתנחלים. לדבריהם, התוצאה של תנועה לאומנית ופלילית לפרקים, שהורשתה לפעול מבלי להיענש על מעשיה, נדדה באופן הדרגתי מהשוליים של החברה הישראלית לחלקים במרכזה ובמרכז המערכת הפוליטית.
הראיונות, יחד עם מסמכים מסווגים שנכתבו בחודשים האחרונים, מתארים לפי ה"ניו יורק טיימס" ממשלה שנלחמת בעצמה. אחד המסמכים מתאר את עמדתו של אלוף פיקוד המרכז פוקס, שטען שהמערך שהקים השר בצלאל סמוטריץ' מאז הקמת הממשלה עושה מאמצים לערער את אכיפת החוק ביהודה ושומרון. פוקס כתב כי במהלך 2023, מאז נכנס סמוטריץ' לתפקיד, האכיפה כלפי הבנייה הישראלית הבלתי חוקית "צומצמה עד נעלמה". הוא הוסיף כי אנשיו של השר סיכלו את האכיפה שהממשלה שבה הוא חבר הבטיחה לבית המשפט שתנקוט.
בכתבה מוצג סרטון הדרכה שהפיקה אוגדת איו"ש לחיילים המוצבים ביהודה ושומרון בינואר 2023. הסרטון מציג את יושבי המאחזים הבלתי חוקיים כחוואים שוחרי שלום החיים במציאות מסוכנת. התנחלויות אלה מוגדרות "מקומות התיישבות קטנים ומבודדים, עם מספר תושבים קטן, שחלקם – או אף אחד מהם – חמושים". את החיילים מעודדים לטפח מערכת יחסים קרובה עם המתנחלים. "הבלתי פורמלי", נאמר בסרטון, "חשוב הרבה יותר מהפורמלי".
הסרטון לא מתייחס בשום דרך לאי-חוקיות היישובים האלה. כשמפקד אוגדת איו"ש באותה תקופה, תא"ל אבי בלוט, נשאל על-ידי העיתון מדוע צה"ל מאפשר תמיכה צבאית להתנחלויות שאינן חוקיות לפי החוק הישראלי, הוא התעקש שהן דווקא חוקיות ואף הציע לכתבים להתלוות לסיור בהן. לאחר מכן התנצל נציג דובר צה"ל על דברים אלה של בלוט, אישר שההתנחלויות הללו אינן חוקיות, והתחייב שהסרטון לא יוצג שוב לחיילים. בלוט צפוי להחליף בקיץ את אלוף פוקס ולהפוך למפקד פיקוד מרכז.
