לאחר סדרה של כשלים ותקלות חמורות הוחלט בצה"ל על הדחה ונזיפות לשלושה קצינים מהאוגדה החולשת על גבול מצרים: כשבוע וחצי לאחר הפיגוע החריג והקטלני בגזרת הר חריף בו נהרגו מאש של מחבל-שוטר מצרי שלושה לוחמי גדוד ברדלס, ליה בן נון, אורי יצחק אילוז ואוהד דהן, הרמטכ"ל אימץ את המלצות התחקיר הפיקודי וקבע שיש להדיח את מפקד החטיבה המרחבית פארן האחראית על הגזרה, אל"מ עידו סעד, לנזוף פיקודית במפקד אוגדת אדום תא"ל איציק כהן ולנזוף במפקד גדוד ברדלס, סא"ל איבן קון, שקידומו יעוכב בשש שנים.
גם נגד קצינים ומפקדים נוספים מהגדוד המעורב צפויים להינקט צעדים אישיים, אך החלטה זו עוכבה כדי לאפשר ליחידה להתאושש מהאירוע הקשה שספגה. מח"ט פארן, שהיה הקצין שהסתער והרג את המחבל באירוע, ימשיך בתפקיד אחר בצה"ל. בשיקולים להדיחו מתפקידו צוין כי מוטלת עליו "האחריות הכוללת על האירוע, על הנורמות הלקויות ועל הכשלים המערכתיים שנמצאו בתחקיר, מבלי שנתן להם מענה".
בצה"ל אומרים כי לא נמצאה שום רשלנות שמצדיקה צעדים חמורים יותר נגד הקצינים, שלא ביטאו בהתנהלותם אדישות או חוסר אכפתיות למשימות, וגם לא מעבר על פקודות. מפקד פיקוד דרום, אלוף אליעזר טולדנו אמר היום כי "זה לא סוד שגבולות של שלום אחרונים בסדר העדיפות בחלוקת המשאבים בטח ביחס לגזרות כמו עזה ואיו"ש".
"עליי היה לוודא איזון מלא יותר בין המשימה הפלילית ליכולת לתת מענה לפח"ע בגבול. מקביליי המצרים הביעו בפניי מבוכה גדולה על האירוע ואנו ממשיכים בחקירה איתם ומצפים מהם לעוד תשובות".
האלוף טולדנו גם הדף את הטענות והרמיזות שהופנו ללוחמות בכלל ובפרט ללוחמת ליה, שנהרגה באירוע: "הן לוקחות חלק אינטגרלי בהגנה על הגבולות עוד משרה גיבורת ניל"י, ועושות זאת בצה"ל למעלה מ-20 שנים. ראינו זאת רק לאחרונה בהיתקלות המוצלחת ביריחו ובאירועים נוספים. רק לאחרונה מיננו קצינה מעוטרת צל"ש לפקד על גדוד קרקל. ליה ואורי היו חמושים בזמן האירוע, מצוידים באופן מלא וערים אבל לצערנו המחבל הצליח להפתיע אותם. הם ואוהד היו לוחמים מצוינים שזרחו בתפקודם המעולה בגדוד. הם נפלו בהגנה על העם והארץ, ושלושתם יועדו לצאת לפיקוד".
יחד עם זאת, התחקיר המלא חשף שורה של מחדלים חמורים בתפקוד הכוחות עוד הרבה לפני התקרית הקשה, שהתרחשה שעות לאחר שהגדוד שיכל באותו מקום הברחת סמים בסך 1.2 מיליון שקלים, ובתקופה בה כמעט בכל לילה הכוחות פועלים נגד מבריחי סמים ואף הצליחו להפחית משמעותית את כמות ההברחות המוצלחות.
מהתחקיר עולה כי מפקד הגדוד הורה ללוחמים לשמור בצמדים בעמדות מבודדות מול הגדר, הגם שכמה מאות אחדות של מטרים הפרידו מעמדה לעמדה, בציפייה מהחיילים לחיפויים הדדיים. זאת, במשך חודשיים ובניגוד לפקודה הפוכה של מפקד האוגדה, שהורתה על עמדות מאוישות בארבעה לוחמים בשעות הרגישות של לפנות בוקר - ולא בשניים. בחלק מהמקרים, התברר, גם חייל אחד עלה לשמור בעמדה הלא ממוגנת, חשוף לצד המצרי, ליד גדר המערכת.
תקלה חמורה נוספת נגעה לזיהוי המחבל בסמוך לשעה 6:30, בזמן שחצה את הגדר; אחד המכ"מים התריע על התנועה החשודה, אך תצפיתנית בחמ"ל ביצעה סריקה זריזה בעיקר לצד המצרי ולא הבחינה בדמות החשודה, לא הכריזה על אירוע חריג בקשר ולמעשה החליטה על דעת עצמה על חזרה לשגרה.
עוד עולה כי כפי שנחשף ב-ynet, אף כלי טיס של חיל האוויר לא הוקפץ לסייע לכוחות הקרקעיים לחפש את המחבל, מיד עם ההבנה שמחבל חמוש חדר לשטח והרג את שני החיילים. לקצין האג"מ של ברדלס שהיה אחראי על הגזרה באותו סוף שבוע לקח 20 דקות להכריז על "פטיש חם" מרגע מציאת הגופות על ידי סגנית מפקדת הפלוגה, שבעצמה לא הכריזה זאת. השניים רצו לוודא קודם שלא מדובר במקרה אובדני או בירי מצד מבריח ישראלי. יחד עם זאת, החלטה זו הובילה כאמור לשיהוי של 20 דקות בהקפצת הכוחות וההבנה שמדובר באירוע מבצעי חמור.
צוותים מיחידות מובחרות שמיועדות לכוננות ספציפית לגזרה, כמו מהימ"מ, שלדג וסיירת מטכ"ל, הוקפצו באיחור גדול ודיווחו על הגעתם כשתי דקות לאחר שהמחבל חוסל סמוך ל-12:00 בצהריים וכשעתיים וחצי לאחר תחילת הסריקות. יצוין כי בעקבות סדרה של פיגועים בגבול מצרים בעשור האחרון עם לא מעט הרוגים, הראשון והקשה שבהם בקיץ 2011 ליד עין נטפים, אחד הלקחים היו הסדרה של הכוננויות של חיל האוויר והקפצת כלי טיס שונים לכל אירוע מתפרץ בגבול, בגלל מעט הכוחות שקיימים בגזרה העצומה הזו והמרחקים הגדולים עד להגעת התגבור הקרקעי.
לוחמים הסתערו בלי קסדות - ונפגעו
על אף שחלפו שעתיים וחצי, זמן נצח במונחים של אירוע מבצעי בבט"ש, במהלכן היה ידוע לכלל הקצינים המעורבים, כולל הרמטכ"ל והאלופים, על חשד למחבל בשטחנו שהרג שני חיילים ולוחמים שמחפשים אותו, לא היה שום כלי טיס בלתי מאויש באוויר, אף מסוק וגם לא מטוס קרב, שהיו יכולים לסייע בשליטה בתצפית ובאש על האויב. בצה"ל מסבירים כי סוגיה זו עדיין מתוחקרת, אך מציינים כי מערך מסוקי הקרב היה מקורקע כליל באותו יום בגלל תקלה טכנית חריגה באחד ממסוקי האפאצ'י שנמצאה כמה ימים קודם לכן.
חרף זאת, בהוראת מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר, מפקד בסיס רמון הסמוך הונחה להכשיר מחדש את המסוקים לקפוץ לזירה, ולעשות זאת בעצמו. התחקיר מצא כי פעולה זו נמשכה למעלה משעה וחצי והפכה ללא רלוונטית מאחר שמפקד האוגדה החליט שלא לחכות יותר מהחשש שהמחבל יגיע לעשרות רבות של מטיילים באזור, שראה בעצמו בדרכו לזירה. בנוגע לכך שמסוק אחר, דוגמת ינשוף, או כלי טיס בלתי מאויש היו יכולים לקפוץ ולסייע לכוחות הקרקעיים וכך לפחות למנוע את הריגתו של דהן, ציינו בצה"ל כי בחיל האוויר מנעו המראות באותו בוקר שבת לשמי הדרום, גם לרצועת עזה, בגלל תנאי מזג אוויר קשים.
תקלות נוספות שנמצאו גם במישור הטקטי חשפו תפקודים לקויים של הכוחות: אוהד דהן, קשר המח"ט, נשלח על יד המח"ט עם הגשש מהחפ"ק להצטרף רגלית לסמג"ד קרקל כדי להסתער לעבר המחבל, אך הלוחם והגשש, כמו גם רבש"ץ שהצטרף אליהם, שכחו לשים קסדה, והסתערו שראשם חשוף. המחבל ירה צרור רוחב מטווח של כ-200 מטרים לעברם ודהן נפגע קשות בפלג גופו העליון.
הגשש נפצע קל מנתז וכוח הסמג"ד נסוג מבלי שהשיב אש. יחד עם זאת, הלוחמים חילצו את שני הפצועים תוך ניהול חילופי אש עם המחבל. רק לאחר מכן, לאחר שיח בשטח בין מפקד האוגדה למח"ט, הוחלט להסתער שוב, הפעם בסגירה ממספר כיוונים, ע"י כוח בפיקוד המח"ט שהרג את המחבל, וכוח מקביל בפיקוד מפקד האוגדה.
עוד קודם לכן, כאשר מפקד האוגדה כהן הגיע לזירה מביתו, הוא נתקל באחת ממפקדות הכיתה של הגדוד שקפצה עם הכוחות לבצע הסריקות. המ"כית, סמלת נטע, דיווחה בשטח לקצין הבכיר שהיא מזהה כתם שחור חשוד, ככל הנראה דמות, בטווח של כ-2 ק"מ ממנה, בשלוחה הררית ממול, בשטח ישראל. בכך היא זו שהובילה לזיהוי של המחבל בשטחנו, לאחר שהגששים שסרקו את המרחב טענו תחילה אחרת.
לדבריהם, כך עלה מהתחקיר, העקבות הובילה לכך שהמחבל חזר לשטח המצרי, ולכן אינו נמצא יותר בישראל. המאו"ג כהן סרב לקבל זאת וקבע שיש להמשיך בסריקות עד לשלילת הימצאות המחבל בשטחנו, עד שכאמור המחבל אותר במשקפת של המ"כית הצעירה. היא זו שגם שלחה לעברו רחפן ובכך הוא זוהה כחמוש באופן מלא, מכין לעצמו עמדת הסתערות מאחורי עמדת אבנים מאולתרת, ומתפלל עם ספר קוראן שהביא עימו.
מחדל פתחי החירום, ותגובת גלנט: "האירוע לא היה צריך לקרות"
במוקד נוסף של התחקיר נבדק כיצד חדר המחבל לשטח ישראל מבלי שזוהה. בצבא מעריכים כי הוא צעד בין 5 ל-7 ק"מ, בוואדי מחורץ וגבוה שקשה לזיהוי, עד לנקודה הספציפית בגדר בה יש את פתח החירום, סגור באזיקונים בלבד, כפי שפורסם ב-ynet, ופתח אותה בקלות עם סכין שהביא עימו, סמוך לשעה 6:00 בבוקר.
מיד לאחר מכן נבלע שוב בשטח הישראלי תוך ניצול הטופוגרפיה ההררית הקשה והשטחים "המתים" הרבים לתצפית שיצרה. אלא שפתחים אלו, מספר בודד בכל גזרה חטיבתית בגבול עם סיני, לא היו ידועים כלל ללוחמים עצמם, גם לא לליה ולאורי שהיו בטוחים שהגדר סגורה לחלוטין; רק גששים וקצינים בכירים בגזרה היו בסוד הפתחים שיועדו למצבי חירום או לצרכים בטחוניים חריגים כפעולה ייחודית או מרדף לצד המצרי. השבוע הם נסגרו אך בצה"ל ציינו כי הם היוו לאורך שנים תקלה מבצעית חמורה.
אפילו כוחות האיסוף לא ידעו על הפתחים הללו, בגודל של חצי מטר על חצי מטר, שנסגרו ברשלנות בכל פעם ע"י עובדי התחזוקה שחצו דרכם כדי לטפל במכשול הגדול, ועשו זאת כאמור על ידי אזיקונים קלים לקריעה.
עוד עלה כי המחבל שחצה דרך אותו פתח הרג את בן נון ואילוז מעט לאחר השעה 7:00 בבוקר, מבלי שהשניים הספיקו להגיב בירי: שניהם היו ערים ועם ציודם עליהם, אילוז ישב על כיסא ובן נון על הקרקע, אך הם עשו זאת לפי הפקודות וההנחיות שקיבלו. המחבל ירה לעברם מספר בודד של כדורים, תחילה לעבר אורי ואז על ליה, מטווח של כשני מטרים. כוח מצמד שכן, שהיה במרחק של כ-170 מטרים מהם, אכן שמע את הירי, ולוחמת בעמדה הזו הביטה לכיוון אך זיהתה דמות שצועדת ליד מערום סלעים שצה"ל הכין מראש לחסום את דרכם של המבריחים. אותה לוחמת סברה בטעות שמדובר באורי עושה את צרכיו, אך בפועל היה זה המחבל נמלט מהנקודה בה הרג את שני החיילים, ומתקדם מזרחה לעומק השטח הישראלי.
התחקיר העלה כי בשעה בוקר זו יש רוחות חזקות בגזרה שמקשות על השמיעה וגם הראות לוקה בחסר בשל ערפילי הבוקר. יחד עם זאת, העובדה שהצמדים הללו שמרו במשך 12 שעות בניגוד נוסף להנחיות האוגדה והעובדה שהחיפוי ההדדי בין העמדות לא מומש באותו בוקר – מדובר בתקלות חמורות נוספות שתרמו לתוצאה הקשה. גם העובדה שלא נעשו בדיקות קשר אחת לשעה עם הצמדים עד ל-4:00 בבוקר, אז גם הסמ"פית בדקה בטלפון עם אורי ובפעם האחרונה שהכל תקין אתו ועם ליה, היא תקלה קשה. ככלל, לגזרה זו אמורים לעלות הלוחמים ללא טלפונים ניידים, מה שלא קרה באותו לילה של סיכול מוצלח של הברחת סמים, הגם שבגזרה הזו בשטחים רבים אין קליטה למכשירי הקשר.
שר הביטחון יואב גלנט התייחס לממצאי התחקיר ואמר כי "בשבוע שעבר קיימתי תחקיר מקיף עם הרמטכ"ל עם צמרת צה"ל על הפיגוע הקשה בגבול מצרים והר חריף. הבוקר הציג בפניי הרמטכ"ל את התוצאות הסופיות של התחקיר שהוא ערך, תחקיר מהיר נוקב וחד-משמעי. אנחנו חייבים את הדבר הזה, קודם כל למשפחות ולחללים, דבר שני לחוסנו של צה"ל ולהסקת המסקנות על מנת להשתפר בהמשך. האירוע הזה לא היה צריך לקרות, ההחלטות שאנחנו נעשה ימנעו את האירועים הבאים בוודאי בגזרה הזאת ומהכיוון הזה".
שי אילוז, אביו של אורי יצחק, הגיב גם הוא על ממצאי התחקיר ואמר כי "שאלנו שאלות קשות, קיבלנו את רוב התשובות מהצבא. אנחנו מחכים לקבל עדיין כל מיני פרטים שחסרים לנו בתחקיר הזה. ביקשתי מכבוד הרמטכ"ל להיפגש איתו ולהציע לו את הצד שלנו בתור אבא, להראות לו בדיוק מה אנחנו ראינו ושמענו פה במהלך השבעה, ואיך הרגשנו פה ומה אנחנו יודעים על הצבא". לדבריו, "אני מאמין שהצבא ימצה את התחקיר הזה עד תום. יש המון שאלות פתוחות שעדיין התשובות עליהן לא ברורות לנו. אני חושב שהתחקיר עוד לא מוצה עד תום".
השתתפו בהכנת הכתבה: יאיר קראוס