מטפס ההרים האוסטרי וילהלם שטיינדל, שתיעד את האירוע שבו מטפסים מהמערב פסחו על הפורטר (סַבָּל) הפקיסטני הפצוע מוחמד חסן בדרכם לפסגת ה-K2, ההר השני בגובהו בעולם, הדף היום (א') את הטענות שהמטפסים עשו כל שביכולתם לעזור לחסן, והאשים אותם במוסר כפול: "אם אני או כל אזרח מערבי אחר היינו שוכבים שם, היו עושים הכול כדי להציל אותנו", אמר לסוכנות הידיעות AP. "כולם היו צריכים להסתובב, לחזור על עקבותיהם, ולהוריד את הפצוע בחזרה לעמק". בפקיסטן נמשכת חקירת האירוע, בצל הטענות שחסן נשלח למשימה אף שהיה חסר ניסיון ולא מצויד כהלכה.
התיעוד מ"צוואר הבקבוק" בדרך לפסגת ה-K2: פוסחים על הפורטר הגוסס
11 צפייה בגלריה
מוחמד חסן בצילום ישן ובתיעוד שלו תקוע לרוחב "צוואר הבקבוק" בדרך לפסגת ה-K2
( צילום: Aamir QURESHI / AFP)
פרשת המוות בהר K2, השוכן בגבול בין פקיסטן לסין, מעוררת סערה בקהילת הטיפוס העולמית מאז השבוע שעבר, אז נחשף תיעוד מיום האירוע ב-27 ביולי. בצילום מהרחפן של שטיינדל ושל חברו המטפס הגרמני פיליפ פלאמינג נראים עשרות מטפסים חולפים על פני חסן המוטל שרוע לרוחב "צוואר הבקבוק", החלק הצר והמסוכן ביותר של הטיפוס לפסגת ה-K2, שמתנשא לגובה 8,611 מטרים. חסן מצא עצמו במצב המסוכן הזה אחרי שמעד ונפצע, ונגד המטפסים שהמשיכו בדרכם נטען כי היה חשוב להם יותר לכבוש את פסגת ההר מאשר להצילו. חסן מת לבסוף, והותיר שלושה ילדים יתומים.
התיעוד עורר סערה ברשתות החברתיות, ומי שספגה את עיקר הרעל הייתה שיאנית הטיפוס הנורבגית קריסטין הרילה, שנמנתה עם המעפילים לפסגה באותו היום, ובכך הפכה לאדם שטיפס לפסגות 14 ההרים הגבוהים בעולם בפרק הזמן הקצר ביותר. היא השלימה את 14 משימות הטיפוס בתוך 92 יום, כלומר מעט יותר משלושה חודשים, אבל גולשים ברשת האשימו אותה כי דם הפורטר על ידיה, ואחד מהם כתב: "אף אחד לא יזכור את ההצלחות שלך בספורט, אלא רק את חוסר האנושיות שלך".
הרילה בת ה-37 דחתה את ההאשמות בתוקף, ואמרה שבניגוד לאחרים דווקא היא ושלושת חבריה לצוות עשו כל שביכולתם כדי להציל את חסן. היא סיפרה כי אף שחסן לא היה חלק מהצוות שלה, ולמרות הסכנה הכרוכה בשהות הממושכת בגובה רב כל כך, היא ואנשיה ניסו לעזור לו במשך שעה וחצי. לדברי הרילה היא עצמה התקדמה הלאה רק משום שקיבלה קריאת מצוקה מקבוצה אחרת בהמשך הדרך, וגם אז נשאר הצלם שליווה אותה, גבריאל, צמוד לחסן. לדבריה הוא נאלץ לעזוב את הפורטר הפקיסטני ולרדת רק כאשר לו עצמו עמד לאזול החמצן. "המוות של חסן טראגי לחלוטין, ואני חשה צער עמוק עבור משפחתו", כתבה הרילה בפוסט באינסטגרם, "אבל עשינו כמיטב יכולתנו, במיוחד גבריאל".
המטפסת הנורבגית הוסיפה כי מי שצריכה להשיב על שאלות קשות היא חברת הטיפוס ששכרה את שירותיו של חסן כפורטר (סבל המסייע למטפסים בסחיבת הציוד בגבהים) ושלחה אותו אל ההר. חסן הצטרף למשלחת כחלק מקבוצה קדמית שהועסקה על-ידי חברת Lela Peak Expedition כדי לקבוע חבלים, ולפי הרילה ועדי ראייה אחרים הוא לא לבש די בגדים חמים, לא עטה כפפות על ידיו והיה נטול מסכת חמצן. מנהל החברה, אנוואר סייד, נשאל היום על הטענות הללו, והסתפק באמירה שהחברה שלו נותנת לפורטרים סכום כסף כדי שיקנו לעצמם את הציוד הדרוש, ושחסן קיבל את הסכום המיועד לכך.
העיסוי הנואש, החבר שנשאר, הטור שלא עצר
הרשויות בפקיסטן פתחו אמנם בחקירת האירוע, אבל המטפס האוסטרי שטיינדל אינו פוטר את התיירים הזרים מאחריות לו. שטיינדל ושותפו פלאמינג היו באותו היום על ההר אך נמנעו מלטפס לפסגה משום שמזג האוויר הדאיג אותם, ובמקום זאת הסתפקו בצילום רחפן, אותו צילום שהניב את התיעוד המטריד. בריאיון לסוכנות הידיעות AP טען שטיינדל כי המטפסים, בהם הרילה והצוות שלה, היו יכולים להציל את חסן אם פשוט היו מוותרים על הניסיון להגיע לפסגה.
11 צפייה בגלריה
המטפסת הנורבגית הרילה חוגגת עם הגעתה לקטמנדו אחרי ששברה את שיא העולם
(צילום: רויטרס/Navesh Chitrakar)
11 צפייה בגלריה
מחנה הבסיס של K2. חסן הסתפק בעבודה שם, וזו הייתה משימתו הראשונה בגובה רב כל כך
(צילום: Joe STENSON / AFP)
שטיינדל סיפר כי בצילומי הרחפן שלו אפשר לראות אדם אחד בלבד – חברו של חסן, אף הוא פורטר פקיסטני – מעסה את החזה של הפצוע ומנסה להשאירו בחיים: "אפשר לראות שהאיש הזה נואש. ומה שרואים בסרטון הוא טור של 70 איש צועדים לעבר הפסגה. אין במקרים האלה מוסר כפול: אם אני או כל אזרח מערבי אחר היינו שוכבים שם, היו עושים הכול כדי להציל אותנו. כולם היו צריכים להסתובב, לחזור על עקבותיהם ולהוריד את הפצוע בחזרה למטה, לעמק".
שטיינדל ציין כי יום הטיפוס, 27 ביולי, היה היום היחיד בעונה שבו התנאים בהר היו טובים מספיק כדי שהמטפסים יוכלו להגיע לפסגה, וכי ייתכן שזו הסיבה לכך שמטפסים רבים כל כך נכנעו לתשוקה להמשיך בטיפוס. "אני לא רוצה להאשים מישהו באופן אישי, אני פשוט אומר שלא פתחו במבצע חילוץ וזה מאוד מאוד טראגי, כי זה בעצם הדבר הנורמלי ביותר שאדם אמור לעשות במצב כזה".
טיפס כדי שלילדיו יהיה סיכוי בחיים
בבית משפחתו של חסן בכפר טיסאר התאספו בסוף השבוע חברים ובני משפחה, התפללו וניחמו. חבר ילדות של הפורטר המנוח, בשאראת חוסיין, סיפר כי חסן היה נחוש לספק לילדיו אפשרויות שלו עצמו מעולם לא היו, כולל חינוך: "הוא תמיד אמר 'כל החיים שלי הייתי צריך לסבול ולעבוד קשה. עכשיו אני עובד קשה כדי לתת לילדים שלי חינוך טוב". החבר בשאראת סיפר שהוא חש צער על האופן שבו מצא חסן את מותו: "אני חושב שזה הדבר הכי לא-אנושי שראיתי בחיים שלי".
11 צפייה בגלריה
ילדיו של הפורטר חסן עם תמונתו. החבר בשאראת: "זה הדבר הכי לא-אנושי שראיתי בחיים שלי"
(צילום: AP Photo/M.H. Balti)
ובכל זאת, החיצים מופנים גם אל חברת הטיפוס Lela Peak Expedition. המטפס פלאמינג, חברו של שטיינדל, אמר בריאיון באוסטריה כי מהממצאים עולה שלחסן לא היה ניסיון בטיפוס לגובה רב כל כך. לדבריו מתברר שחסן שימש כפורטר עד לגובה של מחנה הבסיס בהר, וזו הייתה הפעם הראשונה שבה הוא נבחר לצאת למשימה בגובה העולה על כך בהרבה. "הוא לא היה כשיר לזה", אמר פלאמינג. חסן מצא את מותו כ-150 מטרים מהפסגה, כלומר בגובה אדיר של כ-8,461 מטר.
מנהל Lela Peak Expedition אנוואר סייד אמר בסוף השבוע כי החברה שלו העבירה סכום כסף כלשהו למשפחתו של חסן ותמשיך לסייע לה, אך לא פירט. הוא הודה כי את גופתו של הפורטר יהיה בלתי אפשרי להוריד ולהחזיר הביתה, בשל התנאים הקשים ב"צוואר הבקבוק".
בימים האחרונים ביקר אצל משפחתו של חסן גם המטפס שטיינדל, ונוסף על כך הוא פתח במבצע מימון המונים עבורה. אחרי ארבעה ימים גויסו כבר קרוב ל-122 אלף אירו, יותר מסכום היעד שנקבע – 120 אלף אירו. "ראיתי את הסבל של המשפחה", סיפר שטיינדל ל-AP. "האלמנה סיפרה לי שבעלה עשה את כל זה כדי שלילדיו יהיה סיכוי בחיים, כדי שהם יוכלו ללכת לבית הספר".
