הלום קרב שנפגע משימוש ב"נייס גאי" מורעל: "האטימות מצד הרשויות גמרה אותנו"
(צילום: אביהו שפירא)
נתונים של משרד הבריאות מגלים כי מסוף השבוע שעבר אושפזו בבתי חולים באזור הצפון 34 בני אדם שעשו שימוש בסם המסוכן "נייס גאי". רופאים שמטפלים במאושפזים סבורים כי סם הפיצוציות המוכר עורבב עם חומר נוגד קרישה שמשמש כרעל עכברים. מה מקורו של החומר, מה הסיבה להמצאתו, מה ההבדל בינו ובין קנאביס ומדוע צריך להיזהר מהשימוש בו? המומחים עונים.
שורת האשפוזים, שהובילה גם למותו של גבר בן 31 מדימום מוחי, גרמה למשרד הבריאות לפרסם הודעה חריגה: "אזהרה חמורה! מדובר בסכנת מוות מיידית. מדובר בסם שעשוי להוביל למוות גם מדימום במיוחד בעת הזו. הסם מסוכן במיוחד משום שמכיל חומרים שונים בהם סמים אחרים, רעלים וככל הנראה חומרי הדברה שמשתנים ממפיץ למפיץ".
בדיווח האחרון בנושא צוין כי שמונה בני אדם אושפזו בשבת לאחר שצרכו "נייס גאי" שעורבב עם החומר שמשמש גם כרעל עכברים. אחד המאושפזים, גבר בן 34 שהובא למרכז הרפואי לגליל בנהריה מבית החולים לבריאות הנפש בעכו, הושם בתחילה במחלקה פנימית עם חשד להרעלה. לאחר שמצבו הידרדר, הוחלט להעבירו למחלקה לטיפול נמרץ.
סמי הפיצוציות, ובכללם גם "מבסוטון" ו"מסטולון", הפכו בעשור האחרון לפופולריים בשל היותם חזקים וזולים באופן יחסי לסמים אחרים בשוק. עשרות ישראלים ניזוקים מה"נייס גאי" מדי שנה, לעיתים באופן קטלני ובלתי הפיך.
את הקנבינואידים הסינתטיים המציא החוקר האמריקני פרופ' ג'ון וויליאם האפמן לפני כ-40 שנה ומקורו מגיע מהאיסור החוקי על קנאביס. "האבסורד הגדול ביותר בכל הנושא של הקנבינואידים הסינתטיים מהסוג הזה הוא שעצם הסיבה להמצאתם מקורה באיסור החוקי על קנאביס, במקרה הזה, האיסור הפדרלי על מחקר ברכיבים הטבעיים של הצמח", הסביר אורן ליבוביץ ממגזין קנאביס.
הוא הוסיף: "לשם כך, המציא הפרופסור האפמן קנבינואידים סינתטיים שאמורים לדמות את הקנבינואידים הטבעיים מהצמח. יחד עם זאת, אותם קנבינואידים סינתטיים הם חזקים לדברי האפמן עצמו עד פי 10 מהרכיב הטבעי THC ומגיעים ללא הרכיבים הנוספים שבצמח שחלק מהשפעתם היא איזון של ההשפעות הנגטיביות של החומר הבודד".
לדברי ליבוביץ, מי שמימנה ועודדה את פיתוח הקנבינואידים הסינתטיים הייתה הרשות האמריקנית למלחמה בסמים (NIDA) ששילמה להאפמן על הפיתוח של משפחת המולקולות JWH (על שמו), שהייתה הבסיס לשימוש לא חוקי לקנבינואידים סינתטיים כ-50 אלף דולר לגרם.
"האפמן עצמו בראיונות הביע תמיכה בהתרת שימוש חוקי בקנאביס כדרך למניעת התפשטות השימוש במולקולות שהוא עצמו פיתח", אמר ליבוביץ. "הוא אף אמר שהשימוש בו הוא לא לבני אדם. בריאיון בשנת 2014 לרשת חדשות ניו זילנדית אמר האפמן 'החומרים הללו ממכרים ביותר, גורמים להזיות והתקפים פסיכוטיים ומובילים לאובדנות. פיתחנו אותם רק ככלי מחקר ומעולם לא הייתה כוונה לעשות בהם שימוש על ידי בני אדם'".
אבקה שמומסת עם אלכוהול
"'נייס גאי' זה שקית שיש בה מעין עשבים. זה בדרך כלל איזשהו צמח בשם 'דמיאנה' שלרוב משמש כחומר הצמחי שנמצא בנייס גאי אבל הוא משמש רק כמסה". מסבירה סגן-ניצב דנה זוננפלד, ראש מעבדת הסמים הארצית במשטרה. "החומר עצמו מגיע בצורת אבקה, לרוב מסין, שכתוב עליו שזה חומר לניקוי. ממיסים אותו עם אלכוהול או אצטון ואז נוצר נוזל שאותו מרססים על הצמח. במקור מעשנים את זה, אבל שמענו כבר על מקרים שאנשים ממצים את החומר ומזריקים אותו או שואפים ומסניפים".
לדברי זוננפלד, הסם נפוץ בעיקר באזור מרכז תל אביב והחומרים שמרכיבים אותו משתנים מעת לעת. "אנחנו מכירים אירועים כאלה בשגרה. החומרים האלה הם חומרים ממשפחה שלמה שנקראים קנבינואידים סינתטיים כי הם מדמים קנאביס מבחינת הפעילות של החומרים. יש מגוון גדול של חומרים כאלה, עשרות במספר. כל כמה חודשים זה משתנה ובזמן האחרון אנחנו מזהים שניים ושלושה חומרים ביחד. כל פעם זו מולקולה חדשה. אם יש חומר שטרם נתקלנו בו, אנחנו יודעים לשייך אותו לנגזרת של חומר אחר שנמצא בפקודת הסמים וכך הוא מיידית נאסר לשימוש".
ראש מעבדת הסמים במשטרה הזהירה: "אנשים לא באמת יודעים מה הם מחדירים לגוף שלהם ואיזו תרכובת של חומרים יש לדבר כזה. הסיכון של מי שנוטל את החומרים הללו הוא כפול כי הוא גם נוטל סם וגם לא מודע למה יש בפנים. אנשים שנוטלים קנאביס יודעים מה יש בפנים לרוב. במקרה של ה'נייס גאי' אין לאף אחד מושג מה יש בפנים ואף אחד לא עושה 'בקרת איכות', ולרוב זה חומרים מסוכנים בריכוזים נורא גבוהים ויש הרבה חומרים שלא יודעים עליהם מספיק".
בגלל ריבוי המקרים של השימוש בסם והפופולריות שלו, משרד הבריאות יזם חוק ב-2013 של הכרזה מהירה שמאפשר להכניס חומרים חדשים שמזוהים כסמי פיצוציות השייכים לחומרים אמפטמין, טריפטמין או פנטניל ונגזרותיהם לפקודת הסמים בהליך מהיר ולהכריז עליהם מיידית כחומר אסור בהפצה.
"חשבנו שאם נכניס את כל הנגזרות של החומר לפקודת הסמים נפתור את הבעיה", מסביר ד"ר רוני ברקוביץ', מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות. "לצערי, השוק ממציא כל הזמן חומרים חדשים וכל פעם מחדש אנחנו נאלצים להכניס חומר נוסף לפקודת הסמים. בכל זאת מדובר בכלי אדיר כי להכניס חומר לפקודות הסמים לוקח כשנה ופה ניתנת לנו האפשרות להכניס מיידית".
"מי שלוקח את החומר הזה הוא מטורף"
על השאלה עד כמה מדובר בחומרים מסוכנים, מסביר פרופ' רפאל משולם, חתן פרס ישראל לחקר הכימיה ומומחה לקנבינואידים, כי "בצמח הקנאביס יש חומרים מסוימים שנחקרו בצורה יסודית ואנחנו יודעים מה הפעילות של החומרים האלה, וישנם חומרים שהגוף שלנו מייצר וגם אותם בדקו בצורה יסודית. הקנבינואידים הסינתטיים זה חומרים שאנשים סינתזו ולא יודעים מה תופעות הלוואי שלהם ולמה הם עלולים לגרום.
"הדבר היחיד שמשותף ל'נייס גאי' ולקנאביס זה ששניהם גורמים לשינויים בתחושות אבל יתר הדברים שהוא עושה, אף אחד לא בדק או חקר את זה. מי שלוקח חומר שנקרא קנאביס סינתטי הוא מטורף כי הוא לא נבדק ויש לו רעילות גדולה והוא יכול לגרום לנזקים גדולים". אומר פרופ' משולם. "כשאותם אנשים מגיעים לבתי החולים, לא יודעים איך לטפל בהם כי לא יודעים מה הם לקחו ולכן מאוד קשה לטפל במקרים כאלה".
ד"ר ברקוביץ', שמכיר את התופעה מתוקף תפקידו במשרד הבריאות, אמר עוד: "כשאנחנו תופסים את ה'נייס גאי', יש לו בדרך כלל ריח מסריח. תפסנו הרבה 'נייס גאי' שריססו עליו יותר מחומר אחד, כשכל חומר בעצמו יכול להיות קטלני ומסוכן עד לרמה של מוות. תופעות הלוואי שיש הכי הרבה זה תופעות לוואי פסיכוטיות שבאות לידי ביטוי בפרנויה, בסכיזופרניה, בהתקפים פסיכוטיים, התקפי זעם, הזיות, חוסר מנוחה ועצבנות. ראינו עוד המון תופעות לוואי כמו אובדן הכרה, פגיעה בלב, קוצר נשימה וגרימה לכשל בכליות, וגם תופעות לוואי קלות כמו חולשה וסחרחורות".
המומחה, שאחראי בין היתר על האכיפה נגד סמי הפיצוציות, הסביר כי "בניגוד לסיגריות, רואים הרבה פעמים שחשיפה חד-פעמית ל'נייס גאי' עלולה להביא אנשים רגילים להתאשפז במצב קשה אחרי כמה שכטות בלבד כי החומר כל כך חזק וכל כך מרוכז.
"הסכנה היא נורא גדולה. זה אחד הסמים הכי מסוכנים, כי מי שלוקח אותו לא יודע מה הוא לוקח. מי שלוקח קוקאין יודע מה הוא לוקח אבל מי שלוקח 'נייס גאי' לא יודע מה יש בפנים. בכיר בבית חולים אמר לי פעם שהוא מעדיף שחולים יגיעו עם קוקאין או הרואין כי הוא יודע איך לטפל בהם מאשר שיבואו עם 'נייס גאי' כי הם לא יודעים בכלל איך לטפל במקרים הללו".
בן 14 אושפז
ד"ר ברקוביץ' שיתף על כמה מקרים שהוא זוכר היטב. "היה לפני כמה שנים מקרה של אדם מירושלים שמת כתוצאה משימוש ב'נייס גאי'. מבית החולים נמסר לנו שהוא סבל מכאבי בטן ושלשולים. גילו לו דם בצואה והוא מת מקריסת מערכות. כל אחד יכול להגיב אחרת. תופעות הלוואי הפסיכוטיות יכולות לחזור על עצמן. חלק מהאנשים שנפגעו צריכים כל החיים לקחת כדורים פסיכיאטריים.
"אני מכיר מקרה של ילד בן 14 שאושפז כתוצאה משימוש ב'נייס גאי' ומקרה של מבוגר בן 68. בגל האחרון אושפזו תוך מספר ימים עשרות אנשים, ומה שייחד אותם זה שהסימפטומים הקליניים שלהם היו דומים. היו לכולם דימומים, לכל אחד במקום אחר. לאחד מהם היה דימום מוחי ובסופו של דבר הוא מת. זה מה שמעלה את החשד שיש פה משהו אחר כי ל'נייס גאי' יש מגוון רחב של תופעות לוואי אבל דימומים פחות מוכר לנו ולכן זה היה שונה וחריג ממקרים קודמים".
מקרה נוסף שזכור לד"ר ברקוביץ' הוא של נער בן 17 שאושפז לאחר התקף פסיכוטי. "הוא סיפר שלקח בסך הכול ארבע שכטות, ברח מהבית של חבר שלו והיה בהזיות נוראיות. חשב שרודפים אחריו והוא היה בפסיכוזה. הוא סיפר שלקח שכטה בגלל לחץ חברתי ולא היה לו רקע פסיכיאטרי ואשפזו אותו בכפייה באחד מבתי החולים בירושלים ונתנו לו תרופות מאוד קשות נגד סכיזופרניה. הוא לא יכול לצאת מזה עד היום".
הבכיר במשרד הבריאות סיפר גם על חייל קרבי שצרך "נייס גאי' ונאלץ לעזוב את יחידתו לאחר שאושפז לכמה חודשים, וכן על מקרים שבהם הורים סיפרו לו כי ילדיהם השתמשו בסם והפכו להיות אלימים. לדבריו, "ה'נייס גאי' ובכלל סמי פיצוציות נחשבים לסמים זולים ולכן אלה שאין להם כסף יכולים לרכוש ב-50 שקלים חומר שמספיק לכמה מנות.
"ניתן לרכוש את זה בפיצוציות, בטלגרם, בחנויות בדרום תל אביב, בעיקר בנווה שאנן. זיהינו אנשים שעומדים מחוץ לחנות ומציעים לאנשים אקטיבית או שאנשים מכירים אותם וניגשים אליהם. יש כעשרות אשפוזים כל שנה בכל הגילים אבל השימוש נפוץ בעיקר אצל צעירים ונרקומנים. זה זול וזה חזק. גם ילדים טובים משתמשים בזה, לא בהכרח ממשפחות מרקע סוציו-אקונומי נמוך, מכל השכבות באוכלוסייה".
לסיכום ציין ד"ר ברקוביץ', "השימוש בחומרים הללו גבר מאוד בעשור החולף אך כיום ניתן לראות שעם הירידה במחירי הקנאביס בשוק הלא חוקי, ישנה גם ירידה בשימוש באותם חומרים שכיום בגלל עוצמתם משמשים יותר כתחליף לנרקוטיקה.
"אנחנו מזהירים את הציבור מפני ההשפעות ותופעות הלוואי של סמי הפיצוציות. גם מי שמוכר את החומר, לא יודע מה הוא מוכר. זה חומר נורא מסוכן. אפילו שזה ברחוב ואפילו שזה מכונה 'סמי פיצוציות' זה סם מאוד מסוכן ואנחנו רואים שורה של אנשים שמאושפזים. הסם הזה לא תמים והוא מכיל חומרים שאף אחד לא יודע מה יש שם. אנחנו פועלים כל העת למצות את הדין עם האנשים שמפיצים את זה".
