עימות חריף התפתח אמש (יום חמישי) בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שעסקה בחידוש המשא ומתן לעסקת חטופים. הישיבה, נזכיר, התכנסה אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו החליט - יחד עם ראש המוסד דדי ברנע - להוציא משלחת לשיחות בקטאר, ולפני שקיים דיון ביטחוני מצומצם בהשתתפות השרים גלנט, דרמר ודרעי על המנדט שיינתן לה.
חלק מהשרים זעמו על כך שלא לקחו חלק בהחלטה, והשר איתמר בן גביר תקף את נתניהו: "אני מבין שמיד אחרינו מתכנסת הישיבה האמיתית. אנחנו כאן קישוט, ואחרי שנסיים אתה וגלנט יושבים עם ראשי מערכת הביטחון וסוגרים דברים. אנחנו תפאורה".
בן גביר פנה לנתניהו: "אם אתה מקבל החלטות לבד - זה על אחריותך, וגם תישאר לבד. לא בחרו בי חצי מליון אנשים כדי שאשב בממשלה אבל מי שיכריע יהיו ראשי מערכת הביטחון". השרה גילה גמליאל שאלה את בן גביר אם הוא מאיים, והוא השיב: "לא מאיים, זו המציאות. אם מחליטים לבד שלא יצפו ממני אחר כך להחזיק את הממשלה".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר לבן גביר כי "תמיד היה מטבחון" מצומצם שבו התקבלו החלטות ביטחוניות בזמן מבצעים ומלחמות. עם זאת, בן גביר השיב כי "אם אני לא שותף למטבחון זה אומר שאתם מדירים חצי מליון איש. בסוף תישארו במטבח לבד".
גם השר בצלאל סמוטריץ' התלונן בקבינט שהוא לא מעודכן בשעה שצוותי המשא ומתן סוגרים הסדר. "אתם מכניסים אותנו להיריון, ואז תבואו כשכבר יש היריון קיים", אמר. נתניהו השיב על כך: "לא זה לא. כמו שהסבירו לכם, כשזה יהיה רלוונטי זה יובא לקבינט ולממשלה".
בן גביר התנגד גם לעסקה הקודמת, שבה שוחררו 80 חטופים ישראלים מהשבי, בהם רוב הילדים, הפעוטות והאימהות שנלקחו בכוח לרצועת עזה, ו-24 עובדים זרים. בזמנו, גם השר סמוטריץ' התנגד לעסקה ההיא - אך בסופו של דבר, אחרי ישיבת ממשלה שבה הוסברו כל פרטיה, הוא ושריו הצביעו בעדה ותמכו בה. בן גביר, מנגד, סירב להצביע בעד. שרי מפלגתו, עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף, אף הגדילו לעשות ונטשו את הדיון עוד לפני סיומו והשאירו פתק שבו הודיעו שהם מתנגדים לעסקה.
בן גביר טען אז כי עסקת החטופים שבמסגרתה הוחזרו 80 החטופים היא "החלטה עם נזק לדורות שעוד תפגע בנו קשות" - אך לימים צה"ל חזר להילחם אחרי שהסתיימה, ותמרן קרקעית באזורים חדשים ברצועת עזה. למרות זאת, בן גביר לא חזר בו מהתנגדותו לעסקה ההיא, ולימים התנגד בנחרצות לכל עסקה נוספת עם הסברים דומים. לפי שעה, גם סמוטריץ' לא מביע תמיכה בעסקה הנוכחית.
הרמטכ"ל: "הישגים משמעותיים מול חיזבאללה"
במהלך הדיון עלתה גם הזירה הצפונית, שבה צה"ל דווקא דוחף בדרג המדיני לצאת לפעולה - כשמנגד נתניהו וגלנט מעדיפים למצות קודם את המגעים להסדר. בשלב מסוים בדיון אמר הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי: "שואלים למה אנחנו עושים את הסיכולים הממוקדים בצפון". השר בן גביר העיר: "מי שואל אותך את השאלות המוזרות הללו? השאלות שאני שומע הפוכות לגמרי. למה כל יום צה"ל לא מחסל עשרות או מאות מחבלים בצפון? למה לא יותר?". הרמטכ"ל: "אני שומע את כל הצדדים ומכל הכיוונים".
שר האנרגיה אלי כהן אמר לרמטכ"ל: "בוא למטולה ותשמע מה קורה שם. היא מופגזת וכל היישובים הסמוכים בלבנון שלמים והאורות דולקים בהם". בן גביר: "הם הציתו לנו חורש של 81 דונם, ואנחנו להם רק 31. נראה לך סביר?".
הרמטכ"ל השיב כי צה"ל פועל לייצר מציאות בלתי-אפשרית לחיזבאללה, ומביא "הישגים משמעותיים" - שבשלב זה "לא מקלים על המצב במטולה". לדברי הלוי, "אנחנו במקביל פוגעים קשה בתשתיות של חיזבאללה בלבנון ומביאים להשמדה של נכסים משמעותיים".
במהלך הישיבה התפתח עימות נוסף עם הרמטכ"ל וגלנט, סביב השאלה מדוע שר הביטחון לא מאשר לשרים לבקר בבסיסים צבאיים. "כשאני פונה לשב"כ ולמוסד אני מקבלת תשובות - אבל רק מהצבא לא", הטיחה שרת התחבורה מירי רגב, והאשימה כי גלנט חוסם את ביקוריה. "שר הביטחון לא מסכים, אבל הוא רק שר הביטחון", אמרה. גלנט השיב לה כי "יש מדיניות כזו שלא תמיד אפשר להגיע ואני מעדיף שיגיעו בקבוצות. ביקורים מרוכזים אפשר לעשות בהובלת המל"ל ובתיאום איתנו".
רגב האשימה את גלנט: "לגנץ ואיזנקוט נתת לסייר מתי ואיפה שבא להם". הוא ענה: "זו ההנחיה שקיבלתי מראש הממשלה יום אחר ההסכם שחתם איתם על הקמת קבינט המלחמה".
