יותר מחצי שנה אחרי ששר המשפטים יריב לוין הציג לראשונה את תוכנית המהפכה המשפטית שלו, ביטול עילת הסבירות, החוק הראשון מבין חוקי המהפכה, עבר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. חברי האופוזיציה החרימו את ההצבעה ויצאו מאולם המליאה בקריאות "בושה" לעבר הקואליציה. עילת הסבירות עברה במליאה ברוב של 64 חברי כנסת בעד וללא מתנגדים. כל זאת, בזמן שמחוץ למשכן הכנסת נמשכו ההפגנות נגד החקיקה. במהלך אחת ההצבעות ראש הממשלה בנימין נתניהו נועד עם יו"ר ש"ס אריה דרעי בחדר צדדי, בזמן שמובילי האגף הנצי - לוין ורוטמן - שוחחו אף הם ביניהם.
סיכום הדרמה בכנסת
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה אמר בסיום ההצבעה כי "הצעת החוק עברה ללא מתנגדים והיא תיכנס לספר החוקים". לוין בירך את חברי הקואליציה לאחר אישור ביטול עילת הסבירות, ואמר במליאה, שם חברי האופוזיציה כבר לא נוכחים: "מדובר בצעד היסטורי וראשון. העברנו חוק חשוב, אבל עם רצון אמיתי לקרב בין כל חלקי העם. זו אחריות משותפת שמוטלת גם עלינו וגם על חברינו לאופוזיציה. בואו ננצל את הפגרה ונגיע להבנות. זה אולי לא האינטרס הפוליטי של כולם, אבל זה בוודאי האינטרס הלאומי שצריך להנחות אותנו".
לפני ההצבעות על האישור הסופי בקריאה שנייה ושלישית של ביטול עילת הסבירות, התקיימו הצבעות על 145 הסתייגויות שונות לחוק. ההצבעות החלו לאחר כישלון המגעים לפשרה, ודבריו של ראש האופוזיציה יאיר לפיד דקות לפני ההצבעה: "עם הממשלה הזו אי אפשר להגיע להסכמות".
לפי נוסח החוק, "בסעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (ד1) על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה: "החלטה" – כל החלטה לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות".
שר הביטחון יואב גלנט נכנס למליאה דקות לאחר תחילת ההצבעות, לאחר שלא היה נוכח בראשונות, ואז הצביע ביחד עם הקואליציה. "שר הביטחון, איפה האחריות שלך?", קראו לעברו חברי כנסת מהאופוזיציה.
גלנט, ששוחח עם בכירים בקואליציה ובאופוזיציה וניסה לשכנע אותם לתמוך בפשרה, ניסה גם בזמן ההצבעות לשכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו לתמוך באחת ההסתייגויות - בניגוד ללוין שהתנגד לכל ריכוך. גלנט תועד מתווכח עם לוין במליאת הכנסת, ודורש ממנו: "תן משהו!", בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו חוצץ ביניהם. לאחר מכן גלנט יצא עצבני מהמליאה, ואחריו יצאו נתניהו ולוין.
יו"ר הכנסת אוחנה התייחס למחאה בחוץ, שכללה ניסיונות לחסימת דרכי הגישה למשכן, ואמר: "120 חברי כנסת במשכן הכנסת. כל הניסיונות הבריוניים לחסום את הגישה לכנסת ולמנוע מהם להשתתף בהליך הדמוקרטי כשלו. תודה רבה למשמר הכנסת ולמשטרת ישראל ששמרו על הדמוקרטיה הישראלית. כעת חברי הכנסת - ורק הם - יחליטו".
בזמן שאוחנה ניהל את ההצבעה על ההסתייגויות על ביטול עילת הסבירות, חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה החליפו ביניהם אמירות קשות. באופוזיציה צעקו בזמן ההצבעה: "אתם ממשלת החורבן". ח"כ אלמוג כהן אמר לח"כים מהאופוזיציה: "לכו לבכות לרמטכ"ל". ח"כ מיקי לוי, שהתעמת איתו מחוץ למליאה, צעק לעבר הקואליציה: "חבורה של אפסים". לשר התקשורת שלמה קרעי אמר: "אתה ששלחת חצי מהמילואימניקים לעזאזל, כדאי שתשתוק".
השר לוין, יוזם החוק ביחד עם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, אמר בנאומו לפני ההצבעות כי "הצעת החוק הזו הוגשה אחרי חודשים ארוכים של דיון ציבורי שלא היה דומה לו בהיקפו ולאחר דיונים רבים בכנסת". חברי כנסת מהאופוזיציה קראו לעברו "בושה", לאחר דברים אלו.
"איפה בית הספר לסבירות שבו אפשר ללמוד מה סביר? יש מקום כזה? ברור שאין", אמר לוין. "אם היה בית ספר כזה אני הייתי רץ ללמוד. הייתי הראשון שהיה נרשם. מי לא רוצה להיות האדם הסביר? אבל אין דבר כזה ולא יכול להיות דבר כזה. כי סבירות זו השקפת עולם, זה לא עניין משפטי. מי אמר שמה שסביר בעיניי השופטים זה הדבר ההגיוני לעשות? מי קבע שהעמדות האישיות שלהם יותר טובות משל השרים?".
"אנחנו לא מבטלים את עילת הסבירות אלא מצמצמים את השימוש בה", טען שר המשפטים והזכיר את שופט העליון נועם סולברג כמי שהתיקון מבוסס על דבריו. ח"כ אלעזר שטרן צעק לעברו: "אתה משקר". לוין הפציר אז בח"כים: "הצביעו בעד הצעת החוק הזו ותוכיחו שיש מחוקקים בירושלים. אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק, להצביע בעד הדמוקרטיה".
יו"ר ועדת החוקה רוטמן, שנאם אחריו, אמר לאופוזיציה - על רקע שעות של עימותים וחסימות מחוץ למשכן - כי "אתם אחראים לפחד של האנשים בחוץ". ח"כ יוראי להב הרצנו צעק לו: "אתה בושה וחרפה".
מהי עילת הסבירות
עילת הסבירות נכנסה לחיינו במשמעותה הנוכחית בשנת 1980, אז קבע שופט העליון דאז אהרן ברק כי "חוסר סבירות הוא עילה העומדת בפני עצמה", ולכן ניתן לבטל החלטות רק על בסיס סבירותן. בפסק הדין שכתב אז ברק הוא הגדיר כיצד בוחנים חוסר סבירות, וטען כי מדובר ב"מבחן אובייקטיבי" ש"נמדד על פי אמת המידה של האדם הסביר". לדבריו, "השאלה אינה מה הרשות המינהלית עשתה בפועל, אלא מה היא הייתה צריכה לעשות. האדם הסביר בהקשר זה הוא עובד הציבור הסביר, העומד במקומו של עובד הציבור שקיבל את ההחלטה".
מצדדי השימוש בעילת הסבירות טוענים כי היא מבטיחה שמירה על עקרונות של טוהר מידות וניקיון כפיים בשירות הציבורי. לדברי התומכים, אם יבוטל השימוש בעילת הסבירות - יינתן אור ירוק לשחיתות. מנגד, פוליטיקאים שמתנגדים לה אומרים שבית המשפט העליון נטל לעצמו את הסמכות לקבוע אילו החלטות סבירות ואילו לא. טענה נוספת שנשמעת תדיר מצד התומכים בביטול העילה היא שאין באמת דבר כזה "האדם הסביר", אלא הסבירות נקבעת על ידי 15 שופטי עליון - שמחליפים בכך את שיקול הדעת של הדרג הנבחר.
בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, המינוי המרכזי שנפסל מנימוקים של "חוסר סבירות קיצוני" הוא מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר הפנים והבריאות. בעבר השתמש העליון בעילה זו, בין היתר, גם כשקבע שהחלטת הממשלה שלא למגן את כל הכיתות ביישובי עוטף עזה ושדרות חרגה ממתחם הסבירות, וכשחייב את כפר ורדים להקים ביישוב מקווה טהרה. על פי נתונים של משרד המשפטים והיועץ המשפטי לוועדת החוקה, בג"ץ משתמש בעילת הסבירות חמש פעמים בשנה בממוצע, כאשר בהרבה מהמקרים נעשה שימוש בעילות נוספות כדי לבטל את ההחלטה.
