על רקע חילוץ גופתו של יוסף אל-זיאדנה (54) מרהט ממנהרה ברפיח, נשאו הערב (חמישי) בני משפחות של חטופים שנרצחו בשבי חמאס הצהרה בכיכר החטופים. "התכנסנו כאן כדי לסגור את המועדון שלנו. המועדון שלנו הוא הסיוט של כל משפחה – מקום שאף אחד לא רוצה להצטרף אליו. אנחנו הפנים של ההחמצה. הפנים של ההזדמנות שנעלמה. הפנים של מי שאיבדו את יקיריהם בשבי משום שעסקה לא יצאה לפועל בזמן", אמרו.
"אין לנו את מי להחזיר או להציל". ההצהרה בכיכר החטופים
עוד הוסיפו בני המשפחות בפתח ההצהרה: "המחדל שלנו כבר התרחש. אין לנו את מי להחזיר או להציל יותר – אבל אנחנו כאן כדי להבטיח שאף משפחה נוספת לא תחווה את הכאב הזה. אנחנו תמרור אזהרה. אנחנו קול הזעקה - אל תחמיצו שוב את ההזדמנות להציל חיים. אל תחכו שיקרה אסון נוסף. אל תחמיצו שוב הזדמנות להחזיר את כולם. לפחות 29 חטופים נרצחו בשבי, ורק חלקם כאן בארץ. 29 עולמות שנכחדו – בגלל שעסקאות נדחו, נעצרו או לא יצאו לפועל בזמן.
"עכשיו יש עוד 99 אחים ואחיות שלנו בעזה. כל יום שעובר גובה מחיר – והוא חיי אדם", אמרו. "לא תהיה עסקה מושלמת – אבל יהיו חיים שיינצלו ונרצחים שיושבו לקבורה. כל דחייה, כל היסוס, כל פילוג – הם גזר דין מוות לעוד חטופים חיים ואובדן עקבותיהם של הנרצחים שעדיין שם".
אלון גת, אחיה של כרמל שנרצחה בשבי, אמר: "ב-8 באוקטובר, אחרי שחטפו אותנו והיינו 24 שעות בשטח, הצלחתי להגיע למקום מבטחים עם גפן, בתי בת ה-3.5. היא הייתה על הידיים שלי, מפוחדת ושואלת איפה כולם - מצאתי את עצמי במצב שאני ובתי בטוחים, אבל אני צריך לספר לה שרצחו את סבתא שלה, ואמא שלה ירדן ודודה שלה כרמל בשבי חמאס בעזה.
"אחרי 54 ימים אמא של גפן, ירדן, השתחררה. אחותי כרמל הייתה ברשימה של הפעימה השמינית, אך העסקה נעצרה", הוסיף. "דמיינו לכם מה היה קורה אם העסקה הייתה נמשכת. אבל זה לא קרה. חזרנו ללחימה, ועברו עוד 9 חודשים שלמים, שכרמל חיה, וסובלת, בשבי חמאס. תשעה חודשים שלמים - בלי עסקה.
"עד שגם זמנה של כרמל הגיע והיא נרצחה ביחד עם חמשת האחרים עם התקדמות צה"ל. היא שרדה כל הזמן הזה. זה אנחנו שלא מילאנו את חלקנו, בהגעה לעסקה, בהצלתה", הוסיף. הוא פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר: "נפגשנו לפני שנה בדיוק, אז אמרת לי שאחותי תחזור אליי. זה כבר לא יקרה. שיקרת לי. החזרת אותה מתה. אל תפר את ההבטחה שלך למשפחות האחרות".
כרמית פלטי-קציר, אחות של אלעד קציר שנחטף ונרצח בשבי, ובתם של רמי שנרצח ב-7 באוקטובר וחנה שנחטפה, שוחררה בהסכם ונפטרה בהמשך בעקבות השלכות השבי, הוסיפה כי "לפחות 29 מבני משפחותינו היו צריכים לחזור אלינו בחיים, כפי שנחטפו - בחיים. הם היו צריכים לחזור לחיבוק, לשיקום, להמשך חייהם. אלעד אחי היה צריך לחזור על רגליו, לחיבוק של אמא שלנו, לטיפול המסור של כולנו, לחיים שלו שנשדדו ממנו. יוסף היה צריך לחזור לילדיו ולמשפחתו. במקום זאת, קיבלנו אותם בשקיות שחורות". היא הדגישה: "אני יודעת על בשרי, על בשר משפחתי, שרק הסכם יחזיר את שאר החטופים. הסכם כזה החזיר את אימי בנובמבר 2023".
6 צפייה בגלריה
"יודעת על בשרי, על בשר משפחתי, שרק הסכם יחזיר את שאר החטופים". כרמית פלטי-קציר
(צילום: אלון גלבוע)
6 צפייה בגלריה
"כשאמרנו שיוציאו אותם שם להורג, אמרו לנו 'זה לא יקרה'". ג'ון ורייצל גולדברג-פולין
(צילום: אלון גלבוע)
הרב אלחנן דנינו, אבא של אורי שנרצח בשבי חמאס, סיפר כי בנו היה 328 ימים ולילות במנהרות חמאס - "בגלל הסירוב לבצע עסקה". הוא קרא לממשלה לפעול לשחרור החטופים, והוסיף: "אל תחכו לשום שלטון אחר בעולם. תביאו אותם מיד הביתה, חזרה למשפחות. המשפחות האלה נמקות, משפחות שלמות שנחרבו. למי אתם מחכים? לעוד אלפים שינמקו? בבקשה מכם היושבים סביב שולחן הממשלה - תתעוררו. תפסיקו לסמוך על כוח כזה או אחר בעולם".
מרב סבירסקי, שהוריה אורית ורפי נרצחו בטבח בבארי ב-7 באוקטובר ואחיה איתי נחטף ונרצח בשבי חמאס, אמרה כי הלחץ הצבאי מסכן את החטופים: "חודשים על חודשים שאנחנו זועקים ומתריעים מסכנות הלחץ הצבאי. מאז שאיתי נרצח, נרצחו ונהרגו כתוצאה מהשלכות הלחץ הצבאי עוד הרבה יותר מדי חטופים, שיכלו לחזור בחיים. הלחץ הצבאי מסכן את חיי החטופים.
"הלחץ הצבאי הרג והורג אותם, והוא גם מסכן ופוגע בחיי חיילינו", הוסיפה. "המדיניות שמתעדפת את המשך הלחץ הצבאי חייבת להתחלף במדיניות מצילת חיים ובמדיניות המחויבת להחזרת כל החטופים. חודשים על חודשים שאנחנו זועקים שהדרך היחידה להחזירם בחיים, היא בהסכם. במתווה, שכרגע מונח על השולחן. אני פונה להנהגה שלנו - תחתמו כבר על המתווה, לפני שיהיה מאוחר מדי לעוד חטופים. תתחילו אותו ותדאגו להמשיך אותו עד שאחרון החטופים יהיה כאן. כולנו יודעים שהדרך להגיע לאחרון החטופים היא בהתחייבות מדינית לסיום המלחמה".
ג'ון פולין, אביו של הירש שנרצח בשבי חמאס גם כן, הוסיף: "הם שרדו עם מינימום מזון, מינימום מים, בלי חשמל ובלי שירותים. כולנו ראינו את התיעודים המזעזעים מהמנהרה ממנה הושבו. הם עשו כל מה שיכלו כדי לשרוד, בזמן שהם חיכו שאנחנו נציל אותם. במהלך 328 הימים הללו, אנו, משפחותיהם, נלחמנו למען שחרורם.
"בשבוע הראשון הכרזנו: 'עשו עסקה עכשיו', ומהר מאוד התברר - שרק עסקה תציל אותם", הדגיש. "דחפנו והזהרנו את השרים והיועצים הישראלים בחדרים סגורים, וכשאמרנו שיוציאו אותם שם להורג, אמרו לנו 'זה לא יקרה'. פספסנו הזדמנויות לעסקה שהייתה מצילה את יקירינו. בפברואר, באפריל, ויותר מכל, ביולי-אוגוסט, כשראשי הצבא והמודיעין כולם הסכימו שעלינו לנצל את הרגע הזה".
