אחד מבכירי תנועת העבודה בעשרות השנים האחרונות הלך לעולמו, בקיבוץ שבו היה חבר במשך כל אותן שנים. אהרן ידלין, שר החינוך בממשלת רבין הראשונה וחתן פרס ישראל למפעל חיים בשנת 2010, נפטר בגיל 96 בקיבוץ חצרים שבנגב. הלווייתו תתקיים בחצרים ביום ראשון בשעה 17:30.
בנו, אלוף במיל' עמוס ידלין שהיה ראש אמ"ן בצה"ל, ספד לו הבוקר: "אבא שלנו האהוב, אהרן ידלין, הלך לעולמו. מנהיג בכוח אישיותו וערכיו, מחלוצי ההתיישבות בנגב, ממובילי תנועת העבודה, דבק בשוויון, בציונות ובערך האדם. מחנך ומורה, איש חכם וצנוע שפיו וליבו שווים. בן 96, צלול וחד, נפרד מאיתנו בשנתו".
אהרן ידלין, שנולד בתל אביב, הצטרף לגרעין של קיבוץ בארי והשתתף בעלייה של הקיבוץ לנקודת הקבע שלו בנגב, במסגרת עליית 11 הנקודות בנגב ב-1946. אחר כך עבר לקיבוץ חצרים בנגב, שבו התגורר עד מותו. במלחמת העצמאות הצטרף ידלין לפלמ"ח ולאחר מכן היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות וממקימי מכללת בית ברל. הוא שימש כמנהל בפועל של המכללה בין 1955 ל-1957.
לכנסת נכנס ידלין לראשונה ב-1960, ובסך הכול כיהן כחבר כנסת במשך 15 שנה, עד 1979. הוא היה לסגן שר החינוך ולמזכ"ל מפלגת העבודה, וב-1974 מונה לשר החינוך בממשלתו של יצחק רבין. בין היתר הנחיל ידלין יום לימודים ארוך בבתי ספר בעיירות פיתוח ובאזורי מצוקה, כולל מפעל הזנה ממלכתי ללא תשלום. יום הלימודים הארוך תוכנן להתקיים בכל הארץ, דבר שלא התממש.
ב-1979 מזכירות קיבוץ חצרים דרשה מידלין לפרוש מהכנסת כדי לחזור לעבודה במשק, וכך אכן עשה - במהלך שהיום נחשב כמעט לבלתי-נתפס. בכתבה אז ב"ידיעות אחרונות" נכתב כי "ההצעה להמשיך בחברות בכנסת בצורה חלקית אינה יכולה להיחשב כצעד מוסרי, כי היא נוגדת את ערכי הקיבוץ. הקיבוץ הוא בית, ובית אינו יכול להיות כמלון אורחים, גם אם האורח הוא מכובד. בבית חייבים להכות שורשים עמוקים, וזה ניתן לעשות על ידי הינתקות מעבודה בחוץ".
לאחר פרישתו מהכנסת שימש ידלין בין היתר כמזכיר התק"ם וכיו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית. ביום העצמאות 2008 הוא שימש כיו"ר חבר השופטים של חידון התנ"ך העולמי לנוער. בבחירות האחרונות לכנסת הוצב ידלין במקום האחרון והסמלי ברשימת העבודה.
בשנת 2005 זכה ידלין בפרס בן-גוריון וחמש שנים אחר כך הוחלט להעניק לו את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בנימוקים להחלטה כתבה הוועדה: "מצעירותו כפעיל בהנהגת הצופים ובהמשך כמשתתף בייסוד י"א נקודות ההתיישבות בנגב, תרם ידלין לפיתוח המדינה וההתיישבות החלוצית. ידלין שימש כמרצה ומורה ולאחר מכן כחבר כנסת ושר החינוך והתרבות. הוא לא זנח בשום שלב בחייו את פיתוח מוסדות החינוך, התרבות והמדע ושימש מופת לחלוציות".
אחד מבניו, עמוס ידלין, שימש כאמור כראש אמ"ן ועד לפני שנה היה ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. נכדתו רותם ידלין נבחרה בבחירות המקומיות ב-2018 לראשות המועצה האזורית גזר.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לידלין: "יותר מכל דבר, היה אהרן ידלין מר חינוך. לצד היותו מראשי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בישראל, איש חזון ומעשה, היה אהרן מחנך ומורה בכל רמ"ח אבריו. עשייתו רבת-השנים בכנסת ובממשלה למען חינוכם ועתידם של ילדי ישראל תהווה לו אנדרטה חיה לשנים קדימה. בחייו זכה בפרסים רבים - ובהם פרס ישראל - אך יותר מכל זכינו אנחנו בו ובתרומתו. אהבתי והערכתי אותו מאוד. תנחומיי למשפחתו ובהם ידידי, בנו, אלוף (מיל׳) עמוס ידלין ולכל אוהביו ומוקירי זכרו. יהי זכרו ברוך".
ראש הממשלה יאיר לפיד: "מדינת ישראל נפרדת היום מאהרן ידלין, איש אדמה ורוח. חתן פרס ישראל, שר חינוך ואיש ציבור בכל רמ"ח אבריו. ידלין, שהוביל את התפיסה שחייבים לשים את החינוך בראש סדר העדיפות של מדינת ישראל, דאג לעתיד הילדים והשקיע את מיטב שנותיו בחינוך, היה ממייסדי בית ברל שממשיך את דרכו בלימודי ההוראה. בשם ממשלת ישראל ומדינת ישראל אני שולח ניחומים וחיבוק לכל משפחת ידלין, לעמוס ורותם היקרים, זכיתם לאב וסב שנים רבות, לדוגמה ומופת ואתם ממשיכים את דרכו בשליחות הציבורית שלכם".
