אחרי שבועות ארוכים של מצור וכתישה בלתי פוסקת, הפסקת אש נדירה בסוף השבוע בקרבות שבין צבא רוסיה לכוחות האוקראיניים המתבצרים במפעל המתכות הענקי "אזובסטל" במריופול אפשרה לכמה עשרות אזרחים שנלכדו שם להימלט – אך זו קרסה במהרה, ואזרחים רבים נוספים עדיין לכודים בבונקרים שם, וחוששים שכל רגע יפגע בהם טיל או פגז רוסי. אמש (שלישי) דיווחו הכוחות האוקראיניים בכיס ההתנגדות האחרון בעיר הנמל האסטרטגית על חידוש ההסתערות הרוסית על המתחם, כשלדבריהם המתקפות כוללות הפצצות כבדות מהאוויר, שימוש בטנקים ובכוחות קרקעיים רבים – וגם ניסיונות חדירה מהים.
"ברגעים אלו מתקפה עוצמתית מתרחשת בשטחי מפעל אזובסטל – בעזרת כלי רכב משוריינים, טנקים, ניסיונות להנחתת סירות וכוחות קרקע גדולים", מסר סבייטוסלב פלמר, מפקד בגדוד אזוב האוקראיני, שחייליו מהווים חלק משמעותי מהכוחות שמתבצרים באזובסטל, מתחם שקיבל בשל עמידתו האיתנה בפני המצור הרוסי את השם "המצודה של מריופול". מדובר, נזכיר, במתחם ענקי עם תשתיות תת-קרקעיות, שמתפרש על פני 11 ק"מ מרובעים.
מספרם של הכוחות המתבצרים במפעל לא ברור לחלוטין, אולם הרוסים טענו שהוא עומד על כ-2,000, ולפי דיווחים שונים כ-500 פצועים. לצדם מתחבאים בבונקרים אזרחים רבים שמצאו שם מחסה, ולפי האו"ם רק 127 חולצו משם בהפסקת האש הקצרה שקרסה כעת. לטענת גורמים אוקראינים, מספר האזרחים שעדיין לכודים באזובסטל עומד על כ-200. "נעשה הכול על מנת להדוף את המתקפה, אבל אנחנו קוראים לפעול בדחיפות לפינוי האזרחים שנותרו במפעל – ולהביאם למקום מבטחים", הוסיף המפקד האוקראיני פלמר.
ברוסיה, שרק לפני כשבועיים נשיאה ולדימיר פוטין הודיע כי הורה לבטל את ההסתערות על אזובסטל, אישרו למעשה את טענות האוקראינים על חידוש המתקפה. עם זאת, במוסקבה טענו כי הסיבה לכך היא שהלוחמים האוקראינים ניצלו את הפסקת האש על מנת לתפוס עמדות ירי. "הפסקת אש הוכרזה כדי לפנות אזרחים משטח אזובסטל. לוחמים בצבא אוקראיני ובגדוד אזוב שמוצבים במפעל ניצלו את זה. הם יצאו מהמקלט ועלו לעמדות הירי", טען משרד ההגנה הרוסי. "עכשיו היחידות של הצבא והרוסי ושל 'הרפובליקה העממית של דונייצק', שמשתמשות בכלי טיס ובנשק ארטילרי, התחילו להרוס את עמדות הירי האלה". אותה רפובליקה עממית, יצוין, היא אחת משתי המדינות הלא-מוכרות על ידי הקהילה הבינלאומית שעליהן הכריזו הבדלנים הפרו-רוסים בחבל דונבאס.
אותם אזרחים שכן הצליחו להתפנות מ"מצודת מריופול" בסוף השבוע הגיעו אתמול למרכז מפונים בזפוריז'יה, עיר בדרום אוקראינה שנמצאת בשליטת הממשלה בקייב. המבצע נוהל על ידי האו"ם והצלב האדום, ולדבריהם 127 חולצו כאמור, אולם חלקם העדיפו להישאר בשטחים בשליטת הרוסים, ולזפוריז'יה עצמה הגיעו 101 אזרחים. "נשים, גברים, ילדים ומבוגרים יכלו סוף-סוף לעזוב את הבונקרים שמתחת למפעל המתכות אזובסטל ולראות אור יום, אחרי חודשיים שלמים", מסרה אוסנת לוברני, שליחת האו"ם לעניינים הומניטריים באוקראינה.
לישון חודשיים במקלט רטוב ורועד: "אי-אפשר לדמיין"
היא הוסיפה כי בימים האחרונים, בשיחות שערכה בזמן שליוותה את אותם מפונים, "שמעתי נשים, ילדים וסבים קשישים מדברים על הטראומה, לחיות יום אחרי יום תחת הפגזות בלתי פוסקות ובפחד ממוות, זאת לצד מחסור חמור במים, במזון ובאמצעי סניטריה". לוברני ציינה כי רבים מהמפונים הגיעו לאזובסטל בתחילת המלחמה מתוך מחשבה ששם יוכלו למצוא מקום מחסה – אך נלכדו במקום, ולדבריה תיארו את החוויה שם כ"גיהינום".
פסקאל בונדטו, מהצלב האדום הבינלאומי, הביע אכזבה שלא ניתן היה לפנות אזרחים נוספים מאזובסטל: "קיווינו שיותר אנשים יוכלו להצטרף לשיירה שלנו ולצאת מהגיהינום. זו הסיבה שתחושותינו מעורבות". לוברני ציינה כי כ-30 מפונים מאזובסטל החליטו להישאר במריופול, ששטחיה האורבניים נתונים לשליטה רוסית, ולדבריה הם עשו זאת לאחר שנחרדו לגלות כי העיר נחרבה במתקפות הרוסיות – וביקשו קודם לגלות מה עלה בגורל יקיריהם. אוקראינה, נזכיר, טוענת שבהפגזות ובמתקפות הרוסיות נהרגו יותר מ-20,000 אזרחים בעיר. במריופול התגוררו ערב המלחמה יותר מ-400,000 איש, וכעת נותרו בה כ-100,000.
בין אלו שהגיעו אמש למקום מבטחים בזפוריז'יה הייתה ילנה ציבולצ'נקו, שסיפרה לצוות של סוכנות הידיעות AP כי במשך חודשיים הלכה לישון בכל לילה עם החשש שלא תתעורר בבוקר: "אתם לא יכולים לדמיין מה זה לשבת במקלט, במרתף רטוב ולח שרועד ומשקשק". לדבריה, "התפללנו לאלוהים שהטילים יחלפו מעל המקלט שלנו, בגלל שאם הם היו פוגעים בו – כולנו היינו נהרגים". מפונה אחרת, ולנטינה סיטניקובה בת ה-70, סיפרה לצוות של רויטרס כי שהתה גם היא בבונקרים של אזובסטל במשך חודשיים שלמים, עם נכדה בן ה-10. היא אמרה שכבר קיבלה אז את האפשרות שתמות: "אמרנו שלום לחיים, לא חשבנו שמישהו יודע שאנחנו שם".
פוטין שוחח עם מקרון: "קייב עושה זוועות"
למצב במריפול התייחס אתמול נשיא צרפת עמנואל מקרון, בשיחת טלפון שקיים עם פוטין. בארמון האליזה מסרו כי בשיחה הפציר מקרון בפוטין לאפשר פינוי מחודש של אזרחים ממריופול, וכן להסיר את המצור הימי שהטיל הצי הרוסי על אוקראינה, מצור שבמסגרתו הוא מונע ממנה לקיים קשרי מסחר עם מדינות ברחבי העולם. בהודעת הקרמלין על שיחת הטלפון לא הייתה התייחסות למצב במריופול, אך נמסר כי פוטין אמר למקרון שהוא מוכן להמשיך במשא ומתן מול קייב.
פוטין, נמסר עוד, דרש מהמערב להפסיק לשלוח לצבא אוקראינה נשק, ולהפעיל לחץ על הממשלה בקייב על מנת לגרום לה לחדול ממה שתיאר כ"זוועות" ו"פשעי מלחמה", כמו הפגזות לכאורה על כפרים בשליטת הבדלנים בחבל דונבאס. אוקראינה מכחישה את הטענות הרוסיות הללו, ומנגד מאשימה את צבא רוסיה בפשעי מלחמה חמורים, בין היתר ברצח ובאונס אזרחים בפרברי קייב בזמן שאלו היו נתונים לכיבוש רוסי בשבועות הראשונים של המלחמה.
בזמן שפוטין מאשים את אוקראינה בהפגזות על יישובים בדונבאס, הרשויות האוקראיניות במחוז דונייצק – אחד משני המחוזות שמרכיבים את דונבאס – דיווחו אמש כי 21 אזרחים נהרגו בהפגזות הרוסיות לאורך היום. מתוכם, עשרה נהרגו בהפגזה רוסית על מפעל בעיר אבדיבקה. "רוסיה ידעה בדיוק לאן היא מכוונת. הפועלים בדיוק סיימו את המשמרת שלהם וחיכו בתחנה לאוטובוס שייקח אותם הביתה מהמפעל", טען מושל מחוז דונייצק פבלו קירילנקו. בחבל דונבאס, נזכיר, ממקדים כעת הרוסים את עיקר מתקפותיהם, במטרה להרחיב את אזורי השליטה שם של הבדלנים – וזאת לאחר שספגו תבוסה בשלב ראשון של המלחמה בניסיונם לכבוש את הבירה קייב.
רוסיה עצמה לא התייחסה לטענות הללו, אך צבאה דיווח אמש כי שיגר מתקפות על כ-400 יעדים ברחבי אוקראינה. לדברי משרד ההגנה הרוסי, מטוסי קרב רוסיים פגעו ב-39 מטרות, בהם ריכוזי כוח אוקראיניים, כלי נשק שונים ושתי עמדות פיקוד. הוא טען שבתקיפות השונות הושמד גם ציוד ונשק שסיפקה ארה"ב, כמו מכ"מים למטרות ירי ארטילרי והגנה אווירית. אחרי שבימים האחרונים כמה וכמה מתקפות טילים שוגרו נגד העיר אודסה בדרום אוקראינה, אתמול הותקפה בטילים גם העיר לבוב במערב המדינה, ולדברי הרשויות אירעו שם הפסקות חשמל בעקבות פגיעה בתחנות כוח באזור. בחברת הרכבות הלאומית של אוקראינה דיווחו כי במתקפות הרוסיות נפגעו מסילות רכבת ברחבי המדינה, ולדבריה בעקבות המתקפות 14 רכבות סבלו מעיכובים.
ביידן במפעל טילים: "עושים את הרוסים לטיפשים"
בינתיים, ולמרות אזהרותיה החוזרות ונשנות של מוסקבה מהשלכות הזרמת הנשק של המערב לאוקראינה, ארה"ב ובעלות בריתה ממשיכות להבטיח עוד ועוד סיוע לממשלה בקייב. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון התחייב אמש לשלוח לה סיוע צבאי נוסף בשווי 375 מיליון דולר, שיכלול מכ"מים, רחפנים ומשוריינים. ג'ונסון סיפק את ההבטחה בנאום שנשא מרחוק בפני הפרלמנט בקייב, נאום שבו צפה בין היתר הנשיא וולודימיר זלנסקי. ג'ונסון שאב בדבריו השראה מראש הממשלה האגדי ווינסטון צ'רצ'יל כאשר אמר כי "זוהי שעתה היפה ביותר" של אוקראינה. "ילדיכם ונכדיכם יוכלו לומר שהאוקראינים לימדו את העולם שכוח פראי של תוקף לא שווה דבר אל מול כוח מוסרי – של עם אשר נחוש להיות חופשי", הוסיף ג'ונסון.
במקביל, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ביקר אמש במפעל לייצור כלי נשק של לוקהיד מרטין באלבמה, שם מיוצרים בין היתר טילי ג'אוולין נגד טנקים. בנאום שנשא שם ציין ביידן כי ארה"ב העבירה לקייב כבר 5,500 טילים כאלו. ביידן תיאר את המלחמה באוקראינה כחלק מ"מאבק מתמשך בין דמוקרטיה לאוטוקרטיה", ושיבח את פעילתם של עובדי מפעל הנשק: "אתם מאפשרים לעם האוקראיני להגן על עצמו, מבלי שנצטרך להסתכן במלחמת עולם שלישית בכך שנשלח חיילים אמריקנים להילחם בחיילים רוסים". לדברי ביידן, הנשק המתקדם שארה"ב שולחת לצבא אוקראינה "הופך את הצבא הרוסי לטיפש במקרים רבים". ביידן, נזכיר, מקדם כעת בקונגרס בוושינגטון חבילת סיוע ענקית בשווי 33 מיליארד דולר – שתאפשר לממשלו להמשיך להזרים נשק וסיוע אחר לאוקראינה במשך חודשים ארוכים.
פורסם לראשונה: 23:59, 03.05.22